ביקורת ספרותית על תחת שמי ארגמן מאת מארק סאליבן
ספר בסדר

---

תחת שמי ארגמן מכיל סיפור אישי חזק המסופר בספרות רפה. (ג'וז)פינו לֶלה הוא נער בן 17 ממילנו בשלהי 1943, עת צפון איטליה נכתשת ע"י בעלות הברית. גנרל ליירס הוא נציג גרמניה באיטליה, אחד המתפאר שהוא יושב לשמאלו של היטלר לא ומקבל פקודות משר החימוש אלברט שפאר. במילים אחרות, על פיו יישק דבר.
פינו ללה מצטווה ע"י אביו ובעיקר אמו, לנסוע לקאזה אלפינה, היכן שהוא מבלה כל חופשת קיץ. הפעם הוא מסרב משהוא סבור כי אינו עוד ילד. אבל אמו חושבת שהרחקתו ממילנו תיטיב עמו ותשמור על בטחונו. הוא מגיע לשם עם מימו אחיו הצעיר יותר בן ה-15. האב רֶה מקבל אותו בשמחה ומתחיל לאמן אותו בהליכה בהרים לפנות בוקר, במסלולים ההולכים ונעשים קשים יותר ויותר. בתחילה פינו אינו מבין את סיבת האימון הזו, אבל אמונו באב רה רבה עד שמתגלה הסיבה. עד מהרה הופך פינו למבריח יהודים מאיטליה לשוויץ הנייטרלית.
במשך כמה חודשים עוסק פינו בהברחות עד שובו למילנו כשהוא כמעט בן 18. במילנו מכריחה אותו משפחתו להתגייס מן הטעם שישרת במילנו ולא יסתכן רחוק יותר כלוחם או פרטיזן. מפה לשם, פינו הופך לנהגו האישי של גנרל ליירס בהיותו דובר שלוש שפות: איטלקית, אנגלית וצרפתית. עבור ליירס הוא מתרגם מאיטלקית לצרפתית ובשל הידע בנהיגה הוא גם משמש נהגו וגם מרגל עבור בנות הברית.
בין לבין, הוא שב ופוגש את אנה בת ה-24, אותה פגש שנה קודם לכן והציע לה ללכת לסרט. לה כמובן לא היתה כוונה ללכת עם צעיר ממנה לסרט, אבל הגורל שב ומפגישם והפעם היא משרתת את דולי, פילגשו של הגנרל. אהבה גדולה ניצתת בין פינו לאנה.
כל מה שעיניו של פינו רואות במסעות הרבים שעורך הגנרל עובר לדודו ומשם הלאה.
שנת 1945 מתחילה וברור שהתבוסה של הגרמנית ברורה, אם כי המלחמה לא שוככת. פינו עד לזוועות, חלקן עם נגיעה אישית.
דווקא אחרית הדבר, כשמארק סאליבן המחבר מחזיר אותנו אל הדמויות האמיתיות ומה שהתרחש עמן מאז סיום המלחמה מאיר עיניים ומרתק.
סאליבן מנסה לכתוב ספר המתאים לתסריט ולאמריקאים בפרקים קצרים. זה ניכר היטב. גם אם מהספר תצא סידרה, ניכר היטב היכן תהיה הפסקה לפרסומות. זה לא היה מפריע אילו הספר לא היה כתוב באמריקאית והיחס למושא הכתיבה ולאיטליה לא היה כל כך מתנשא.
מה שעבר על פינו ועל איטליה מצדיק סופר מוכשר יותר ועלילה מהודקת יותר מזו של סאליבן. אם לא מפריע לכם לקרוא תסריט באמריקאית, אתם בטח תהנו.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על תחת שמי ארגמן