ביקורת ספרותית על השנאה שנתתם מאת אנג'י תומאס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 20 בנובמבר, 2018
ע"י מסמר עקרב



הערב התחיל דווקא טוב. אני יושב על ספסל בגן הציבורי, מוזיקה טובה מתנגנת באוזניות, שוקולדים מתמוססים בפה ורוח סתווית קרירה מעניקה מיזוג מהטבע. אבל איך כתוב בספר? "בסך הכול זה יום טוב. אבל ימים טובים לא נמשכים לנצח". הם מתפוצצים לנו בפנים בקול שאון גדול.

בשדרת הספסלים הסמוכה מתיישבים כמה צעירים אתיופים. זמן מה לאחר מכן מגיעים לגן כמה נערים אחרים. יש להם בקבוקי בירה ביד, קעקועים מעטרים את קיבורת ידם ומוזיקה בעוצמה של אולם חתונות בוקעת מהרמקולים הרוטטים שלהם.
פנים זעופות צצות מאחד החלונות ואדם מבוגר צועק "שיהיה כאן שקט, פושטקים." אחד הנערים מסמן לו אצבע משולשת, פולט קללה ומגביר את עוצמת המוזיקה. זה כבר לא אולם חתונות, זו הופעה חיה בקיסריה. לא חולף זמן רב ויללות הסירנה המשטרתית מנסרות את חלל האוויר. הנערים ממהרים להסתיר את בקבוקי הבירה ולהנמיך את המוזיקה. על הניידת שמגיעה למקום מתנוסס השלט "שיטור קהילתי", אבל זה לא מונע מהגוץ השמנמן והמקריח שמגיח ממנה להתנהג כמו איזה רמבו. הוא ניגש בצעדים נמרצים ל... רוצים לנחש למי בדיוק? רמבו פונה אליהם בצורה בוטה ודורש מהם לעזוב את המקום. כמובן שהנערים האתיופים אומרים שלא הם אחראים למהומה, וכמובן שכל הסבריהם נופלים על אוזניים ערלות.
אני מתערב לטובתם ומסביר לשוטר מה בדיוק אירע, אך הוא קוטע אותי בחדות. גבתו הימנית מורמת כשזו השמאלית נותרת במקומה הטבעי, והדבר משווה לפניו הזעופות ארשת מגוחכת. רמבו נועץ בי עיניים טמומות מבט. "רק רגע," הוא שואל. "מי אתה בדיוק בשבילם, העורך דין שלהם?" אני לא נשאר חייב ושולף מהמותן. "אני אחיהם הגדול. מה, לא שמים לב לדמיון?" לוקח לרמבו כמה שניות עד שנופל לו האסימון, ואז חיוך עקום משתרבב לו בזווית פיו, והוא מבשר רעות. "אהה... אתה מתחכם אתי. הבנתי."
בשעה שהצעירים האתיופים מפנים את המקום אני שואל את רמבו אם אני יכול להמליץ לו על ספר טוב, "השנאה שנתתם". הוא פולט נחירת בוז. "אני לא קורא ספרים," הוא אומר. "יש לי דברים יותר חשובים לעשות." נו, ככה זה כשאתה עסוק במיגור כוחות האופל (והשְׁחוֹר, כמובן) הש איך לך זמן לשטויות.
אם לא ספרות, אז אולי אקטואליה? אני שואל את רמבו אם הוא שמע על יוסף סלמסה. החיוך העקום הופך לארשת פנים זועמת במיוחד. כן, הוא שמע. רמבו מקרב את פניו אל פניי באופן שבו זר, לו נקלע למקום, עלול היה לחשוב שהשוטר עומד להדביק לי נשיקה צרפתית. הוא מסביר לי שהעונש הקבוע בחוק על העלבת עובד ציבור הוא שלושה חודשי מאסר ושהחוק מאפשר לו לעכב אותי לחקירה בתחנת המשטרה. למי שלא שמע על פרשת סלמסה, ממש בקיצור נמרץ: יוסף סלמסה, צעיר אתיופי שומר חוק, ישב לתומו על ספסל בגן הציבורי הסמוך לביתו כששוטרים שהגיעו למקום בעקבות תלונה על ניסיון פריצה של אדם חמוש בסכין חשדו בו (מעניין באמת למה), תקפו אותו באקדח אלקטרוני מסוג "טייזר", אזקו אותו בידיו וברגליו ולקחו אותו לתחנת משטרת זיכרון יעקב. כאשר אביו הגיע למקום הוא מצא את סלמסה מוטל ללא ניע על הכביש מחוץ לתחנה, כשהוא אזוק בידיו וברגליו. ארבעה חודשים לאחר האירוע הטראומתי שהותיר צלקות בנפשו של "הפושע המסוכן", יצא יוסף סלמסה להפסקת צהריים מעבודתו ולא שב. גופתו נמצאה בתחתית מצוק המחצבה בבנימינה. בבחינה מחודשת של חומר הראיות בתיק, לפי בקשת המשפחה, מצאה המחלקה לחקירות שוטרים כי השוטרים שיקרו כשטענו שהזהירו את יוסף סלמסה בטרם השתמשו נגדו בטייזר. כמו כן נמתחה ביקורת על השארתו אזוק מחוץ לתחנת המשטרה ועל איומי המשטרה על בני משפחתו כדי שיבטלו את התלונה שהגישו למח"ש. איך הסתיימה הפרשה? מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, החליט שאין מקום לנקוט בצעדים מִנהליים או פיקודיים נגד השוטרים שהיו מעורבים בפרשה. אפילו נזיפה הם לא קיבלו.


