ביקורת ספרותית על אריק שרון - ראש ממשלה (מבט אישי) מאת דב ויסגלס
ספר טוב

---

את הספר הזה קראתי בשקיקה. תמיד עניינו אותי האנשים הנמצאים בצמתים המרכזיים, במקומות בהם מתקבלות החלטות אשר משפיעות על בני אדם רבים.
הוא פותח בוועדת כהן אשר עסקה באירועי סברה ושתילה שם הכירו דב ויסלגס ואריק שרון. את הועדה עבר שרון בצורה לא טובה כל כך מבחינה תדמיתית ופוליטית אך היה יכול להיות גרוע מזה. מסופר בהמשך על קשרי הידידות ההדוקים שניהלו השניים והחברות שנוצרה ביניהם ביחד עם אמון בלתי רגיל.
עיקר התוכן הוא בזמן שבו דב ויסלגס הוא מנהל לשכת ראש הממשלה ויד ימינו של שרון ולעתים אף יותר מכך. האירוע המרכזי הוא כמובן, איך לא, ההתנתקות. שרון נודע כחייל מופת, כאחד שלא פוחד לקחת אחריות ולפעמים גם "מצפצף" על החוקים ועושה כאוות נפשו. אך בסופו של עניין, האירוע שייזכר לו יותר מכל היא ההתנתקות שלדידם של רבים הייתה פשע חסר תקדים ולדידם של אחרים הייתה מעשה נועז והכרחי אשר נחוץ לכדי הסכם שלום עתידי עם הפלסטינים. אך הסיפור כאן הוא שרון האיש, האיש עצמו. האם בגד בערכיו? האם הלך כנגד בוחריו? האם עשה זאת על מנת להיות מאותרג? או שמא היה זה מעשה שבו האמין אמונה שלמה כי "מה שרואים מכאן לא רואים משם"
דרך אגב בספרו, ויסגלס טוען כי נתניהו עשה הכל על מנת להכשיל את התכנית. נתניהו מצטייר כאויב מר של שרון שמנסה לחתור תחתיו בכל הזדמנות וכדי לתארו הוא משתמש במילה: "נוכל"
לסיום הסופר מציג נקודת מבט סובייקטיבית באופן מובהק ומצייר לנו את דמותו של שרון כפי שהוא ראה אותו בעיניו, בהערצה מסוימת, בדמות מעוררת השראה. הספר הכתוב בצורה מעניינת וקשה שלא לקרוא בו מבלי דעות קדומות ומבלי אמוציות שתתעוררנה, אשר שמורות לכל איש בנפרד.

» ביקורות נוספות של רז רז
» ביקורות נוספות על אריק שרון - ראש ממשלה (מבט אישי)