ביקורת ספרותית על נרדף מאת רוני דונביץ'
ספר בסדר

---

מותחן על פעילות זרועות ביון וצבא ובכללן המוסד, עיסקת נשק ענקית בין איראן לרוסיה, יחידות עילית, נקמה אישית, חיסולים ואנשי צללים עלומים. העלילה נעה בין יבשות שונות.מתחיל בסגנון קולח ומותח- יחידה ישראלית מובחרת חוטפת בפעולה נועזת ומהירה בלבנון בכיר בחיזבאללה כדי להוציא ממנו מידע קריטי לגבי איום ממשי על ישראל.
אלכס ברטל הינו בכיר במוסד ואביה של דניאלה, סוכנת מוסד מתחילה. חטיפתה באירופה בידי איראנים מכניסה אותו לסחרור נפשי ופעולה נמרצת, מאומצת ומתישה נגד הזמן הנמדד לעתים בדקות ושניות כשהוא חבול ופצוע. במקביל פועלים נגדו גורמים בארגון מונעים מאגו, מקום בצמרת ומניעים אישיים העתידים להתברר ממש בסוף. במקביל פעולה החלטית נגד הזמן של חבריו לארגון באירופה ותל אביב למניעת הגעת נשק טאקטי היכול לפגוע אנושות בישראל בידיים איראניות.
ברקע היחסים המורכבים בין אלכס לאשתו ובריטית שהכיר שנים רבות קודם ומאבקם לחופש של האזארים באיראן הנתונים לשליטה איראנית כוחנית וברוטאלית.
התפתחויות בלתי צפויות ממש בסוף.
הספר (הארוך מדי) מופרך לעתים מה שגורע. אלכס המותקף כמה פעמים ממשיך בקצב רצחני אחרי ימים ללא שינה וחבלות קשות ובתו שורדת עינויים ופציעות.קצין ביחידה מובחרת הפועלת באיראן נושא על כתפו חייל ענק שנפצע תוך שהוא מבוסס בשלג עמוק ויורה כשקליעים שורקים מסביב.
כתוב בסך הכל בסגנון טוב למדי ובלי עומס יתר בפרקים קצרצרים הנעים במהירות בין שכונות שונות בערים מרכזיות באנגליה, צרפת וגרמניה ומעברים חדים לתל אביב, וושינגטון ואיראן מה שמבלבל לעתים. יש הרגשה שהמחבר מנסה להכניס יותר מדי אירועים ומקומות ולקשר ביניהם מה שלעתים הופך למוגזם. לטעמי נופל מספרו הבא של המחבר- 'לכודים' (בביקורת נפרדת) שכתיבתו הרבה יותר קולחת, טובה וממוקדת וסגנונו מצויין.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על נרדף