ביקורת ספרותית על לחרוט את האות מאת ורוניקה רות
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 15 באפריל, 2019
ע"י little poseidon


ספר, שלדעתי, יותר טוב מ"מפוצלים".
טוב, השוואה קצת לא הוגנת, בגלל שאני לא זוכרת הרבה ממפוצלים, אבל אני כן זוכרת שכשקראתי את זה העלילה לא הייתה לגמרי סגורה על עצמה (לא הבנתי, הם נבחנים כדי לראות לאיזה מקום הם הכי מתאימים, אבל עדיין יכולים לבחור במקום אחר, אבל אז רוב הסיכויים שהם יהיו הומלסים? לא היה מובן לי עד הסוף) ועצרתי באמצע של "מורדים" כי לא כל כך עניין אותי. אולי אני אנסה את זה מחדש, אחרי שקראתי את "לחרוט את האות", אבל מהקריאה הראשונית שלי זה לא היה כמו הספר הזה.
אז עכשיו- לחרוט את האות. אני אגיד את האמת, לקחתי את הספר לא בגלל התקציר או הכריכה, אלא פשוט בגלל הסופרת, שלמרות שלא התלהבתי ממפוצלים כל כך, בכל זאת, יש לה חותם. אז לקחתי, ובהתחלה לא בדיוק הבנתי את המושגים ואת הרעיון עצמו, אבל קצת זמן אחרי התחלת הקריאה המושגים מתבהרים ואתה מבין את הקונספט.
אז ככה- בספר יש את הגלקסיה, שבה יש תשעה כוכבי לכת (כמעט בטוחה שתשעה, אל תתפסו אותי במילה), והספר מתרכז בכוכב "ת'ובה", בו מתקיימים שני עמים, בניגוד לכל שאר הכוכבים- הת'ובזים ועם שנקרא "שוטט", שהוא לא מאושר ע"י העצרת (מי שבעצם מנהל את כל הגלקסיה) ולא מכירים בהם כעם אמיתי. זה הרעיון הכללי, והממש מגניב לדעתי, ומכאן מתחילה העלילה עם שתי דמויות- סיירה ואקוס.
באופן כללי, הספר טוב ומעיד על המון דמיון ומחשבה, ויש להוריד את הכובע בפני ורוניקה רות על המקוריות והחשיבה, כי בדרך-כלל סופרים של פנטזיות ומדע בדיוני מתמקדים ברעיון אחד, ואז הספרים הבאים הם או ספרי המשך או ספרים שמתקיימים באותו העולם ומידי פעם צצות דמויות שהכרנו מהספר הראשון.
בכל זאת, יש כמה חסרונות שהורידו מהספר הזה מאוד-
1. הספר מסופר משתי נקודות מבט, אבל כשזה מנקודת המבט של סיירה אז זה בגוף ראשון, וכשזה מנקודת המבט של אקוס זה בגוף שלישי, וזה לא מובן למה וזה די מעצבן.
2. כמה טעויות בדפוס שיכולות לבלבל ודי הורידו מהרמה.
3. החיסרון הכי בולט- בחלק מהפעמים זה מרגיש כאילו העלילה מתפתחת לאט מידי, ובהרבה נקודות בספר פשוט קראתי את אותו משפט שוב ושוב, אם זה כדי להבין מה רוצים ממני או אם זה כי פשוט הספר לא היה מספיק מעניין או מותח.
הספר נכתב עם הרבה מחשבה ודמיון, והרעיון עצמו ממש טוב, אבל הקריאה בהרבה מהחלקים לא זורמת ובקטעים מסוימים אפילו משעממת. הוא מומלץ כי הרעיון שווה את זה, אבל הוא די מייאש, אז זה תלוי במי שקורא אותו ועד כמה יש לו סבלנות לספרים כאלה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