בזמן שרמבו שלי והניידת שלו עוזבים את המקום אני נועץ מבט בחבורת הנערים המקועקעים, השבעים, שנותרה בגן. בקבוקי הבירה נשלפים בחזרה והרמקולים חוזרים לרטוט ולהרעיש עולמות. השיר הנפלא Blue Lights של ג'ורג'ה סמית בוקע מהם וללא ספק אני חווה את הרגע האירוני ביותר בחיים שלי.

האירוע הקטן שהייתי עד להתרחשותו לא הסתיים בהריגתו של נער שחור על ידי שוטר לבן כפי שקרה באירוע שמהווה את הבסיס לספר. התקרית גם לא הסתיימה אפילו במעצר או בעיכוב ע"י השוטר, אבל היא הותירה בי טעם רע מאוד. אני שולף מהתיק את "השנאה שנתתם" ומתבונן בעטיפה המקורית, החזקה, היפה כל כך, שמיטיבה להעביר את רוח הספר. בניגוד להמון מקרים אחרים, ההוצאה הישראלית שמרה על העטיפה המקורית ולא שינתה מאומה. הספר נמנה על סדרת ספרים ייחודית המיועדת לנוער מבית זמורה ביתן – "סיפורים מהעולם האמיתי על החיים שלנו". הסיפור כאן פשוט מאוד ולצערי הרב הוא באמת לקוח מהחיים שלנו. מהחיים באמריקה, יותר נכון. כן, המעצמה ההיא. הסובלנית, הנאורה, הליברלית. אמריקה של המאה ה- 21 שבה שוטר לבן הורג נער שחור ללא שום סיבה מוצדקת ובקלות שלא הייתה מביישת מעיכת זבוב טורדני. סטאר, גיבורת הרומן, היא חברת ילדות של הנער שנרצח והיא העדה היחידה למעשה. הסופרת נכנסה לעורה של נערה בת שש עשרה בצורה אותנטית ומרשימה. שלא כמו רבים מגיבוריו בני הנוער של ג'ון גרין, לא תמצאו כאן דמות פיוטית שמתפלספת מבוקר עד ערב על משמעות החיים. מצד שני, לא תמצאו כאן נערה שטחית וריקנית, כמו אלו של רבות מחברותיה לספסל הלימודים. סטאר היא נערה נבונה ורגישה, והיא ניצבת בפני דילמה גדולה. האם להבליג ולהמשיך בחייה, הכוללים חבר שהוא נער לבן ולימודים בבית ספר לבן ויוקרתי שעומד בניגוד גמור לשכונת העוני ממנה היא מגיעה, או לצאת למאבק כדי לחשוף את האמת שמערערת את היסודות היציבים, כביכול, של האינטגרציה שסטאר חשבה שהיא חלק ממנה.
סטאר מפגינה המון אנושיות והיא לא חוששת לצחוק על החולשות שלה, כולל חוסר האסרטיביות שלה בתגובותיה למקרה. כאשר המפיק בתוכנית הטלוויזיה בה היא עתידה להשתתף מודה לה על "האומץ שנדרש כדי לעשות את זה", היא כותבת "שוב המילה הזו. אומץ. לאנשים אמיצים לא רועדות הרגליים. לאנשים אמיצים אין בחילה. אנשים אמיצים לא צריכים להזכיר לעצמם איך לנשום אם הם יחשבו יותר מדי על הלילה ההוא. אם אומץ הוא מצב רפואי, אז במקרה שלי כולם טועים באבחנה." אבל ברגע האמת, בראיון עצמו, סטאר מפגינה תעצומות נפש