"אין דרך מכובדת להרוג, אין דרך עדינה להרוס. אין שום דבר טוב במלחמה - חוץ מזה שהיא מסתיימת." (אברהם לינקולן)

זהו! בוצעה נחיתה לאחר כיומיים וחצי ששוטטתי עם פינו ללה בצפון איטליה, מילאנו והסביבה. אני אחרי מסע מעניין ומרתק, של כ-600 עמודים עם הפסקות בודדות בתחנות ריענון.

לידיעתכם, אני לא מופתעת מכך שהספר קיבל מקום ראשון ברשימת רבי המכר של אמזון, ומוכיח כמה שהמציאות עולה על כל דמיון.

מארק סאליבן, סופר מבוסטון הקדיש את הספר "תחת שמי ארגמן", ליהודים האיטלקיים, שלא היה אפשר להצילם, ולאותם מיליונים ששועבדו בידי מכונת המלחמה הנאצית, ולרבים מהם שלא שבו הביתה, ובמיוחד לרוברט דלנדורף שהציל אותו.

הספר "תחת שמי ארגמן" הוא סאגה היסטורית סוחפת, מבוססת על סיפור חיים אמיתי. מי שרוקח את כל התמונות חיים הללו הוא מארק סאליבן. מארק בילה עשר שנים במחקר לשם כתיבת הספר. במסגרת המחקר הוא ערך מסעות לאיטליה, גרמניה, בריטניה, גלש וטיפס בנתיבי בריחה, נבר בארכיונים, ראיין ניצולי שואה ועוד. בנוסף, מארק סאליבן בילה שישה שבועות, במחיצתו של פינו ללה, שחשף בפניו את סיפור הישרדותו, והצלתם של יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, תחת שמי ארגמן ששכחו שזה אינו צבעם הטבעי.

מי שקרא עד כאן ומכיר אותי, ודאי יגיד לעצמו: "אוף, עוד פעם ספר שואה..." נכון! זה ספר על השואה ומלחמת העולם השנייה. זה ספר על אירוע מכונן וצלקת שתמיד תהיה שם, וכל קילוף קל של הקרום שעוטף אותה יחשוף אגלי דם...

הספר מתחיל ב-9.6.1943, כמה ימים לפני שנכבשה סיציליה, ותחילת הפלישה לאיטליה בלילה שבין ה-9-10 ביולי 1943. כחודש ומחצה לאחר מכן ב-25.7.1943 הייתה הפיכה צבאית ומוסוליני בניטו הודח. ב-16.10.1943 החל המצוד על יהודי רומא, ושר הפנים של הרפובליקה האיטלקית – גואידו בופאריני, פרסם צו לגבי שילוח היהודים למחנות ריכוז, ועיקול רכושם לטובת הרפובליקה הסוציאליסטית. כחודש ימים לאחר ראשית הספר, הארמיה השמינית הבריטית והארמיה השביעית של ארה"ב, כבשו את סיציליה וכך בעלות הברית התקדמו בכיבושה של איטליה, עד לנובמבר 1943 ועד שנתקלו במערך הגרמני בין נאפולי לרומא.

באחרית דבר, מגולל הסופר את סוף מלחמת העולם השנייה, והפצע הפעור שנותר באיטליה. פנסי הרחובות הבליטו את רחובותיה המצולקות והחרוכות של איטליה. האנשים החלו לקבור את העבר, ניקו והעמידו מצבות זיכרון, שיפצו בתים ומגדלים שניזוקו והכשירו תשתיות. במצוד אחרי היהודים במילאנו נתפסו כ-2,000 יהודים ונעצרו פחות מאלף. לאחר מיון על ידי הכנסייה הקתולית לבירור דתם של הנתפסים כבני "הגזע היהודי", נשלחו להשמדה 877 יהודים. חלק מהיהודים הוברחו באמצעות הכנסייה הקתולית דרך שוויץ, או נעזרו באיטלקים אמיצים, ואנשי כמורה שהסתירו פליטים במרתפים בכנסיות ובוותיקן.

