הביקורת נכתבה ביום ראשון, 24 בנובמבר, 2019
ע"י ראובן
ע"י ראובן
התחלתי.בערך בעמוד 80, בנקודת מפנה מסויימת בחייה של דווי,דמות מפתח, הפסקתי.
לא מתחבר לסגנון המליצי-מהורהר מדי השונה בתכלית מכתיבתם של סופרים זרים כמו ויקאס סווארופ, חאלד חוסייני ולטישיה קולומבני שלא יכולתי להפסיק לקרוא.וכשאין חיבור-אין טעם להמשיך כשהעלילה טובה.ריבוי הדמויות והמינוחים ההודיים למכביר הכבידו גם הם מעט.
יש חלקים טובים כמו היציאה לציד עם הלמות התופים ושעטת הפרסות שמצליחה להעביר את אווירת היציאה לסוג של קרב במאה ה-19. הקרב לחיים ולמוות בין הצייד לטיגריס-אפשר לחוש את גודלה ופראותה של החיה.את הפחד והאדרנלין.
גם הקשר האוהב בין האם לבת אף בכינוי "חמורה קטנה"...
אבל 400 עמודים נוספים-יותר מדי.
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
ףרףר, אתה כנראה תאהב אותו.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לפרפר-סוג של סאגה משפחתית על מחצית מאה.
יש ניחוחות הודיים בצד מערכת יחסים לא פשוטה.
אבל מה שלא התחברתי אליו היה הסגנון. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
כמי שהודו יקרה לליבו, אני תוהה האם מדובר בספר מלהיב עם ניחוחות הודו, או ברומן רומנטי שבמקרה מתרחש בהודו ?!
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
ספר פשוט מצוין.
|
|
|
אביבה
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
ספר ישן וטוב... נהנתי מאוד לקרוא אותו!
|
|
|
רותה
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לדעתי זה ספר מעולה שבמעולים.
כל כך טוב שהשארתי אותו בספרייה הביתית שלי. |
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
