ביקורת ספרותית על ילקוט הכזבים (מהדורת 2009) - מהדורה מחודשת, מוערת ומצוירת (דני קרמן) מאת דן בן-אמוץ
ספר מעולה

---

מצחיק,משעשע,לעתים סוג של מטורף.
דמויות ססגוניות פלמ"חניקיות בלתי נשכחות.
הדמויות אינן בשמן האמיתי, כיאה לדור תש"ח ורוח הפלמ"ח- כמו כידוני שהוא ככל הנראה חיים בר-לב.
דמויות בלתי נשכחות כמו יחזקאל 'שור הבר' שקיבל חופשה לבקר את אביו על ערש דווי,נכנס לחדרו של האב,טפח על שכמו ואמר "אז מה אבא,גוססים,אה?"
הברנש שקיבל חופשה לבקר את אשתו ובנו שנולד זה עתה,יצא לסידורים למיניהם וחזר לחבר'ה עם חוויות עד שהבנות נשברו ושאלו "מה שלום הילד" והבחור טפח על מצחו..."ידעתי ששכחתי משהו".
סמוך הגדול וסמוך הקטן.
עבּד ההולך 30 מטר אחורה לזרוק רימון היות ויכול ליידות אותו ל-80 מטר והמטרה 50 מטר ממנו.
זה שעלה להרצות בפני בני נוער,עלה לבמה ואמר "אתם נוער אתם? אתם חרא" וירד (מיוחס ככל הנראה לאברהם שפירא).
מחלקה שהחליטה לנקום במשק שאירח אותה מסיבותיה ואילפה את הפרדות לצעוד לפקודה 'הויסה' ולעצור ל'דיו' - ושיגעו את המשק שנה.
סיפורים קצרצרים מלאי הומור,צי'זבאטים מסביב למדורה ואגדות עם ניחוח ארצישראלי-פלמ"חי של פעם.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על ילקוט הכזבים (מהדורת 2009) - מהדורה מחודשת, מוערת ומצוירת (דני קרמן)