הספר מסתיים בפרק המתחיל ב-1.5.1945, אך במילאנו חגגו את תום המלחמה ב-25.5.1945 כחודש אחרי שמוסוליני בניטו וקלרטה פלאצ'י ניסו להימלט לאוסטריה. כידוע הוא נתפס על ידי הפרטיזנים ונורה ליד אגם קומו. גופתו של מוסוליני בניטו הובלה ליד תחנת דלק במילאנו, יחד עם עוד 15 פשיסטים, וההמון התעלל בגופו.

כיצד כל מה שכתבתי בהקדמה משולב בחייו של הנער פינו ללה?

פינו ללה היה נער בן 17 ששמי אירופה נצבעו בארגמן. משערת שאת פניו של פינו עיטרו פצעי בגרות, וכל כולו היה מצוי בחלומות ובחיים הטובים; מוזיקה, אוכל טוב וגם נערות יפות, אך שהפצצות נוחתות על בית המשפחה במילאנו הכל משתנה...

מיקלה האב צירף את פינו ללה, לאחיו הצעיר ממנו-מימו, ששהה בקאזה אלפינה באלפים הצפוניים, ונוהל על ידי האב רה. מהר מאוד פינו למד את העבודה, והחל להעביר פליטים יהודים לגבול השוויצרי. במהלך מספר חודשים הוא ליווה את הפליטים וטיפס איתם על הרים בדרכים עקלקלות.

בגיל הגיוס פינו נקרא על ידי הוריו למילאנו חזרה, והתבקש על ידם להתגייס לארגון טודט הנאצי, ובכך להינצל מהגיוס והתייצבות בחזית הרוסית, שחייליה היו לבשר תותחים. אירוע מקרי גילגל את פינו לתפקיד נהג ומתורגמן של לא פחות או יותר, הגנרל האנס ליירס שהיה אחראי על החימוש והיצור המלחמתי ברייך השלישי. הקרבה לצלחת הפכה להזדמנות פז, לשמש מרגל בתוך לב ליבו של הפיקוד הגרמני העליון.

מכאן ואילך פינו ללה רואה, שומע, ונוכח במלחמה, לרבות מפגשים עם בעלי דרגות ומקבלי החלטות, לצד חייהם האישיים. הקרבה הזו, שימשה חלון הזדמנויות מצוין ,לרגל ולבלוש בקלחת הנאצית למען בעלות הברית. תוך כדי משימתו, פינו ללה מתאהב באנה, שמבוגרת ממנו בשש שנים, ומתפקדת כמשרתת של דולי-המאהבת של הגנרל האנס ליירס.

האם הצליח מיקו ללה במשימתו כמרגל? איך התמודד פינו ללה, כשהוא עונד צלב קרס על שרוולו והפך לבוגד בעיני הסביבה? האם פינו ללה הגשים את חלומו ונישא לאישה שאהב? עד כמה גדולה ועוצמתית הייתה החבורה, שהותירה המלחמה במיקו ללה ומשפחתו?

יש לו מעט גומות בעלילה, וסיטואציות שיגרמו לכם להרים גבה, עקב המחשבות וההרהורים של פינו ללה וגילו הצעיר. ברם אופן כתיבתו של מארק סאליבן, מחפה על החסרונות הללו. שפתו פשוטה, בגובה העיניים, מרתקת ושואבת. ככל שהקריאה התקדמה העלילה לופתת, המתח מתגבר, והעיניים טסות על האותיות.

ידוע שישנה רתיעה לחלק מהקוראים מספרים עמוסי עמודים, שמא יש פרטים חוזרים ומיותרים. אך הפעם כמות העמודים מצדיקה את התוצאה. יפה עשתה ההוצאה שהדפיסה את הכ-600 עמודים, על גבי נייר עיתון מה שהקל במידת מה על משקלו של הספר. בעיני העריכה והתרגום מצוינים, ובחירת האיור וצבעיו על הכריכה יתנוססו למרחוק בתוך ערימת הספרים.

אל תוותרו על הספר הזה. יש בו לא מעט עובדות שרבים מאתנו לא ידענו. אותי הספר הזה שלח מספר פעמים לגוגל, לויקיפדיה, לאתר "יד ושם" וגרם לי לקרוא מאמרים מאירי עיניים, בעניין הגשת הסיוע של אנשי הכניסיה לקהילה היהודית. יש הטוענים שאנשי הכניסיה לא ראו עין בעין, ולא תמכו בדעותיו והתנהגותו של בניטו מוסוליני, ועל כן מרדו ובחרו לסייע לקהילה היהודית. אני סקפטית לגבי טענה זו, ויוצאת מתוך הנחה שמתחת לכל גלימה יש גם לב.

