ביקורת ספרותית על כופר נפשו של הצ'יף האדום - קלאסיכיס מאת או הנרי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 1 בנובמבר, 2018
ע"י yaelhar


#
אז עברתי דירה. אני אומרת "עברתי" בזמן עבר, כי הרהיטים והארגזים עברו בשבוע שעבר. אבל יעבור עוד זמן עד שאפשר יהיה לומר "הביתה" ולהתכוון לכתובת החדשה, למרות שהיא נמצאת ברחוב סמוך למקום שקראתי לו בית ימים רבים.
בזמנים כאלה אתה מאבד ומוצא. היו חפצים וספרים שאיבדתי. אולי הם עוד יצוצו במקומות שלא ציפיתי. ומצאתי את הספרון הזה שנראה שנלכד בין שני ספרים חסונים ממנו והתקמט. קראתי אותו מזמן וחזרתי וקראתי אותו שוב באותו עונג: או. הנרי בהחלט עושה לי את זה.

יש בו 5 מסיפוריו הקצרים של או.הנרי שכתב רק סיפורים קצרים עד כמה שאני יודעת (לפי אחרית הדבר של בתיה גור, עורכת הסידרה, כ-250 סיפורים עד שנפטר בגיל 48). רבים מסיפוריו תורגמו פעמים רבות לעברית והעובדה שקראתי אותם מספר פעמים בעבר לא מפריעה לי להינות ולהתלהב מהם בכל פעם מחדש. את הקובץ הזה תרגם מחדש אהרון אמיר ב-2004 ועידכן את השפה הארכאית בה תורגמו חלק מסיפוריו שקראתי.

הסיפור שנתן את שמו לקובץ (ספויילר, אם יש עוד מישהו שלא קרא) עוסק בשני נוכלים שלימזלים הזקוקים לכסף ומחליטים לחטוף את בנו של בנקאי קמצן בעיירה נידחת. הם חוטפים את הג'ינג'י בן העשר, ששמח מאד להרפתקאה, ומלמד את חוטפיו לקח שלא ישכחו. סופו של מעשה שהם בערך כורעים על בירכיהם בפני אבי החטוף כדי שיסכים לקבל חזרה את בנו...

שאלתי את עצמי איך סופר סנטימנטלי בעליל, עם גישה רומנטית ותמימה מצליח להלהיב אותי כל פעם מחדש? אולי כי סיפוריו אינם פשטניים כמו שנראה, וחלקם מחביאים ביקורת חברתית נוקבת על תקופתו, יחד עם אמונה שהטוב באדם גובר על הרע, ועטופים בשיכבה עבה של הומור ואירוניה.
התמימות וחוסר החשיבות העצמית של או. הנרי לא עברו לדורות הבאים של סופרים אמריקאים. בוודאי לא ההומור והאירונייה. נראה לי, שבתחילת המאה העשרים פעלו בארה"ב סופרים - ואנשים - שהאמינו ברוח האדם ובתקווה. אבל התקווה החמיצה, אהבת האדם נכשלה בבחירות, וההומור הפך לסרקזם ולפוליטקלי קורקט. ככה זה.
39 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
רב תודות, Mira
מקווה שתהני. ותודה על האיחולים.
Mira (לפני שבוע וחצי)
יעל ביקורת מקסימה, לא קראתי ספרים שלו... ואחפש.
ומזל טוב בדירת המגורים החדשה.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
חן חן, אפרתי
אפרתי (לפני שבוע וחצי)
תיהני מהבית החדש (לפחות כמו מהספר)
yaelhar (לפני שבועיים)
חן חן, טופי.
נכון.
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה Pulp_Fiction
צודק, אפשר לקרוא אותו בכל גיל וגם במאה ה-21...

תודה רבה לאיחולים.
טופי (לפני שבועיים)
ככה זה, כלומר עולם כמנהגו נוהג ואין חדש תחת השמש.. ביקורת מוצלחת לספר מוצלח.
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
מה שיפה באו. הנרי זה שאפשר לקרוא את הסיפורים שלו בכל גיל ולהינות. קראתי את סיפוריו לפני שנים רבות כולל זה שהזכרת ורק לפני מספר ימים חשבתי לקרוא אותם שוב. תודה. ובשעה טובה על מעבר הדירה.
yaelhar (לפני שבועיים)
גם אני מעדיה את או.הנרי על מופסן
כי ציניות וביקורת יש לי למכביר.
גלית (לפני שבועיים)
גם מופסאן וגם או הנרי נלמדו בתיכון במסגרת "הסיפור הקצר"
את שניהם קראתי בהרחבה בעקבות זאת ("כל כתבי") אבל מופסאן- מלבד שני סיפורים לא השאיר בי כל חותם.
yaelhar (לפני שבועיים)
חן חן, כרמליטה
אני חושבת שיש הבדל תהומי בין או.הנרי למופסן הנפלא גם הוא. מופסן הוא ציניקן, עם רגליים על הקרקע, ונראה שהוא מאמין ש"יצר לב האדם רע מנעוריו" (כנראה לא טועה...) בניגוד לאו.הנרי שכופה השקפת עולם רומנטית על סיפוריו.

