קראתי את הספר ביום השואה ויתכן שההתרשמות שלי ממנו מושפעת מכך. סיפור היהודים שברחו לשויץ ורובם הוחזרו למדינת המקור ונרצחו נמצא כל הזמן ברקע הסיפור. הסיפור מתרחש בשויץ הנטרלית המרחיקה עצמה מכל הארועים באירופה. אבל מתמקד בשתי משפחות משפחתו של גוסטב ומשפחתו של אנטון. שתי משפחות שונות לחלוטין גוסטב יתום מאב, חי בעוני קשה, עם אמא ממורמרת שקשה לה לתת לו אהבה.אנטון חי במשפחה יהודית ,בורגנית, אמידה, אב בנקאי, הורים חמים אוהבים מחבקים אבל דרשנים. החברות בין הילדים מתחילה בגן וממשיכה לאורך כל חייהם, סובלת מעליות ומורדות. לאורך כל השנים ובעיקר בתקופת הילדות אימו של גוסטב סולדת מחברות זו מכיון שאבא של גוסטב מת עקב השתלשלות ארועים קשה שהחלה מפיטוריו מהמשטרה המקומית מכיון שזיף מסמכים בכדי להציל יהודים מגרוש. אמו של גוסטב מאשימה את כל היהודים באסונה ומאד קשה לה הידידות הזו שנותנת לגוסטב בילויים שהיא אינה יכולה להרשות לעצמה. אמו של גוסטב אינה מאשימה ישירות את משפחתו של אנטון מכיון שהם הגיעו לשויץ בתחילת המלחמה עוד לפני הגרוש בנסיבות רגילות של שינוי משרה בבנק. אבל האסון של מות בעלה שבגללו נפלה לעוני כה עמוק אינו מרפה. כך בעקיפין היא כועסת גם על גוסטב. לאורך שנים ארוכות עד זקנתם גוסטב ואנטון חווים עליות ומורדות בקשר בינהם שלבסוף (זהירות ספוילר) מתברר כמתח מיני שהיה קיים בינהם כל השנים. ספר מענין הסיפור קצת מתבזר בספר קימות מספר מערכות יחסים והמאבק הפנימי בין חובה מוסרית לבין להציל את עורך.


