יש לא מעט אתרים שהוקדשו לשואת יהודי איטליה. בתחנת הרחבה המרכזית הוקם אתר זיכרון לזכר 816 יהודי מילאנו שנשלחו מרציף 21 (Binario 21) למחנות הריכוז. אתר ההנצחה נפתח לציבור ב-2013 ע"י הקהילה היהודית של מילאנו, והוא משתרע על פני 7060 מ"ר.

אני מקווה שמשרד החינוך ישכיל להכניס את הספר הנוכחי למערכת הלימודים בהיסטוריה.

ממליצה בחום רב, ואל תתפלאו מהעובדה ש"תחת שמי ארגמן" זינק לראש רשימת רבי-המכר של אמזון מיד עם צאתו לאור.

במילה אחת: W0W

לי יניני
הוצאת אריה ניר, פרוזה, היסטוריה, תרגום, 567 עמודים, 2018

תחת שמי ארגמן מכיל סיפור אישי חזק המסופר בספרות רפה. (ג'וז)פינו לֶלה הוא נער בן 17 ממילנו בשלהי 1943, עת צפון איטליה נכתשת ע"י בעלות הברית. גנרל ליירס הוא נציג גרמניה באיטליה, אחד המתפאר שהוא יושב לשמאלו של היטלר לא ומקבל פקודות משר החימוש אלברט שפאר. במילים אחרות, על פיו יישק דבר.
פינו ללה מצטווה ע"י אביו ובעיקר אמו, לנסוע לקאזה אלפינה, היכן שהוא מבלה כל חופשת קיץ. הפעם הוא מסרב משהוא סבור כי אינו עוד ילד. אבל אמו חושבת שהרחקתו ממילנו תיטיב עמו ותשמור על בטחונו. הוא מגיע לשם עם מימו אחיו הצעיר יותר בן ה-15. האב רֶה מקבל אותו בשמחה ומתחיל לאמן אותו בהליכה בהרים לפנות בוקר, במסלולים ההולכים ונעשים קשים יותר ויותר. בתחילה פינו אינו מבין את סיבת האימון הזו, אבל אמונו באב רה רבה עד שמתגלה הסיבה. עד מהרה הופך פינו למבריח יהודים מאיטליה לשוויץ הנייטרלית.
במשך כמה חודשים עוסק פינו בהברחות עד שובו למילנו כשהוא כמעט בן 18. במילנו מכריחה אותו משפחתו להתגייס מן הטעם שישרת במילנו ולא יסתכן רחוק יותר כלוחם או פרטיזן. מפה לשם, פינו הופך לנהגו האישי של גנרל ליירס בהיותו דובר שלוש שפות: איטלקית, אנגלית וצרפתית. עבור ליירס הוא מתרגם מאיטלקית לצרפתית ובשל הידע בנהיגה הוא גם משמש נהגו וגם מרגל עבור בנות הברית.
בין לבין, הוא שב ופוגש את אנה בת ה-24, אותה פגש שנה קודם לכן והציע לה ללכת לסרט. לה כמובן לא היתה כוונה ללכת עם צעיר ממנה לסרט, אבל הגורל שב ומפגישם והפעם היא משרתת את דולי, פילגשו של הגנרל. אהבה גדולה ניצתת בין פינו לאנה.
כל מה שעיניו של פינו רואות במסעות הרבים שעורך הגנרל עובר לדודו ומשם הלאה.
שנת 1945 מתחילה וברור שהתבוסה של הגרמנית ברורה, אם כי המלחמה לא שוככת. פינו עד לזוועות, חלקן עם נגיעה אישית.
דווקא אחרית הדבר, כשמארק סאליבן המחבר מחזיר אותנו אל הדמויות האמיתיות ומה שהתרחש עמן מאז סיום המלחמה מאיר עיניים ומרתק.
סאליבן מנסה לכתוב ספר המתאים לתסריט ולאמריקאים בפרקים קצרים. זה ניכר היטב. גם אם מהספר תצא סידרה, ניכר היטב היכן תהיה הפסקה לפרסומות. זה לא היה מפריע אילו הספר לא היה כתוב באמריקאית והיחס למושא הכתיבה ולאיטליה לא היה כל כך מתנשא.
מה שעבר על פינו ועל איטליה מצדיק סופר מוכשר יותר ועלילה מהודקת יותר מזו של סאליבן. אם לא מפריע לכם לקרוא תסריט באמריקאית, אתם בטח תהנו.

