ביקורת ספרותית על לחרוט את האות מאת ורוניקה רות
ספר מעולה

---

טוב, אז הלילה זה לילה כתיבת הביקורות, (זו השלישית) תרצו לדעת למה? (טוב זה לא קשור לרצון שלכם אני בכל זאת כותבת ואתם יכולים לדלג)
אם כך:
היום. זהו היום. היום הקדוש. ולמה הוא קדוש? במילה אחת: מכבי. זהו יום אחד מני רבים שבו משודר משחק של מכבי (תל אביב, בכדורסל) ואחי ואחותי ישבו לצפות ולצרוח על הטלוויזיה, בעוד שהוריי הלכו לעשות מסיבת הפתעה לחברתם. ומכייון שאני מעדיפה לשחק כדורסל ולא לראות אותו בטלוויזיה, אני כאן, כותבת ביקורות. (לא ברור לי למה זה בשפה גבוהה)
אם כך (לא תצליחו לגמול אותי מלהגיד את זה), לביקורת (עם מלא ספויילרים):
יש לנו את אקוס. יש לנו את סיירה. אף אחד הריח את סיפור האהבה מקילומטרים, אבל זה לא מונע מהספר להיות טוב, להפך, זה רק מוסיף לו. ממש מצא חן בעיני שבמקום להרביץ אקוס משתמש ברעלים כי תמיד רעלים לא נראים "גבריים" וסוף סוף מוכיחים אחרת. עוד משהו שאהבתי היה סיזי ואיזה כי תמיד אני אוהבת את השיפ הראשי ועוד אחד שלא מתיחסים אליו הרבה. כזאת אני.
מסקנה:
זו לא ביקורת אלא סתם גיבוב של דברים שאהבתי.
נסיים את הביקורת בציטוט שאהבתי:
"'זאת אומרת, להשליך את הכבוד החוצה מהחלון' אמר אקוס. נשפתי. 'לכבוד אין מקום בהישרדות' אמרתי לו"

» ביקורות נוספות של Kristal hatcher
» ביקורות נוספות על לחרוט את האות