ביקורת ספרותית על פאדרה פדרונה - אבי, אדוני מאת גווינו לדה
ספר מעולה

---

ספר נפלא. אוטוביוגרפיה של מי שהצליח לצאת מדיר הכבשים של אדמות סרדיניה, ללא שלמד בבית ספר עד לרמה של כתיבת הספר המופלא הזה. תיאור חוויותיו של גוינו הילד שאביו - אדונו - תולש אותו כמה ימים לאחר תחילת כיתה א' מבית הספר לעיני כל הילדים לעבודת האדמה, רעיית הצאן וגזיזתו, טיפול בכרמי הזיתי, עידור, חריש ועוד.
תיאורי הבדידות של הילד, תיאורי האלימות הפיזית והנפשית שהוא סופג מאביו על מנת שיהפוך לרועה סרדי כמו אבות אבותיו - הם קשים וכואבים. גם תיאור החיים בעיירה הסרדית, על המנהגים והמסורות בצד סיפורים מהווי הרועים וחייהם. משרתי הרועים, ההתבגרות המינית בחברה הכפרית של רועי הצאן - כל אלו מתוארים באופן יוצא מן הכלל. החלטתו של גווינו הנער לעזוב את עולם הרועים לאחר ריב קשה עם אביו ותיאור האופן שבו הוא מחליט להשלים את פערי ההשכלה שלו כדי להיות בעל תואר אוניברסיטאי - מלמדים על אופי ברזל ועל נחישות בלתי רגילה.
זה ספר שקראתי לאחר ביקור בסרדיניה - ביקור בו בין השאר נחשפנו לחיי הרועים ובילינו במחיצתם יום בין אלוני השעם - המתוארים כה יפה בספר זה. ספר מומלץ ביותר.

» ביקורות נוספות של רוני
» ביקורות נוספות על פאדרה פדרונה - אבי, אדוני