סיפור המתבסס על סיפורו האמיתי של פינו ללה בין השנים 1943 ל-1945 במלחמת העולם השנייה, באיטליה.
כשפינו ללה היה בן שבע-עשרה.
פינו חי חיים רגילים של נער צעיר במילאנו שבאיטליה.
משפחתו התפרנסה ממפעל וחנות ארנקים שהיו בבעלותם בעיר.
פינו פגש את אנה, בחורה יפיפייה והרגיש שהוא מתאהב.
הוא העז להציע לה לצאת בערב לסרט.
אנה היססה כי הייתה מבוגרת מפינו בשש שנים, לבסוף הסכימה.
אנה לא הגיעה לפגישה.
באותו ערב החלו המפציצים הראשונים של בעלות הברית להפציץ ולהרוס את מילאנו
במטרה להרוס את הבסיס התעשייתי הנאצי, שם יוצרה רוב התחמושת של היטלר.
כשצפון איטליה נתפסה על ידי הפיקוד הנאצי ופצצה פגעה בבניין המגורים של משפחת ללה,
אביו רצה להרחיקו מהעיר ומהסכנה ושלח אותו ללמוד במנזר, בקאזה אלפינה,
רמה אלפינית גבוהה על גבול שוויץ, שם נמצא באותה עת, אחיו מימו.
במנזר, בנוסף ללימודיו, האב-רה הכשיר את פינו להבריח יהודים דרך האלפים לשוויץ
ולהיות חלק מפעילות מחתרתית להצלת יהודים.
בהמשך פינו גויס לשירות הצבא הגרמני וחייו קיבלו תפנית נוספת.
פינו ואנה עוד יפגשו במקריות, במהלך המלחמה...
מומלץ בחום.

.. פינו ללה.. איך צעדתי איתך ברחובות ובסמטאות מילנאו,התכופפתי ונמלטתי תחת אימת ההפצצות והמשכתי איתך לפסגות קאזה אלפינה. נשמתי יחד איתך את אוויר ההרים הצלול והקר. יכולתי לדמיין ולהרגיש את הטבע הפראי תחת רגלי ורגליך, לחוש את המשוכות שעברת. את הסלעים שנרמסו תחת רגליך. את הכמעט נפילה, הצוקים המזדקרים,מזג האוויר המשתנה. החורף הקר והסוער, הקור המקפיא, השלג הנערם. פינו ללה המסע איתך היה חוויה מרתקת כמעט כל שנייה!

אחרי חודשיים כמעט של יובש ושממה בעולמי מבחינת קריאת ספרים, הגיעו החגים ועימם יותר זמן לקרוא והגיע גם פינו ללה עם הספר המרגש עב-הכרס "תחת שמי ארגמן" ואכן יצאתי למסע בין כמה ימים יחד עם פינו הנער האיטלקי שהתבגר לנגד עיני, תחת שמי ארגמן וסערת ואימת המלחמה הארורה ההיא. ופינו שלנו הפתיע כל פעם מחדש. מנער מחוטט בפצעי בגרות וגמלוני הוא הופך בהרים לגבר חזק, שרירי ומלא אומץ. הוא עומד במשימות הדורשות קור-רוח ועוצמה וצולח אותם באורח פלא. לעיתים חלק מהדברים שעבר פינו נראו לי כל-כך לא מציאותיים עד כי תהיתי אם אכן באמת מבוסס הסיפור על סיפור אמיתי כפי שנטען בספר. הניסים שקורים לו בדרך, צירופי המקרים המדהימים . כמעט בלתי ניתן להאמין ומודה שהיו רגעים בסיפור שפקפקתי אם הכול אמיתי. פינו מבלה חודשים רבים בהרי האלפים. בפסגות המושלגות הוא הופך למטפס הרים מיומן שמציל יהודים ומעביר אותם בדרך חתחתים את הגבול לשוויץ. קאזה אלפינה נדמת כמו נווה מדבר, בועת רוגע עם נינוחות מאפים בלב המלחמה וההרים.

