ביקורת ספרותית על ציד היהודים - בגידה ורצח בפולין בימי הכיבוש הגרמני מאת יאן גרבובסקי
ספר מעולה

---

בחרתי לכתוב ביקורת על הספר הזה לכבוד יום השואה. בניגוד לרב הספרים שנכתבו על השואה ועוסקים בעיקר ביהודים במחנות הריכוז וההשמדה ובמצב היהודים בגטאות ספר זה עוסק בנושא אחר לגמרי.
יאן גרבובסקי, היסטוריון פולני מנתח את מצב היהודים שנותרו לפליטה אחרי הגירוש למחנות ההשמדה ואשר חלקם מצאו או חיפשו מיסתור אצל שכניהם הפולנים, או יצאו מהגטאות ליערות וחיפשו שם מקלט מהגרמנים תוך נסיונות לקבל עזרה משוכני הכפרים הפולנים, עזרה של מזון או מסתור זמני כדי להעביר את הזמן עד בוא האביב או הקיץ שיאפשר להם יציאה בטוחה ליערות.
כדי להתמקד במחקר עוסק המחבר בחבל ארץ קטן שאין בו ערים גדולות וכל אוכלוסייתו מנתה בסביבות ה-70 אלף נפשות כולל 10-15 אלף יהודים. המחבר בודק את מצב היהודים לאחר שרוקנו את הגטאות מהיהודים ולאחר שליחתם למחנה ההשמדה בלזץ.
הוא בוחן את המצב בכמה רמות: יהודים שקבלו מחסה אצל הפולנים האריים מבלי לקבל תמורה כספית או אחרת.
ב) פולנים שנתנו מחסה ליהודים תמורת תשלום או שווה ערך , והמשיכו במתן המחסה גם כשתם הכסף או השווה כסף.
ג) יהודים שקיבלו מחסה לכאורה כשבהזדמנות. הראשונה הם הוסגרו לידי המשטרה הפולנית, או לידי הז׳נדרמיה שהורכבה מחיילים גרמנים.
ד) יהודים שנתפסו לאחר הגירושים וחוסלו או על ידי הפולנים עצמם או שהוסגרו מיד לידי המשטרה וחוסלו על ידי השוטרים מיד או אחרי יום או יומיים של חקירות בעינויים כדי להסגיר את
אחיהם או רכושם.
המסקנות שאליהן מגיע המחבר הן קשות והנוראיות . רוב היהודים נתפסו במה שניקרא בפי הפולנים כעונת הציד שנמשכה בין סוף הגרושים למחנות ובין הכיבוש הסובייטי של האזור תקופה של שנתיים וחצי בערך מספר היהודים שניצלו ( ע״י מסתור אצל פולנים או ביערות או על ידי הפרטיזנים) נמנה בכמה מאות בין 200- 300 יהודים. וזאת כאמור מתוך אוכלוסיה של כ 10אלפים יהודי האזור. צריך להוסיף אל אלה יהודים שהגיעו לגטאות לאחר שגורשו מישובים בפולניה ואף יהודים שהגיעו מגרמניה וממקומות אחרים שבדרך כלל חוסלו במהירות ולא היה להם אפילו אפשרות תאורטית לקבל מחסה מידי הפולנים.
עובדה נוספת שיש לציין שעל כל פולני מסתיר יהודים ( בעד תמורה או לא) , חל עונש מוות לו ולמשפחתו לפעמים במקום וללא משפט, מוכרים מספר מיקרים כאלה אבל הם לא רבים.
עובדה נוספת שיש לציין ואשר נותנת הסבר מסויים ליחס כלפי היהודים , תפקידה של הכנסיה הקטולית בהטיית האוכלוסיה כנגד היהודים וניכור של הפולנים כלפי שכניהם היהודים שגרו ביניהם מאות בשנים.
תפקיד הכנסיה אף היה חשוב מפני העובדה הפשוטה שהאפיפיור אפילו לא דרש מהמאמינים לצאת לעזרת שכניהם דבר שהותיר בידי הכמרים ובעלי תפקידים אחרים בכנסיה את ההחלטה בלי שהוותיקן נתן להם הוראות התנהגות , וכך יצא מבעלי התפקידים כל הרוע האנטישמי האיום והנורא שדחף את המאמינים הפשוטים והנבערים לבצע פשעים איומים כלפי היהודים.
בתור דוגמה המחבר מסביר שאיכרים שהיו מהלכים עם עיתון שקנו בעיר הוסגרו למשטרה הכחולה ( הפולנית) בתור מסתירי יהודים ולעיתים אלה נורו מבלי שהמשטרה חקרה בדבר.
כמה מילים על המשטר וכוחות הביטחון.
בפולין שלאחר הכיבוש , ובמיוחד באזור הכפרי היו קיימים שתי סוגי משטרה . הכחולה היתה משטרה פולנית שרב כוח האדם בה היו שוטרים פולנים ותיקים או חדשים ותפקידם היה לרוב להשגיח על מתקנים ולאבטח את גביית המיסים ( לא כסף אלא יבול ובעלי חיים), ואבטחת המשלוח שלהם למקומות הריכוז כדי שיגיעו לגרמניה.
המשטרה הגרמנית שכללה בעיקר גרמנים או פולנים ממוצא גרמני , שרבים מהם אף לא דיברו את השפה הפולנית. זאת היתה משטרת הביטחון שביצעה יחז עם המשטרה הכחולה את גרוש היהודים מהגטאות ולאחר מכן דאגה לבטחון הכוחות הגרמניים והאוכלוסייה האזרחית. הז׳נדרמיה שכללה גם את אנשי הגסטפו ואת האס אס, נבלה גם את ההוצאות להורג של הנידונים למוות ואת הוצאת היהודים להורג באתרי החיסול.
בראש המשטרה הכחולה עמדו פולנים ובראש הז׳נדרמיה עמד קצין אס אס גרמני.את ציד היהודים ניהלו הגרמנים אבל לעיתים קרובות מי שחיסלו את הפליטים היהודיים של הגרושים היו השוטרים הפולנים תמורת חלק מסויים מהרכוש היהודי כשלעיתים קרובות היה מדובר אך ורק בבגדים שהם לבשו לעורם.
הספר של גרבובסקי מעמיק ובעל תובנות עמוקות. הוא מגלה את פרצופם האמיתי של הפולנים ואת תפקידם החשוב בביצוע הפשעים נגד היהודים כולל ריקון הגטאות מיושביהם ולכידת אלה שנמלטו מגורל הגרוש.
ולסיכום, אינני יודע אם גורל היהודים שחמקו מגירוש היה טוב יותר מגורל המגורשים, ומה שבטוח שהסיכוי להתחמק מגורל אכזר ומוות היה קטן עד מאוד.
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על ציד היהודים - בגידה ורצח בפולין בימי הכיבוש הגרמני