ומשחררת כמה אמירות נעדרות תקינות פוליטית על גזענות, אמירות שחוכמה ותמימות דרות בהן בכפיפה אחת. גם בהופעה שלה בפני חבר המושבעים סטאר נותנת עדות מרשימה ומפגינה קור רוח. יפה עשתה הסופרת שבנקודה זו לא הפכה את הרומן החברתי המרגש הזה למותחן בית משפט מייגע, עמוס בדיונים משפטיים. כל ההליך המשפטי מתומצת כאן במשפטים ספורים, וטוב שכך.
הספר נוגח בתקרת הזכוכית שניצבת בפני השחורים בארה"ב ולא דופק חשבון. האם זה יעזור? מסופקני. ככה זה כשתקרת הזכוכית שלך עשויה מעופרת יצוקה. אביה של סטאר מתאר את המצב בצורה מצמררת: "אמריקה, עם כל התאגידים שלה, לא מביאה לקהילות שלנו מקומות עבודה, ובטח לא ממהרת לקבל אותנו לעבודה. ואז, שיט, אפילו אם יש לך תעודת בגרות, המון בתי ספר בשכונות שלנו לא מכינים אותנו כמו שצריך. איך בכלל הגיעו הסמים לשכונות שלנו? זאת תעשייה של מיליארדי דולרים. יש אנשים כמו ברנדה, שחושבים שהם צכים אותם בשביל לשרוד, ויש מין קאלילים כאלה, שצכים למכור אותם כדי לשרוד. הברנדות צכות להיות נקיות כדי להשיג עבודה, ובלי עבודה אין להם כסף למוסד גמילה. שעוצרים קאלילים על סחר בסמים, אז או שהם יושבים בכלא רוב החיים, עוד תעשייה של מיליארדים, או שהם לא מצליחים למצוא עבודה וחוזרים למכור סמים. זאת השנאה שאנחנו מקבלים ממערכת שתוכננה נגדנו."

הספר תורגם לעברית על ידי שני מתרגמים (איילת אטינגר ואוהד זהבי), ולא בכדי. זו לבטח הייתה עבודה מורכבת ומסובכת לתרגם את הסלנג השחור שמופיע לספר, והמתרגמים הצליחו לשמור על האותנטיות שלו בצורה מרשימה.

לא אני הפושע כאן, אבל לְמָחֳרָת אני מוצא את עצמי שב לזירת הפשע. בגן הציבורי שורר תוהו ובוהו. שברי בקבוקי בירה מפארים את מה שרק יום קודם היה דשא, בדלי סיגריות וקליפות גרעינים פזורים בכל מקום, מישהו קטף את כל הפרחים והשליך אותם בהפגנתיות בקרבת מקום. ונדליזם. כמה דקות לאחר מכן מגיעות למקום שתי נשים עם עגלת תינוקות ויושבות בספסל הסמוך. "את יודעת," אומרת אחת מהן. "שמעתי שאתמול עצרו כאן איזו חבורת אתיופים שאחראית לכל הגועל נפש הזה. אני אומרת לך, אין להם טיפת בושה. פשוט ביזיון."
אני מתקרב אליהן ונועץ מבט בתינוקות החמודים. עורם הצחור, עיניהם התכולות ופניהם הוורדרדות מבטיחים להם שבבגרותם הם לא יסבלו מהעוולות שמתוארות בספר. אני מקווה לפחות שהם לא יגרמו להן. אני מכחכח בגרוני ושולף את "השנאה שנתתם" מהתיק. "סליחה," אני פונה אל האימהות. "אפשר אולי להציע לכן ספר טוב?"

