"מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול"
יהודה עמיחי (1974)
▪ ▪ ▪
מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול
כך אמרת
ועלי לזכור זאת.
אחזת בידי בחוזקה
ולא הבנתי עד כמה אתה נואש.
אהבתי את שירתך
רציתי שנהיה רק משוררים בספינת השירה הקדושה
בלי הפרעות מיותרות
בלי רעשים מבלבלים
אבל היריב שכן שם
בבית האבן הירושלמי
על הגבעה השקטה
כרסם בנו את מהלכיו המתעתעים
ואתה איננו עוד עמנו
רק שיריך היפים
מהדהדים בנו
מזכירים לנו:
מאחורי כל זה
מסתתר אושר גדול.
שני גברים שונים זה מזה נתקלים אחד בשני בשביל ישראל. האחד, גיורא, מושבניק מבוגר, אדם כועס וציני, רדוף ע'י זכרונותיו ממלחמת יום הכיפורים, בורח מקירבה ואינטימיות, נראה שאהבתו היחידה שמורה למטע עצי התפוח שלו. אה, והוא גם חולה חשוך מרפא.
השני, עמיחי, חייל משוחרר, דתי לאומי, ירושלמי, מתאהב בעל כורחו במדסי"ת שלו, תמר, בחורה חילונית מקיבוץ בצפון, ואינו יודע את נפשו. דומה כי אין ביניהם דבר משותף, חוץ מאולי אהבתם לשירי יהודה עמיחי והחלטתם התמוהה משהו לצאת לבד ולטייל בשביל ישראל, לברוח? לקבל החלטה? ואולי לחמוק ממנה?
המפגש האקראי מוביל לקשר לא צפוי ויחד עם זאת, אמין, מרגש ונוגע ללב. מפגש נוסף ולא פחות חשוב הוא עם הכלבה המשוטטת, סופי, שבוחרת בעמיחי כבעליה החוקיים ומלווה אותו בדרכו. המשולש המוזר הזה הוא הציר שעליו סובב הרומן הישראלי כל כך של נירית הלבני, זהו ספרה השני של הלבני והיות שלא קראתי את ספרה הראשון לא ידעתי למה לצפות והופתעתי לטובה. מאוד. הספר קריא, עמוק, מרגש ונוגע בנימים החשופים של הנפש.
אני לא בטוחה אם מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול, אך אין ספק שמסתתר כאן ספר מצויין וסופרת שראוי להכרה ולקריאה.

















