#
סוניה מנסה ללמוד נהיגה אבל מתקשה בהחלפת הילוכים: המורָה שלה מעדיפה להחליף בעצמה את ההילוכים, ומרשה לסוניה לנסוע לפי ההוראות: "ישר", "ימינה" "שמאלה". המורָה הזאת ממלאה את החלל בדיבורים ולסוניה לא נשאר מקום. סוניה היא אשה של "לא נעים לי", היא לא תעיר למורָה ולא תבקש ממנה כלום.
זה הזכיר לי את נסיעת הסולו הטראומטית שלי, אחרי שקיבלתי רישיון נהיגה. אבא שלי (שברוב העניינים פרט לנהיגה הייתי בבת-עינו) ישב לצידי במכונית שלו, בעלי (שברוב העניינים פרט לנהיגה, דווקא חיבב אותי) ישב מאחור. שבת מוקדם בבוקר. אין כלב על הכביש ושני הנוסעים שלי צועקים בסטיריאו: "תחליפי הילוך!!! תחליפי הילוך!!! צומת!!! רדי לשני!!! שני!!! תעלי לשלישי!!! את נוסעת בכביש בין עירוני!!! יותר מהר!!! מה את זוחלת??? פניה שמאלה!!! שמאלה!!! ...כשהגענו ליעד וחניתי לצד המדרכה, התברר שהרדיאטור נוזל. הפרשנות שלי היתה שהנהיגה האיומה שלי הרסה את המכונית... העובדה שאני עדיין נוהגת – וגם אוהבת את זה – מעידה כאלף עדים על יציבותי הנפשית.
סוניה היא אשה דנית בת ארבעים ומשהו. היא גבוהה מאד – כמעט מטר שמונים, עם כפות רגליים עקומות. היא לא יפה במיוחד, היחידה מבני משפחתה שלמדה באוניברסיטה, והיחידה שגרה בעיר – קופנהגן – ולא נשארה בכפר בו גדלה. למרות שהיא מתרגמת (ספרי מתח של סופר שבדי ידוע) אין לה מלים. היא ממעטת מאד בדיבור וכשהיא מנסה לכתוב מכתב לבני משפחתה – הוא מושלך לסל הניירות, ולא נשלח. זהו. הספר עוסק בסוניה המתבגרת עכשיו, בזיכרונותיה מילדותה בחווה, ביחסיה עם הוריה ועם אחותה, במחשבותיה על החיים וברעיונותיה לגבי איך צריך או לא צריך לחיות.
רוב הביקורות שקראתי על הספר משבחות אותו. הוא גם היה מועמד ל"בוקר" הבינלאומי (מה שמוסיף עוד ועדה עם טעם משובח, נגדי) אבל אותי הוא בעיקר שיעמם. זה לא שלא הבחנתי במשפטים יפים, בתיאור חביב או בדימויים שקל להבין [נהיגה = שליטה בחיים, סחרחורת = חוסר בשורשים, טבע = אותנטי, חיים בעיר = חיים מלאכותיים. מקורי, לא?]. בכל פעם שהייתי צריכה לחזור אליו מצאתי משהו יותר מעניין לעשות. אולי כי "זרם התודעה" משעמם אותי לרוב (ליתר דיוק אני משתעממת מתודעות משעממות...) בדרך כלל הייתי נוטשת אבל הכריכה האחורית הבטיחה שלקראת הסוף עושה סוניה "מהלך גורלי וזוכה בעקבותיו באושר..." כבר קרה לי שמשפט אחרון גרם לי לשנות את דעתי על הספר. הסוף בספר הזה הגיע וחלף ולא שינה את דעתי. פשוט משעמם, צר לי.


