מוקדש באהבה לרמבו
https://www.youtube.com/watch?v=R8YwnQMQuJI


56 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מסמר עקרב (לפני חודשיים)
אור, אהבתי מאוד את המשפט הראשון שלך. ואני מודה לך מאוד על השניים האחרים :-)

רוחי, תודה רבה. נבון משחק מילים שלך, והוא במקום הנכון.
ואם מוסיפים לחלק הימני התחתון של האות כ' במילה נכון קו קטן, נקבל את המילה נבון...

אתל, תודות רבות. חושב בדיוק בדיוק כמוך בנוגע לארה"ב.
דוגמה קטנה: במוצ"ש 27.10.18 שודרה בתוכנית "רואים עולם" בערוץ 11 כתבה מצמררת על הבחירות למשרת המושל במדינת ג'ורג'יה בארה"ב. בריאן קמפ, המועמד הרפובליקני (כמובן) בבחירות האחרונות למשרת המושל, מחק בצורה זדונית ושלא כהלכה קרוב ל-400 אלף מצביעים פוטנציאליים מפנקס הבוחרים בשל טעויות סופר זניחות באיות או בריווח של שמם. וראו זה פלא: 80% מתוכם שחורים!
ומי ניצח בבחירות, אתם שואלים? קמפ ניצח בפער קטן את אברמס (מעניין למה), שהיתה יכולה להיות האשה השחורה הראשונה שנבחרת לתפקיד מושל בארה"ב.
https://www.kan.org.il/program/?catid=1078
אתל (לפני חודשיים)
כתבת נפלא ופעלת נפלא. ואומרים שהיום אין גזענות...
היום בבוקר שודרה כתבה מרתקת בערוץ הכנסת על תקופת התמודדתו של ברק אובמה לנשיא, ועל השדים שהוא עורר מרבצם. האומה האמריקאית בחרה נשיא שחור, וזו אכן התקדמות, אבל כעת נראה שהם צועדים שני צעדים אחורה.
רוחי ליליאן (לפני חודשיים)
יפה כתבת.
אם מוותרים על החלק הימני התחתון של האות נ' במילה שנאה,
מקבלים את המילה שואה. ובאמת אין פלא ששתי המילים כל כך קרובות.
אור (לפני חודשיים)
אני חושב שאומץ נקבע לפי המעשים, ולא הקושי בדרך אליהם.

כמו שאתה הפגנת אומץ כשענית לאותו שוטר.

סקירה מופלאה מסמר, קראתי בשקיקה.
מסמר עקרב (לפני חודשיים)
לי, תודה רבה.
לי יניני (לפני חודשיים)
איך איך איך פיספסתי את הסקירה המקסימה והמופלאה הזו? תודהנ
מסמר עקרב (לפני חודשיים)
Pulp, תודה רבה וסליחה גדולה.
רק עכשיו שמתי לב ששכחתי להודות לך.
מזדהה מאוד מאוד עם הדברים שכתבת.

