ביקורת ספרותית על בואי מאת אורלי סיגל
ספר טוב

---

בספרה הקודם כתבה אורלי סיגל על רעיון אידיאלי שמתחרבן למלכודת יצרים ושקרים עד להתפוררות, בספר הזה אורלי לא עושה לנו - הקוראים, הנחות, ומביאה לנו את השוליים הפוצעים של החיים לתוך הסלון.
בשפה רהוטה ומהפנטת, בשלוש נובלות, היא מציירת תפאורות ישראליות, בבקעת הירדן ובירושלים, במסדרונות בית חולים, במושבים המפונפנים ועל הפס החם במסעדה, ושם לאט לאט נחשפים לעיני הקורא הזוועות הקטנות שאנשים חווים בחייהם ומעדיפים להדחיק מהתודעה שלהם ובטח מהתודעה הציבורית.
ניכור בין הורים לילדים, פגיעה מינית בתוך המשפחה, ילדים מחוץ לנישואים והמרדף אחרי הכניסה להריון על כל המחירים שהאישה והסביבה משלמים בדרך הכואבת הזאת.
זה לא ספר כייפי שלוקחים ליד בשביל אסקפיזם, זה ספר שנוגע בנימי הנפש המודחקים והשאיר אתי עם סימני שאלה על עצמי, כמה הייתי אמפאטית לאנשים סביבי, מה הם מחביאים מעצמם ומהעולם. כי הזוועות לא הסתיימו כסגרו את מחנות השמדה באירופה, הן מתקיימות בכל סביבה אנושית ובטח כאן ועכשיו.
תודה אורלי שהזכרת לנו שאסור לשכוח את זה.
ספר מצויין על האמת הלא מצויינת בכלל.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על בואי