אחרי התקופה המסוכנת בהרים מגיע פינו בדרך לא ברורה למפנה נוסף בחייו. כעת הוא נהגו האישי של אחד הגנרלים הנאצים הגדולים והמאיימים במלחמה ופינו מנצל את ההזדמנות הזאת ומרגל אחרי הגנרל ומהלכי המלחמה. גם בחלק זה בחייו הוא עובר חווית מסמרות שיער המעוררות פליאה בלב הקורא. בתקופה הזאת מתפתחת מערכת יחסים מיוחדת בין פינו לנערה מסתורית בשם אנה. פינו מאוהב עד כלות ותיאור רגשות ההתאהבות שלו מזכירים קצת רומן רומנטי המתאים לתמימות גיל הנעורים. הוא אוהב בעוצמה. הכול סוער ורוגש. עוד אי של שלווה וחלום בלב אימת המלחמה.

תהפוכות ושינויים רבים קורים במהלך המלחמה במסע חייו ובאופיו של פינו. האם באמת הוא הגיבור הכל-יכול כמעט כפי שהצטייר בחלק מהספר,אמיץ ללא חת? כמעט מושלם?האם זכה לעדנה ושלווה עם אהובתו אנה בתום המלחמה? צפו להפתעות!

לסיכום: הקריאה הייתה קולחת, מהנה. הסיפור סוחף ומרתק! בפשטות, בלי סאב טקסט או כוונות נסתרות בכתוב, בלי הרבה מטפורות אבל עם הרבה עניין ומתח טוב!
מומלץ לחובבי רומנים היסטורים, סיפורי ריגול ומתח.

ספר טוב מאד, אולי אפילו מעולה.
לא להתבלבל - לא מדובר ביצירה ספרותית גדולה, אלא בסיפור הכתוב בשפה עיתונאית אמריקאית. אבל הוא כתוב מצוין.
כ 550 עמודים בהם מגולגל סיפור התבגרותו של נער מצפון איטליה לאורך השנים האחרונות של השלטון הפשיסטי, עד נפילת הדוצ'ה ונסיגת אחרון החיילים הגרמנים.
היות והסיפור הוא אמיתי, הדמויות הן אוטנטיות ונותר רק להודות למזל הטוב שאיפשר לגיבור הסיפור גם להיות נוכח בנקודות מכריעות בשל תפקידו, וגם לשרוד על מנת לספר.
אין זה סיפור שואה, אך כיעורו של המוות נוכח במלוא עוצמתו.
מצד שני יש כאן גם אהבה, ותשוקה וסיפור התבגרות.
מעניין מאד ושווה לקרוא ולעמוד במטלה של כמות העמודים.

