ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 11 באפריל, 2019
ע"י חתול השיממון
ע"י חתול השיממון
***לפני שהשטן ישבור אותך – המנבאים 3***
[קיצור של: "לפני שהשטן ישבור אותך תזמין גביע ענקי של 5 טעמי גלידה עם המון סירופ שוקולד לבן מעל, כי ממילא השטן עומד לשבור אותך אז לעזאזל הדיאטה"]
אמ;לק: כן או לא? אממ ברוררררר, זה המנבאים! ועוד ספר טוב בסדרה בנוסף לכל
תקציר מגב הספר:
אחרי שגברו על מחלת השינה המסתורית והקטלנית, נמאס למנבאים הצעירים לשמוע שקרים. איווי אוניל שקוראת סודות, הנרי דובאה המהלך בחלומות, ממפיס קמפבל המרפא, תיטה נייט המציתה ויתר חבריהם ( =^.^= לינגוש! למה דוקא אותה לא הזכירו במפורש?! היא השניה הכי אהובה עליי אחרי סם! =^.^= ) המנבאים נחושים לחשוף את האמת שמאחורי כישרונותיהם המיוחדים.
אך לפני כן עליהם לעמוד מול איום חדש שמרחף מעל העיר ( =^.^= די. לא עוד רוחות רפאים! =^.^= ). במנהטן העליזה של שנות העשרים, בין המסיבות הנוצצות והברים המחתרתיים, רוחות רפאים נקמניות מגיחות מכל עבר ומטילות אימה על התושבים ( =^.^= שיט. עוד רוחות רפאים. אבל אל-חשוש קוראיי הנאמנים, הן מהוות בסך הכל סעיפון של עלילה הרבה יותר גדולה ומעניינת, התקציר הזה סתם לא עושה עם הספר צדק =^.^= ). ובעוד מספר הרציחות עולה והפאניקה גואה, צריכים המנבאים להתאחד כדי לגלות אחת ולתמיד: מה רוצות הנשמות האבודות שרודפות את העיר? כיצד קשור פרויקט בופאלו החשאי לכוחותיהם יוצאי הדופן? והחשוב מכול - מדוע נפתחה הדלת לעולם המתים, ואיך אפשר לסגור אותה בחזרה? ( =^.^= אה ובכן זה מוסבר בפירוט בסדרה "גיבורי האולימפוס" אם מישהו מעוניין בקריאה נוספת והרחבה על החומר הנלמד =^.^= )
בזה אחר זה מתגלים הסודות שהיו קבורים עמוק בעבר ( =^.^= יששש סופסוףףףף =^.^= ) ומטלטלים את עולמם של המנבאים, עד שכל מה שהאמינו בו עד כה מוטל בספק. ובינתיים, מלך העורבים, הוא שליט המתים, מקבץ את כוחותיו לקרב אחרון - קרב שעלול לעלות למנבאים בחייהם. לפני שהשטן ישבור אותך הוא הספר השלישי בסדרה עטורת הפרסים ( =^.^= הסדרה קיבלה פרסים? כאילו, לא שלא מגיע לה, סתם תהיתי =^.^= ) ׳המנבאים׳. שני הספרים הראשונים, ׳המנבאים׳ ו׳מאורת החלומות׳, ראו אור בהוצאת מודן ( =^.^= ותוכלו לזהות אותם לפי כריכתם הסגולה והיפה. אם עדיין לא קראתם, תצטרכו להתחיל איתם כמובן =^.^= )
ומה אני חשבתי:
כדי להכניס אתכם לאווירה התקופתית של הספר אני עומדת לשווק אותו בטוונטיז-סטייל (לא שאי-פעם ראיתי פרסומת אמיתית מהטוונטיז, אבל כן קראתי במצטבר 1800 עמודים שמתרחשים ב-1927 אז בתכל'ס אני מרגישה חצי פלאפרית חצי אל קאפונה). ובכן -כחכוח-:
בלעדי! מפעים! המשך סיפורם המסעיר של המנבאים המופלאים! חתיכים יותר מרודולף ולנטינו! (סם, ממפיס, תיטה והנרי!) בולשביקים יותר מלנין! (מייבל!) שערורייתיים יותר מהקרדשיאנס! (אייווי! וכן אני יודעת שהקרדשיאנס לא היו קיימות ב-1927, אבל אני לא חושבת שהיה מישהו דומה יותר לאייווי בכל ההיסטוריה של היקום) צולעים וציניים יותר מהאוס! (לינג! וכן, גם האוס לא היה קיים בטוונטיז, אבל הוא דמות אלמותית ונצחית אז לדעתי זה בסדר) ומיותרים יותר ממלחמת העולם הראשונה! (ג'ריקו!) מהרו וקראו את הספר האהוב ביותר על כוכבי הרדיו והראינוע! יאללה-יאללה רק היום ספר שני בחצי מחיר רק היוווום! (טיפת ישראליות לקינוח, שהיא גם בסדר למרות שישראל לא היתה קיימת בטוונטיז כי אנחנו עם הנצח! והספר! והשוקולד! והחתולים וכל דבר מהנה אחר שאני אחליט).