אנקה, אני מקווה שייצאו ספרים חדשים שתחפצי לקרוא ושטרם הספקת לרכוש, כך שבכל זאת אראה אותך בקרוב...
אנקה (לפני חודשיים)
גם זכותי שפרה עליי והכרתי אותך דרך הסיפריה הנחמדה שלנו. שם תמיד היה לי העונג והכיף לא רק לשאול ספרים אלא גם
להכיר אנשים נחמדים ונעימים עד מאוד כמוך, ולשוחח אתם.
בינתיים, אני מתנזרת מרצון אם אפשר לקרוא לזה כך, מביקורים בספריה, כדי להספיק לקרוא בשנים הקרובות את הספרים שיש לי בבית וטרם קראתי.
ולא, אני לא מתכוונת להדיר רגליי שנים מהסיפריה, ברור שאבוא מדי פעם לביקור ולשאול ספרים שכבר נמצאים אצלי על הכוונת.
אל דאגה, רמבו לא קורא ספרים. אלא אם כן חומר הקריאה הוא דו"ח שהוא רושם לעברייני תנועה או עבריינים באופן כללי.
ובמחשבה שנייה, אף פעם לא ראיתי אפילו שוטר אחד בספריה שלנו.
מסמר עקרב (לפני חודשיים)
אנקה, תודה רבה.
לעתים, דמויות מהעולם הווירטואלי מתגלות בארצנו הקטנטונת גם כאנשים בשר ודם, וכך שפר עלי מזלי ונקרתה בדרכי הזכות הגדולה להכיר אותך באופן אישי.
מצד שני, זה לא יהיה נעים אם איש אמיתי העונה לשם רמבו יכנס לכאן במקרה ויקרא את דבריי...
מצד שלישי, לא נראה לי שהוא מבקר בסימניה, שהרי הוא עסוק במיגור כוחות האופל...
תבואי לבקר, מזמן לא ראיתי אותך.

רותה, תודה רבה.
רותה (לפני חודשיים)
ברוך השב ותודה לך על סקירה חזקה ונוגעת
אנקה (לפני חודשיים)
היי דן, ברוך שובך מהכפור של ספריית קרית אתא :) ביקורת משובחת כהרגלך.
ועולם כמנהגו נוהג, תמיד דופקים את השחורים וזאת לא מליצה בלבד.
אני מכירה את הגן הציבורי הנ"ל ואני מתארת לעצמי את הסבל של השכנים שם בלילות.
אני גם מכירה את סגנון החוליגנים המקועקעים האלכוהוליסטים.
וגם את רמבו הגוץ והפרזיט שנטפל למי שקל לו יותר במקום לבריונים עצמם.
אני מתפלאת שרמבו בכלל הופיע. כשיש רעש בסביבה שלנו בלילות, אף שוטר רמבו או רוקי לא טורחים להופיע.
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
סקירה שקראתי בשקיקה. מצער שאף פוליטיקאים "נאורים" ומפלגות שקוראות לעצמן ליברליות נמנעות מלעסוק בנושא העדה האתיופית ומצוקותיה כי הנושא לא "סקסי" מספיק, כנראה.

שמח שחזרת.
מסמר עקרב (לפני חודשיים)
אירית, שימחת וריגשת. תודותיי!

אפרתי, גם אני מקווה שיותר ויותר.

נינה, תודה רבה וגדולה.
נינה (לפני חודשיים)
מחזקת את אירית
תודה על ביקורת מצויינת וחשובה
וכיף שאתה כאן
אפרתי (לפני חודשיים)
מחשבות, לא הייתי ועכשיו אני פה. אני מקווה שיותר ויותר.
אירית (לפני חודשיים)
גם אני התגעגעתי וכיף שחזרת.
חבורת הסימניה - נגיד כל הוותיקים מביניהם - חסרה אותך!
וכרגיל כל סקירה שלך היא עוד פנינה לשרשרת .
ברוך שובך.
מסמר עקרב (לפני 3 חודשים)
מיכל, תודה רבה. מצטרף כמובן למשאלת לבך.

אפרתי, תודה רבה.
מתגעגע מאוד לביקורות שלך. יש סיכוי לביקורת על "בחזקת נעדרת"?
התחלתי אותו בזכותך והוא מצוין.