ספר מרתק ומעניין שעוסק בתקופה אפלה בעת דמדומי מלחמת העולם השנייה
הספר מתתרחש בצפון איטליה ומאיר זרקור על פעילות שפחות מוכרת ולדעתי גם פחות נחקרה
כולנו בטוחים שהאיטלקים היו שותפים במאת האחוזים לנאצים ושיתפו פעולה,
אז זהו שלא .
הנאצים 'כבשו' את איטליה מידי האיטלקים לאחר שכוחותיו של מוסליני לא סיפקו את הסחורה מבחינה צבאית
ומוסילני לא סיפק מבחינה מדינית והציג אזלת יד בשלטונו שהתרופף .
זה גרם לכעס מצידם כי בתכנון המקורי האיטלקים היו בני בריתם ואמורים היו לעזור להם ולא להזדקק להם
לכן לא חסו על איטליה ושדדו את משאביה עד תום .האיטלקים ברובם כנראה לא אהדו את הכיבוש ואת זה בערך מתאר הספר תוך סיפרו של נער איטלקי ואחיו בני משפחה מכובדת ויחסית אמידה .
לא אתאר את עלילת הספר מכיוון שמבקרים אחרים עשו זאת ממש מצוין.
סיפור המסגרת העוקב אחרי עלילותיו של פינו הנער חושף אותנו למאבקם של הפרטיזינים והמחתרת האיטלקית כנגד הכיבוש
את לבטיהם של תושבי איטליה לנוכח הכיבוש ורצונם העז להמשיך בחייהם הרגילים.
אנו מגלים גם את הצדדים המכוערים שבהם קבוצות פליליות מנצלות את קיומה של המלחמה לצורך עשיית רווחים במסווה של מורדים
כמו כן נחשפים לשילוח היהודים האיטלקים להשמדה וגזלת רכושם.
נמצא את שדידת משאבי איטליה ואינוס התעשייה האיטלקית לתפקד לטובת הרייך .
נחשפת פה גם פעילות הכמורה והכנסייה הקתולית בהצלת יהודים .(עובדה שבארץ לאזכתה לחשיפה כמעט לאורך השנים )
בספר מוצגת גם הדקדקנות הגרמנית של תיעוד וניצול מרבי של האוכלוסיה את הפרדת הרשויות ששלטה בגרמניה הנאצית בין גסטאפו, ס.ס, חיילי הצבא ופקידים שונים במדים שאליהם נמנה גנרל ליירס שתפקידם לפעול מאחורי הקלעים מול האוכלוסיה המקומית,גופים אזרחיים ומדיניים ולשמש כאיש קשר מול הכנסיייה, מוסליני וארגון הסמי צבאי שהקימו באיטליה 'טודט' שאליו גויסו
ברי הגיוס האיטלקים בניהול גרמני.
חיילי ארגון זה שימשו כסוג של משטרה/צבא מקומי ששירת את הגרמנים,רבים מהאיטלקים שגויסו נשלחו כגדודים הומוגנים לחזית המזרח אירופאית ושם נטחנו דק דק על ידי הצבא האדום.
אנו נחשפים בספר לשיתוף פעולה ששרר בדמדומי המלחמה בין הכיבוש האמריקאי לקצינים רמי דרג בצבא הנאצי שידעו שגמניה כבר הפסידה והכל עניין של זמן, רובם עסקו בהישרדות אישית ,איסוף כספים וזהב לקראת היום שאחרי המלחמה .
מסתבר שגם המחתרת הייתה בלופ הזה ותיווכה בין הנאצים לבעלות הברית ושארית הממשל האיטלקי .
כיום הדבר ידוע אבל לא מעט מהקצינים ,המדענים המרגלים והמידנאים הנאצים עברו לשירות הבריטים האמריקאים והרוסים
חלקם בגלוי ורובם בהסתר .
כלומר לא עם כולם באו בחשבון בהתייחס לתרומתם לכיבוש הנאצי כדוגמת אלברט שפאר שאף שלא ששפך דם תרם יותר מרבים אחרים לתעשיית הרצח הנאצית .
גם אותי הספר שלח לחקירה עיון ובירור פרטים וגם ללא מעט מפות וזה מעיד שעשה את העבודה
בנוגע לביקורות שהועלו לגבי סגנון הכתיבה כהכנה לתסריט והחשיבה העתידית על ביום סרט או סדרה אישית אין לי בעיה עם זה וגם אהבתי את הסגנון הקולח והזורם שמקל על קריאת ספר עב כרס שכזה מה עוד שבשפה פשוטה יחסית הסופר מעביר את תחושתיו של המספר בגוף ראשון ומשתף אותנו בלבטים
הספר מתאר אירועים אמיתיים ועוסק בדמויות אמיתיות ולכן בסוף מוצג פרק תקציר של קורותיהם אחרי המלחמה שמאוד מעניין לדעתי
לסיכום מאוד מאוד מאוד מומלץ לקריאה לכל מי שמתעניין בתקופה .

הספר מעולה וכבר עכשיו לפני שסיימתי אתן לו 4 כוכבים. הספר השמן 563 עמודים נמרך לי הרבה זמן בקריאה שלא כהרגלי מכיון שיש לי בעיה רפואית קשה בכתף ימנית ופשוט קשה וכבד לי להחזיק את הספר. כשאסיים את הספר אספר לכם עד כמה נהנתי מהקריאה בו. היום 29.12.18. עזבתי את הספר לחודש וחצי כדי לקרוא משני אחר ודחוף. לפני יומיים המשכת בספר. בסופו אתאר לכם על הספר הנפלא .18.02.19 . 25.02.19 היום סיימתי לקרוא את הספר עד תומו אחרי הפסקה ארוכה באמצע. הספר הוא על קורות ימי השואה באיטליה. ספר משובח מעניין מרתק מלמד ומגלה הרבה דברים נוספים על השואה, הספר כתוב בתורה הכי מעניינת ומרתקת. סיפור אמיתי עצוב ועמוק. ממליצה בחום לקרוא וליהנות.