ועכשיו ברצינות: ג'ון השובב ורוח החלומות המחרידה ההיא היו סבבה והכל, אבל תודו בזה – מה שבאמת מעניין אותנו הוא פרויקט באפלו, אנשי הצללים ותעלומת מותו של ג'יימס. תתרגשו לגלות שעלילת הספר הזה מתמקדת הפעם בכל זאת ועוד! טיזרים לעוד דברים שילהיבו אתכם:
*סופסוף המנבאים מתאחדים לכדי badass squad שכזה, ולומדים כל מיני טריקים מגניבים שהם יכולים לעשות אם הם משלבים כוחות
*מתגלים מנבאים נוספים!
*האיש במגבעת מפסיק לעמוד במסתוריות בשדה התירס ולשחק אותה קשה להשגה, ויוצר קשר!
*סופסוף, יש ייצוג לקהילה הא-מינית בספר פנטזיה! כ-בוד!
*כולם (אבל כולם! חוץ מהא-מיניים זאת אומרת) מאבדים את בתוליהם
*הסופרת מורידה את הכפפות ונכנסת חזק בדמויות שלה, בסגנון "אחרי שאני אגמור איתך אתה תתחנן שאני אהרוג אותך...ואז אני באמת אהרוג אותך כי כזאת אני, רחומה". אני יודעת שנורא מצידי לדבר על זה כעל דבר מלהיב, אבל...תודו שזה מלהיב קצת גם אתכם
או בקיצור: הולך להיות לכם מוי כיף! גוד בלס אמריקה!
מה בכל זאת לא אהבתי:
1. אייווי. אני מנסה לזכור אותה כנערה החמודה והקלילה שהיא היתה בספר הראשון, אבל באמת שקשה לסבול אותה כשהראש שלה תקוע חצי מהזמן בתוך בריכה של אלכוהול ובחצי השני עמוק במעלה התחת שלה. כאילו, הסופרת באמת מצפה שמאבקה הסוער של אייווי לקדם את ידיעות הרכילות עליה מעמוד שש של העיתון בחזרה לעמוד הראשון יזיז לי את הביצה כששאר הדמויות מתמודדות עם נכויות, גזענות, בני-זוג אלימים ואמהות חטופות? באמת שאני לא מבינה מה מוצאים בה סם המושלם ומייבל נסיכת הפועלים המהממת. אני אישית התחלתי לפנטז על למכור את הנשמה שלה למלך העורבים, כי עבור דמויות כמוה, להפוך לרוח זומבית חסרת בינה יהיה רק שיפור.
2. ג'ריקו, שלנצח ישאר אותה בלטה טיפשה, רטנונית ומשעממת שכל תכליתה בחיים היא לתחזק משולש אהבה בלתי-נחוץ בעליל (לא כאילו שיש כזה דבר משולשי אהבה נחוצים – הם נחוצים בערך כמו השואה).
ואת הגרוע מכל שמרתי לסוף: למרבה הזוועה השתרבב משום מה לספר ביטוי חדש ומחריד בו כל הדמויות התחילו להשתמש במקום "הכל בסדר" – מעתה אימרו "הכל שפיר". ואני אומרת, מה לעזאזל?! הכל שפיר, בניגוד להכל ממאיר? ואיך אתה יודע אם אתה מרגיש שפיר או ממאיר, עושה ביופסיה למצב הרוח שלך? לא יודעת מאיפה הביטוי הזה הגיע ואיך הוא נשמע בשפת המקור (is everything benign?) כך או כך אני רוצה שיכרתו אותו כמו כל גידול אחר ויתנו לנו להמשיך לחיות את חיינו הבריאים בשקט.
אבל חוץ מזה? הספר סופר-דופר. סיימתי אותו בביס ואני לא מתחרטת על כלוווום. תקראו אותו וגם אתם לא תתחרטו.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