חני, תודה רבה. אעפ"י שהמקרה שקרה לי עצוב, השתדלתי לשזור בו קצת הומור. אני רק מקווה שרמבו שלי לא חבר במקרה בסימניה. אני עוד עלול למצוא את עצמי מאחורי סורג ובריח...
בהקשר המערך המסועף שציינת, רציתי להביא קישור חשוב לדוח השנתי החדש (2018) של אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים, בשם היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, אבל הקישור ארוך כאורך הגלות ואני חושש שהוא לא יובא כהלכה. אני אסתפק בקישור לדוח שלה מ- 2016, כראש הצוות למיגור גזענות כנגד יוצאי אתיופיה.
http://www.justice.gov.il/Pubilcations/Articles/Documents/ReportEradicateRacism.pdf
חני (לפני 3 חודשים)
דן ברוך השבים. צחקתי בקול על סיפור רמבו כי הצורה שסיפרת בשנינות מושחזת גרמה לי ממש להתפקע.
המצב מוכר.יש בעייתיות בנושא פליטים, שחורים, גזענות.לפעמים יש אנשים שלא יכולים להרים עצמם.
אין להם יכולת כזו מופלאה. ולפעמים יש כל כך הרבה בעיות במדינה שחברה שלמה יכולה לבכות על העוולות שנים רבות אחרי.
צריך מערך שלם של עובדים סוציאלים, פסיכולוגים, וכסף בעיקר כדי לשקם את מי שנופל.
כתבת נפלא.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
אפרתי, היכן היית?
אפרתי (לפני 3 חודשים)
ביקורת נהדרת וכמה טוב שבאת הביתה. התגעגענו והיית חסר כל כך (וזה כותבת מי שבעצמה לא בדיוק היתה פה בזמן האחרון...)
מיכל (לפני 3 חודשים)
חזרת!
עכשיו נקווה שגם שונרא תחזור ואז הכל יהיה בסדר :-)
מסמר עקרב (לפני 3 חודשים)
מחשבות, תודה רבה.

צב, חן חן.

סקאוט, תודה רבה.

רויטל, תודה רבה. חבל שלא תקראי. הספר רחוק מלהטיח אג'נדות ותיאוריות באופן דידקטי ומחנך כלפי הקורא, אם כי ברור שהוא טומן בחובו ביקורת חברתית קשה. הספר עונה על ההגדרה הנפלאה שמחשבות הטביע כאן פעם - "סיפור אנושי קטן שכתוב בכישרון גדול", ובזה עיקר כוחו.

אדמה, אכן, באמת מדם לבי. אני מודה לך.

כרמליטה, תודה רבה.

עמיחי, תודותיי.

גלית, התודה כולה שלי.

אור, חן חן.

Tamas, תודה רבה. לצערי הרב מאוד יש אינספור מקרים מסוג זה שתיארת. לפעמים זה מסתיים בסתם עוגמת נפש, כמו שקרה המקרה האישי שלי, ולפעמים זה מסתיים בתוצאות מזעזעות, כמו במקרה המוות של יוסף סלמסה.
צפייה מומלצת בפרשת יוסף סלמסה:
https://reshet.tv/item/news/the-system/season-03/episodes/yosef-salmasa/

https://www.kan.org.il/item/?itemid=24582

https://www.ha-makom.co.il/article/noa-burshtein-hadad-yosef

https://reshet.tv/item/news/the-system/season-03/articles/salmsa/

https://reshet.tv/item/news/the-system/season-03/articles/yosef-salmasa-3/

https://www.10.tv/news/60652

https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-488160

בת-יה, תודה גדולה.

נעמי, תודה רבה.

זשל"בי, תודה רבה. אכן, הוצאתי את הספר ממש. ולא שזה עזר...

באופן פרדוקסלי יצא שלאחר היעדרות מאונס כתוצאה מנסיבות חיצוניות לחלוטין, כתבתי ביקורת על ספר בשם "השנאה שנתתם", באתר שמעניק הרבה חום. ריגשתם.



זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 חודשים)
רואים שהספר נגע בך. הסיפור שנתקלת בו מעניין, אבל באמת הוצאת והראית להם את הספר?
נעמי (לפני 3 חודשים)
ביקורת יפהפייה.
Tamas (לפני 3 חודשים)
ברוך שובך. ביקורת מעולה ונוגעת. גזענות הייתה כאן תמיד וכנראה גם לא תיעלם מעצמה. זו המראה השחורה של החברה הישראלית. הזכרת לי כי רק לפני מספר ימים בחדשות של שבת הראו תיעוד גזענות מזעזע של פעיל שמאל ישראלי כלפי חייל מג"ב אתיופי. פשוט לראות להיגעל...