קלילות משקלו של ספר עב כרס זה שבתה את תשומת לבי למן הרגע הראשון שהרמתיו מהדוכן של מודן בשבוע הספר האחרון. בד"כ אינני נרתעת מלקרוא גם ספרים עבי כרס אולם ספר זה היה משב רוח מרענן ושונה.

ההקדמה לספר מעניינת ובה מתאר הסופר, מארק סאליבן, כיצד נקרתה בפניו ההזדמנות לכתוב את סיפור קורותיו האמיתי של פינו ללה.

סיפורו של פינו ללה, נער איטלקי בין שבע עשרה אשר גדל במילאנו בימי תקופת מלחמת העולם השנייה.
בקיץ 1943, כשפצצות בעלות הברית מפגיזות את מילאנו ובית משפחת ללה נפגע, מחליטה משפחתו של פינו להימלט מן ההפגזות עם עוד שאר משפחות. אביו של פינו מחליט להרחיקו מאזור המלחמה ולשלוח אותו לקאזה אלפינה ללמוד שם. פינו מצטרף למחתרת המסייעת ליהודים להימלט לשוויץ דרך הרי האלפים וזאת תחת חסותו של הכומר, האב רה, המנהל את קאזה אלפינה.
בהגיעו לגיל 18 מחליטים הוריו,למורת רוחו של פינו, לגייסו לצבא הגרמנים על מנת להגן עליו ולהשאירו מחוץ לאזור הסכנה עד שהמלחמה תסתיים. בדרך מלאת תהפוכות ומלאת מזל בצבא מוצא עצמו פינו בתפקיד נהג ומתורגמן של גנרל נאצי, האנס ליירס. הזדמנות בשבילו לשמש כמרגל הנוכח - נפקד במלחמה. בתפקידו זה נחשף פינו לדרגים רמי מעלה, מאורעות, ידיעות וסיטואציות קשות אשר לעיתים אף גובות ממנו מחיר אישי יקר.
במהלך שירותו הצבאי פוגש פינו את אנה המשמשת כמשרתת של דולי, פילגשו של הגנרל הנאצי,ובין השניים מתפתח סיפור אהבה.

סיפורו של פינו בימי המלחמה הנו אחד מהסיפורים אשר מצדיקים את האמרה כי המציאות עולה על כל דמיון. התלאות אשר עבר וטעם האכזריות לה נחשף בימי חייו הצעירים, אשר הותירו חותם כבד על לבו, עצבו ככל הנראה גם את השקפת עולמו : " .....אנחנו אף פעם לא יודעים מה יקרה ברגע הבא, מה נראה ואיזה אדם חשוב ייכנס אל תוך חיינו, או איזה אדם חשוב יאבד לנו. החיים הם שינוי, שינוי מתמיד, ואם אנחנו לא מספיק בני מזל למצוא בהם את הצד הקומי, השינוי הוא כמעט תמיד דרמה, אם לא טרגדיה......אנחנו צריכים להודות על הנס שבכל יום, ולא משנה עד כמה הוא פגום. אנחנו חייבים שתהיה לנו האמונה באלוהים וביקום ובמחר טוב יותר, אפילו אם האמונה הזו לא תמיד ראויה."

סיפור מרשים ומעניין הנותן גם ערך מוסף בכל הקשור לאיטלקים ולשואה ותפקידה של הכנסייה הקתולית בזמן מלחמת העולם השנייה ולאופן הצלתם של יהודים איטלקים מידי הנאצים.
ניכר כי הסופר עשה תחקיר מעמיק אולם לעיתים היה נדמה לי כי היה אפשר להעמיק קצת בסיפורם של דמויות נוספות בעלילה.

הכתיבה קולחת ופשוטה והדפים דפדפו עצמם מצד לצד.

אז מה עלה בגורל מסכת תלאותיו של פינו כמרגל ומערכת יחסיו עם כל הסובבים אותו (משפחתו, אנה, חבריו, הכמרים, הגנרל ועוד..)?

קראו ותגלו!

מומלץ בחום!