ביקורת ספרותית על בין שלוש לארבע - שלושה סיפורים מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד
ספר טוב

---

שלושה סיפורים קצרים של אחד המחברים האמריקאיים האהובים עלי ביותר, פיצג'רלד הגדול.

הסיפור הראשון, "בין שלוש לארבע", הוא נובלה קטנה ומבריקה המתרחשת בארה"ב של המשבר הכלכלי הגדול.
הווארד בטלר הוא מנהל סניף של רשת לציוד משרדי, גבר שקט ופשוט ללא משפחה. לאחרונה נאלץ לפטר את שרה, אישה שעבדה אצלו בסניף שנים ארוכות, ומי שהיה מאוהב בה לפני שלושים שנה.
שרה הנה אלמנה ואם לבן, והיא שבה ומופיעה במשרדו של הווארד כדי לבקש עבודה שוב. אך כיום הווארד מונע מרגשות שליליים ביותר כלפי שרה, וספק אם יחמול עליה ויאות להעסיקה מחדש ולהצילה ממצבה העגום.
הם קובעים להפגש שוב למחרת בין 15:00 ל-16:00, אך מאוחר יותר קורא הווארד בעיתון ידיעה מרעישה, ומסיק ממנה כי שרה ביצעה מעשה נואש וסופני.

רגשות האשם שלו וחרדתו העצומה הופכים את הימים הבאים לסיוט, תרתי משמע. המציאות מתערבבת עם ההזיה ולא ברור, לא להווארד ולא לקורא, על מי מהן לסמוך. המחבר מעניק רמזים אמנם, אך שומר על אווירה נוירוטית לאורך כל הדרך, עד ההתרסקות.
כתיבה מצוינת, ריאליסטית, סוחפת וחכמה מאוד, בסיפור אנושי מטלטל אשר יכול היה להיות אמיתי לגמרי בתקופה בה הוא נכתב ומתרחש.

הסיפור השני, "אחר צהריים של סופר", מרגיש כמעט אוטוביוגרפי.
יום יפה, והסופר מרגיש טוב יותר אחרי תקופה של מחלה, אך לא מספיק חזק להליכה או מאמץ פיזי אחר.
הסופר מחליט לצאת בכל זאת מביתו לסיבוב התרעננות, לנסות לאוורר את מוח האומן שלו, והוא עולה על אוטובוס קומותיים ויוצא לנסיעה בעיר.
במהלכה מתרוצצות במוחו מחשבות על כישלונותיו המקצועיים ועל המצב התקוע בו נמצאת היצירה עליה הוא עובד כעת, אך הוא מנסה שלא לשקוע במרמור וליהנות מסביבתו. להתבונן, להביט כצופה מהצד.
סיפור קצרצר הנקרא כסוג של רשומה ביומן, אם כי במבט מרוחק של מספר עד, ונותן תחושה של תקיעות מצד אחד אך ניסיון לעיבוד רגשי ולרפלקציה כנה מצד שני.

הסיפור השלישי בקובץ זה הוא "שלוש שעות בין מטוסים". גבר בן 32 מנצל הפסקה קלה בין טיסות כדי לאתר אהובה מגיל 12. כאשר הם נפגשים, נדמה כי יתכן ונדלק ניצוץ מסוים, אך הפתעה לא נעימה מורידה אותו חזרה לקרקע.

בכשרון רב ובהבנה חדה בנפש האדם, משרטט פיצג'רלד מצבים אנושיים פשוטים לכאורה, סיטואציות קצרות אך בעלות משמעות בחייהם של שלושה גברים. הסיפורים עוסקים ברגשות האפלים יותר של האדם, ביאוש, קנאה, נקמנות, קטנוניות, אכזבה ומרמור. הוא נוגע במקומות הללו בסגנונו המצומצם, מתוך התבוננות רציונלית, חפה משיפוטיות, ומעניק לקורא את החוויה של דמויותיו בישירות מעוררת חמלה ואמפטיה.

נהניתי מאוד לקרוא.

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על בין שלוש לארבע - שלושה סיפורים