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/386791
בת-יה (לפני 3 חודשים)
מסמר עקרב, קודם כל יופי שחזרת. כבר התחלתי לדאוג ואפילו ביקרתי בבלוג שלך. אבל מבחינתי: "רצונו של אדם כבודו".
ולעניין גזענות ושנאה: היא תמיד היתה כאן. לפי עליות ולפי אופנות.
אור קרן (לפני 3 חודשים)
כואב ונוגע, גם כאן, גם שם.
וטוב לראותך פה.
גלית (לפני 3 חודשים)
ביקורת נהדרת באמיתותה המצערת.
תודה!
עמיחי (לפני 3 חודשים)
מצוין, מסמר. תודה רבה על הדברים.
כרמליטה (לפני 3 חודשים)
תודה עקרב.
כהרגלך, כתבת נהדר, גם את הפתיח וגם את הסקירה עצמה.
עצוב המצב שם וגם פה.

אבל הכי חשוב - ברוך שובך!!!
אדמה (לפני 3 חודשים)
כתבת מדם לבך, בגלל זה הסקירה שלך נפלאה ומרגשת.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
מחשבות, כבר דנו על הנושא הזה אבל זה מה שבעצם עצוב: כעם שחווה תלאות רבות ואמור להבין לליבו של עם אחר ובטח ובטח לאחדים משלנו, כמו האתיופים, באופן אירוני, אין את ההבנה הזאת וזה הדבר שמצער אותי. אומנם יש אנשים טובים באמצע הדרך, כמאמר שירה של נעמי שמר, אבל לא כקולקטיב. אין אחדות בעם. ימינים ושמאלנים מתכתשים אלה עם אלה, דתיים וחילונים, חרדים וחילונים וכן הלאה. אחר כך מתפלאים מדוע הערבים נגדנו. זו, לדעתי, הסיבה.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
גזענות תמיד תתקיים כאן. תעלומה למה, כנראה משום שהגענו משבעים תפוצות. לפעמים, וכבר אמרתי את זה, התחוש היא שהקמנו מדינה כדי שנוכל לאכול אחד את השני בלי הפרעות.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
עכשיו קראתי את הסקירה וכתבת מעולה. הרגת אותי עם הקטע המסיונרי. לצערי, למרות שאנחנו חווים מעין הארה מחודשת בהקשר של גזענות, היא עודנה קיימת. וזה עצוב, שבתור עם שחווה קשיים ותלאות רבות, איננו מבינים לאחר. בדיוק כתבתי על נושא דומה בסקירה שלי מלפני חודש וחצי בערך על הספר " אל תיגע בזמיר" שזכור לי שגם אתה קראת ופרסמת סקירה נאה עליו.
רויטל ק. (לפני 3 חודשים)
האירוע שתיארת עצוב.
מסוג הדברים שפותחים מהדורות חדשות כשמצלמים אותם בזמן אמת.
את הספר לא אקרא בגלל הציטוט שלך -
"זאת השנאה שאנחנו מקבלים ממערכת שתוכננה נגדנו."
בלי להיכנס לתאוריות שעומדות מאחורי המשפט הזה, עייפתי מהן ומההנחה של הגמוניה דכאנית בעלת כוונות זדון. המציאות יותר מורכבת מזה.

וחוץ מזה טוב לראות אותך כאן שוב.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
איזה כייף שחזרת, מסמר, התגעגעתי 3>>>>
צב השעה (לפני 3 חודשים)
מרגישים שהסקירה נכתבה מהלב. הרבה רגש...
ובאמת יופי שחזרת.
צב השעה (לפני 3 חודשים)
מרגישים שהסקירה נכתבה מהלב. הרבה רגש...
ובאמת יופי שחזרת.
מחשבות (לפני 3 חודשים)
יופי של סקירה ויופי שחזרת.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