ביקורת ספרותית על האיש שאהב את הטלפון שלו יותר מדי מאת יובל אברמוביץ'
ספר טוב

---

מודה-כשהספר הגיע ופתחתי אותו התגובה הראשונה היתה תמהון.
קניתי אותו בעקבות המלצה ואחרי קריאת "102 לייקים" שנהניתי ממנו (ביקורת).
הזכיר לי את ספרי "דוקטור סוס" שאמי הקריאה לנו בילדותנו בארה"ב.
קטעים כתובים קצרים,שורות קצרות, אותיות גדולות והרבה איורים.
(לכן בחרתי שורות כאלה כאן)
אבל..
זה ספר חכם,יפה,כל כך נכון ורלוונטי וכל כך...עצוב, באיזה מקום.
על איש שיש לו הכל- טלוויזיות,טאבלט ומחשב, טלפון חכם.
חי בדירה יפה ויש לו אהבה.
לא יכול לחיות בלי הנייד שלו.עדכון תורן, מייל,וואטסאפ ולייק.
הטלפון הוא מרכז חייו.
מכור ללא תקנה,מנותק מהעולם האמיתי וכל הווייתו במכשיר,גם בשירותים ובמיטה.
"לפעמים היה אפילו נרדם איתו יחד, מחובקים גב אל כף".
אחת השורות שהכי נגעה לי-כשנמאס לאהובתו היא משאירה פתק-
"הלכתי למצוא איש שיאהב אותי כמו שאתה אוהב את הטלפון שלך".
(והוא, מורגל, מצלם את הפתק ומגדיל כי שכח לקרוא משהו שאינו על מסך).
עומד ברמזור ללא הטלפון ואינו זוכר מתי לאחרונה היישיר מבט ולא פזל למסך.
ושתי השורות האחרונות אומרות המון (בלי ספויילרים).
אלגוריה אם תרצו על חברה מכורה לנייד ואנו הרי רואים את זה בכל פינה.
במסעדה-מצלמים את המנה ומעלים לרשת חברתית.
שקועים בפייס, מנציחים הכל,לא משנה כמה סתמי.יאללה, שיהיה.
יושבים יחד אבל לבד,תקועים במסך.
וצריך לומר- יש לטכנולוגיה יתרונות אדירים וזה עניין של מינון.
טלפון חכם יכול להיות מאד שימושי ויעיל.
וחזרה לברנש- האיש הזה הוא אנחנו, לפחות חלקנו.חלק בוחרים אחרת וטוב שכך.
מ-כ-ו-ר-י-ם.
ואפשר רק לתמוה איך הגענו למקום הזה,לתלות הזו.
לאן זה ילך כשיצא הדור של הטלפונים שמי יודע איזה יכולות יהיו לו?
האם הטלפון החכם הוא ברכה או קללה?

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על האיש שאהב את הטלפון שלו יותר מדי