רב תודות על האיחולים.
כרמליטה (לפני שבועיים)
תודה יעל. בנעורי או. הנרי ומופסאן היו מאד אהובים עלי.
גלית הזכירה את "העלה האחרון" אותו קראתי באנגלית (The last leaf). תמונות הסיום של הסיפור צצו מול עיני ודמעות התחילו לזלוג לי.

באמת צריכה לחזור לקרוא את שני מספרי הסיפורים הנהדרים הללו.

וכמובן - ברכות לדירה החדשה. מקווה שתרגישי בה מהר "בבית".
yaelhar (לפני שבועיים)
סקאוט - תודה מקרב לב על האיחולים.
yaelhar (לפני שבועיים)
אירית - חן חן.
yaelhar (לפני שבועיים)
האופה בתלתלים תודה על המחמאה.
ההגדרה שלי לתמים היא מישהו המניח שהעולם יפעל לפי הקודים המוסריים של בני האדם.
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, גלית.
לא ידעתי שהוא כתב רומן. לגבי הסיפורים שהזכרת - מסכימה בהחלט.
yaelhar (לפני שבועיים)
מחשבות תודה רבה.
התרגום בקובץ הזה טוב ומתאים לסיפור.
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, חני
מאד שווה, לדעתי.
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, סקאוט.
את רוב הסיפורים של הסופר שקראתי אהבתי. נכון אני מטילה ספק בגישה הבסיסית שלו אבל הוא כה עקבי ויודע לכתוב סיפור. את הסרט עליו את מדברת לא ראיתי.
סקאוט (לפני שבועיים)
ויעל, שכחתי- שיהיה בשעה טובה ושתתאקלמי בביתך החדש במהרה!
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, ירי
yaelhar (לפני שבועיים)
חן חן, יונתן בן
ראיתי את הסרט הזה מזמן. הרעיון אותו רעיון - להצחיק ע"י חילוף תפקידים.
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, סוריקטה
אירית (לפני שבועיים)
יעל - נפלא !
האופה בתלתלים (לפני שבועיים)
ביקורת יפה! מתה על או הנרי. ולדעתי הוא לאו דווקא תמים, יותר בוחר להסתכל על צד מסוים (ועדיין נשאר ציניקן). אחלה דרך
סקאוט (לפני שבועיים)
גלית, איזה רומן והאם הוא מתורגם לעברית?
גלית (לפני שבועיים)
סיפור מצחיק! ובניגוד לכותבי סיפורים קצרים אחרים אני יכולה בלי הרבה מחשבה לשלוף רשימה של סיפורים שכולם טובים וכולם מהנים גם כשאת יודעת מה הפואנטה (מקץ 20 שנה ,העלה האחרון,המחרוזת-כמובן - ,מתנתם של חכמי קדם)
הוא כתב רומן אחד ד.א
מחשבות (לפני שבועיים)
אמרת אהרן אמיר ונרתעתי כנשוך נחש.
חני (לפני שבועיים)
בהצלחה יעל. רק בשביל לומר " או הנרי" שווה לבדוק מי זה.
יונתן הסרט שהזכרת אחד המצחיקים. רק בט מידלר האגדית וגם דה ויטו אי אפשר שלא יהיה מצחיק.
סקאוט (לפני שבועיים)
או.הנרי הוא אחד מהסופרים יוצאי הדופן שארצות הברית סיפקה לנו ולא רבים כמותו, אם בכלל. קראתי את כל הספרים שלו שתורגמו וכולי תקווה שיום אחד יוציאו סיפורים חדשים שלו. את הסיפור הזה, הצ'יף האדום, קראתי ואהבתי מאוד אבל זה לא הסיפור האהוב עלי שלו. התוודעתי אל או.הנרי לאחר שצפיתי בסרט ישן משנות ה-60 המבוסס על הסיפור הזה, נקרעתי מצחוק ואני יכולה לצפות בו עוד מאתיים פעם וזה יהיה מצחיק כבתחילה. סרט נהדר שפשוט השחקנים עושים עבודה מופלאה והסרט, לדעתי, היה מצחיק הרבה יותר מהסיפור הספציפי הזה, עם כל אהבתי הרבה לכתביו של או.הנרי.
ירי (לפני שבועיים)
שיהיה בשעה טובה
יונתן בן (לפני שבועיים)
הזכרת לי סרט ישן נושן: "חטיפה נעימה", על מיליונר (דני דה ויטו) שאשתו (בט מידלר) נחטפת על ידי צמד חוטפים שלומיאלים. הוא מסרב לשלם - כי הוא שונא אותה, אולם צמד החוטפים מתיידד עם האישה החטופה והשלושה מחליטים לשתף פעולה נגד הבעל...
סוריקטה (לפני שבועיים)
איזה סיכום קולע. תתחדשי.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