ביקורת ספרותית על נרדף מאת רוני דונביץ'
ספר טוב

---

ספר מתח שנושאו פעילות אנשי המוסד נגד האירנים שכוללת חטיפת איש חיזבאללה ומעקב אחר סוחר נשק רוסי שמעביר סחורה לאירנים ולחיזבאללה.הוא נכתב מנקודת מבטו של ראש אגף המבצעים אלכס ברטל שבתו היחידה דניאלה,אשר הצטרפה למוסד נחטפת. כך שתוך כדי הפעילות אנחנו עוקבים לא רק אחר הסיכול של העברה האירנית של ציוד,אלא גם עוקבים במתח רב אחר גורלה של בתו.
נושא נוסף שמוסיף למתח בעלילה, האינטריגות האישיות בין אנשי המוסד ובעיקר בין הבכירים שביניהם לבין אלכס ברטל אשר מבקשים להדיחו ומאותו רגע הוא הופך לנרדף.
הספר מתאר בכישרון ובמתח רב את הפעילות המבצעית של אנשי המוסד. סביב המוסד יש הילה רבה של מיסתורין ועשייה מתוחכמת שתמיד כיף לי לקרוא ולקבל הצצה לתוך העולם המסוכן והחשוב .
העלילה מתפתלת ונעה בין במדינות רבות, כדרכן של סיפורי ריגול בין לאומיים, אבל הבייס נמצא בלונדון. הספר ממשיך את המוניטין הרב של המוסד אך מכניס בו אנושיות והפוקוס הוא על המרגל -האדם ,בעל משפחה וחולשותיו.
הפרקים בספר מחולקים לפי מקום ההתרחשות המתוארת בכל פרק.
את הספר קראתי במהירות, כי העניינים והאירועים מסתבכים,קורות תקלות וכישלונות מבצעיים אשר נראים כבלתי אפשריים לפתרון. מותחן שופע אקשן והקריאה זורמת. יש היגיון ברוב האירועים המתוארים והם מספקים מתח ואמינות.
מאד לא אהבתי את תמונת כריכת הספר – תמונה מוגדלת של עין כחולה של גבר. לא נעים להחזיק ביד את הספר וכאילו מכניסים אצבעות לעין .
סוף הספר, כמעט ידוע מראש.. אבל הדרך אל הסוף מעניינת.

» ביקורות נוספות של תמיד קוראת
» ביקורות נוספות על נרדף