ביקורת ספרותית על אדל מאת יוכי ברנדס
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 14 באוקטובר, 2019
ע"י יוספוס


זהו הרי פוטר לנערת האולפנה.

אי אפשר שלא למצוא את ההקבלה בן הדמויות העיקריות של הספר "אדל" לבן החברים והסביבה של הרי. ברנדס לקחה את הרי פוטר ויצרה גרסה יהודית שלו, לצערנו פחות טובה ויותר מתיימרת. כמו שכתבה אחת המבקרות האחרות של הספר "אולי עדיף באמת שהגויים לא יקראו את הספר הזה".

להלן הדמויות והמקבילות שלהן בהרי פוטר (אשמח לקבל תיקונים ממי שקרא את שני הספרים):
הילד היתום (AKA ישראל בן אליעזר AKA הבעל שם טוב) :: הרי פוטר. אחד בעל כוחות מלידה, מרפא, מזיז הרים והשני פשוט קוסם.
אדל :: הרמיוני גריינג'ר. נביאה ומשכילה מול קוסמת. שתיהן "חרשניות" אדל גם חפרנית ודעתנית.
דוד-דובוש :: רובאוס האגריד. שניהם ענקים, שניהם עם לב רחב אך חסרי השכלה פורמלית.
הבעל-דבר :: לורד וולדמורט. זה שאין לומר את שמו.
דוד-גרשון :: סוורוס סנייפ. מתחיל כדמות רעה ומסתבר שהוא דווקא לצד הטובים.
אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי :: אלבוס דמבלדור. המורה והמחנך האולטימטיבי. גם אחרי המוות הוא ממשיך ללמד.
שטיבל :: הוגוורטס. גם לומדים תורה וגם אוכלים שם (החסידים בעיקר).
ואפשר עוד להמשיך, אך הרעיון מובן.

בעור שיני סיימתי את הספר רק ע"מ שיהיה לי את הזכות לכתוב עליו ביקורת באתר סימניה.
אומר כי לעומת יוכי ברנדס, ג'יי קיי רולינג הייתה קצת יותר צנועה ולא רומזת דרך הרמיוני גריינג'ר כי הסיפור אמתי ורולינג תכתוב אותו בעתיד כחלק מנבואה שקשורה לעלילה, רחמנא ליצלן.
אפשר היה ליצר ספר טוב עם אותם החומרים במידה והיה יותר קצר, פחות אלמנטים דתיים ובעיקר פחות עליות נשמה.

גילוי נאות, לא קראתי, שמעתי. וכאן המקום לציין ממש לטובה את הקריינית הנהדרת של הספר, טלי פולג, שעשתה עבודה מעולה והרבה בזכותה שהספר קיבל כוכב נוסף.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 6 שנים)
יוכי ברנדס היא כפר סבאית, היא ידועה כמי שהפכה את לימודי היהדות לאופנה בקרב חילוניים, היא מרצה רהוטה ומעניינת, אך בשעה שקראתי את מלכים ג - ואת היומרה להציג תנ"ך חדש, ממש התביישתי, גם שם בולטת העתקה של תאוריית האלה הלבנה לעומת האלוהים האחד. אלא מה - להפוך תיאוריה מעניינת לקיטש, צריך כישרון מיוחד.
מושמוש (לפני 6 שנים)
סופרת 'ממש טובה'. אין סיכוי שאנסה את ספריה (אני מנסה עד עמ' 60). בהארי פוטר הסופרת מצאה שיטה לכתוב את הטלוויזיה. ספרות זה משהו הרבה יותר עמוק ורגיש וזה לא היה עושה כזה רעש. טלוויזיה כתובה כן. העומק והרגישות שלא מתחום הטלוויזיה סולקו, ולחומר שאליו הם כבר רגילים רגשית ומוחית, הרבה ילדים יכולים להתחבר. לא התכוונתי להגיד משהו שלילי על ילדים. זו לא אשמתם.
Misskipod (לפני 6 שנים)
נראה שהספר הזה הוציא משנינו אגרסיות חבויות ושאר מטעמים.
מדובר בספר יומרני, מתנשא ולא מוצלח.
שמחה לגלות שאנחנו מסכימים.
פרפר צהוב (לפני 6 שנים)
ביקורת משעשעת, לספר שככל הנראה לא אקרא.
אַסְיָה (לפני 6 שנים)
אני חושבת שאפשר לעשות הקבלה כמעט בין כל ספר להארי פוטר... תמיד תהיה הדמות שלא שפר עליה מזלה והיא איכשהו תמיד הגיבור, תמיד תהיה את הדמות החכמה והנבונה ואת הדמות של הרע שבסוף הוא בצד של הטובים וכן הלאה...ככה זה בדרכ עובד חחחח





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