ביקורת ספרותית על בינת השכווי (2016) מאת אביגדור דגן
ספר טוב

---

ספר נחמד המעלה שאלות פילוסופיות בסיסיות על החיים, לא מחדש שום דבר אבל כתוב יפה והעלילה מעניינת.

מסופר על רופא הכפר והיחסים שלו עם התרנגול שלו דון פדרו שמקבל האנשה ופיכחות רבה בספר זה.
הרופא נוטה לראות את החיים בצורה מורכבת בעוד התרנגול מפשט את החיים לצורה הכי בסיסית שלהם, ההנאות הקטנות, הזריחה, יום חדש וכו'.
התרנגול מכניס את החיים לפרופורציה האמיתית שלהם, בשבילו כל יום יותר יפה מקודמו כיוון שהוא היום הנוכחי ועליינו למצותו, מחר יהיה יום יותר טוב כי הוא יהיה היום הנוכחי. כמו שנולדנו כך נמות וזו תמצית החיים.

הספר נכתב בשנים 1969-1971 בירושלים, בתקופה זו רוב הסופרים הישראלים/ יהודים כתבו על הגולה היהודית או החיים בארץ בתקופת העצמאות או קודם לה.
הגיבור של אביגדור דגן בספר זה הוא רופא נוצרי המפסיק ללכת לכנסיה, הוא ממשיך להיפגש עם הכומר שלו לעיתים קרובות למשחקי שחמט ולשיחות על דת והחיים.
אין אף לא דמות יהודית אחת בספר.

שווה קריאה.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על בינת השכווי (2016)