ביקורת ספרותית על תחת שמי ארגמן מאת מארק סאליבן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 25 ביוני, 2018
ע"י לי יניני


"אין דרך מכובדת להרוג, אין דרך עדינה להרוס. אין שום דבר טוב במלחמה - חוץ מזה שהיא מסתיימת." (אברהם לינקולן)

זהו! בוצעה נחיתה לאחר כיומיים וחצי ששוטטתי עם פינו ללה בצפון איטליה, מילאנו והסביבה. אני אחרי מסע מעניין ומרתק, של כ-600 עמודים עם הפסקות בודדות בתחנות ריענון.

לידיעתכם, אני לא מופתעת מכך שהספר קיבל מקום ראשון ברשימת רבי המכר של אמזון, ומוכיח כמה שהמציאות עולה על כל דמיון.

מארק סאליבן, סופר מבוסטון הקדיש את הספר "תחת שמי ארגמן", ליהודים האיטלקיים, שלא היה אפשר להצילם, ולאותם מיליונים ששועבדו בידי מכונת המלחמה הנאצית, ולרבים מהם שלא שבו הביתה, ובמיוחד לרוברט דלנדורף שהציל אותו.

הספר "תחת שמי ארגמן" הוא סאגה היסטורית סוחפת, מבוססת על סיפור חיים אמיתי. מי שרוקח את כל התמונות חיים הללו הוא מארק סאליבן. מארק בילה עשר שנים במחקר לשם כתיבת הספר. במסגרת המחקר הוא ערך מסעות לאיטליה, גרמניה, בריטניה, גלש וטיפס בנתיבי בריחה, נבר בארכיונים, ראיין ניצולי שואה ועוד. בנוסף, מארק סאליבן בילה שישה שבועות, במחיצתו של פינו ללה, שחשף בפניו את סיפור הישרדותו, והצלתם של יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, תחת שמי ארגמן ששכחו שזה אינו צבעם הטבעי.

מי שקרא עד כאן ומכיר אותי, ודאי יגיד לעצמו: "אוף, עוד פעם ספר שואה..." נכון! זה ספר על השואה ומלחמת העולם השנייה. זה ספר על אירוע מכונן וצלקת שתמיד תהיה שם, וכל קילוף קל של הקרום שעוטף אותה יחשוף אגלי דם...

הספר מתחיל ב-9.6.1943, כמה ימים לפני שנכבשה סיציליה, ותחילת הפלישה לאיטליה בלילה שבין ה-9-10 ביולי 1943. כחודש ומחצה לאחר מכן ב-25.7.1943 הייתה הפיכה צבאית ומוסוליני בניטו הודח. ב-16.10.1943 החל המצוד על יהודי רומא, ושר הפנים של הרפובליקה האיטלקית – גואידו בופאריני, פרסם צו לגבי שילוח היהודים למחנות ריכוז, ועיקול רכושם לטובת הרפובליקה הסוציאליסטית. כחודש ימים לאחר ראשית הספר, הארמיה השמינית הבריטית והארמיה השביעית של ארה"ב, כבשו את סיציליה וכך בעלות הברית התקדמו בכיבושה של איטליה, עד לנובמבר 1943 ועד שנתקלו במערך הגרמני בין נאפולי לרומא.

באחרית דבר, מגולל הסופר את סוף מלחמת העולם השנייה, והפצע הפעור שנותר באיטליה. פנסי הרחובות הבליטו את רחובותיה המצולקות והחרוכות של איטליה. האנשים החלו לקבור את העבר, ניקו והעמידו מצבות זיכרון, שיפצו בתים ומגדלים שניזוקו והכשירו תשתיות. במצוד אחרי היהודים במילאנו נתפסו כ-2,000 יהודים ונעצרו פחות מאלף. לאחר מיון על ידי הכנסייה הקתולית לבירור דתם של הנתפסים כבני "הגזע היהודי", נשלחו להשמדה 877 יהודים. חלק מהיהודים הוברחו באמצעות הכנסייה הקתולית דרך שוויץ, או נעזרו באיטלקים אמיצים, ואנשי כמורה שהסתירו פליטים במרתפים בכנסיות ובוותיקן.

הספר מסתיים בפרק המתחיל ב-1.5.1945, אך במילאנו חגגו את תום המלחמה ב-25.5.1945 כחודש אחרי שמוסוליני בניטו וקלרטה פלאצ'י ניסו להימלט לאוסטריה. כידוע הוא נתפס על ידי הפרטיזנים ונורה ליד אגם קומו. גופתו של מוסוליני בניטו הובלה ליד תחנת דלק במילאנו, יחד עם עוד 15 פשיסטים, וההמון התעלל בגופו.

כיצד כל מה שכתבתי בהקדמה משולב בחייו של הנער פינו ללה?

פינו ללה היה נער בן 17 ששמי אירופה נצבעו בארגמן. משערת שאת פניו של פינו עיטרו פצעי בגרות, וכל כולו היה מצוי בחלומות ובחיים הטובים; מוזיקה, אוכל טוב וגם נערות יפות, אך שהפצצות נוחתות על בית המשפחה במילאנו הכל משתנה...

מיקלה האב צירף את פינו ללה, לאחיו הצעיר ממנו-מימו, ששהה בקאזה אלפינה באלפים הצפוניים, ונוהל על ידי האב רה. מהר מאוד פינו למד את העבודה, והחל להעביר פליטים יהודים לגבול השוויצרי. במהלך מספר חודשים הוא ליווה את הפליטים וטיפס איתם על הרים בדרכים עקלקלות.

בגיל הגיוס פינו נקרא על ידי הוריו למילאנו חזרה, והתבקש על ידם להתגייס לארגון טודט הנאצי, ובכך להינצל מהגיוס והתייצבות בחזית הרוסית, שחייליה היו לבשר תותחים. אירוע מקרי גילגל את פינו לתפקיד נהג ומתורגמן של לא פחות או יותר, הגנרל האנס ליירס שהיה אחראי על החימוש והיצור המלחמתי ברייך השלישי. הקרבה לצלחת הפכה להזדמנות פז, לשמש מרגל בתוך לב ליבו של הפיקוד הגרמני העליון.

מכאן ואילך פינו ללה רואה, שומע, ונוכח במלחמה, לרבות מפגשים עם בעלי דרגות ומקבלי החלטות, לצד חייהם האישיים. הקרבה הזו, שימשה חלון הזדמנויות מצוין ,לרגל ולבלוש בקלחת הנאצית למען בעלות הברית. תוך כדי משימתו, פינו ללה מתאהב באנה, שמבוגרת ממנו בשש שנים, ומתפקדת כמשרתת של דולי-המאהבת של הגנרל האנס ליירס.

האם הצליח מיקו ללה במשימתו כמרגל? איך התמודד פינו ללה, כשהוא עונד צלב קרס על שרוולו והפך לבוגד בעיני הסביבה? האם פינו ללה הגשים את חלומו ונישא לאישה שאהב? עד כמה גדולה ועוצמתית הייתה החבורה, שהותירה המלחמה במיקו ללה ומשפחתו?

יש לו מעט גומות בעלילה, וסיטואציות שיגרמו לכם להרים גבה, עקב המחשבות וההרהורים של פינו ללה וגילו הצעיר. ברם אופן כתיבתו של מארק סאליבן, מחפה על החסרונות הללו. שפתו פשוטה, בגובה העיניים, מרתקת ושואבת. ככל שהקריאה התקדמה העלילה לופתת, המתח מתגבר, והעיניים טסות על האותיות.

ידוע שישנה רתיעה לחלק מהקוראים מספרים עמוסי עמודים, שמא יש פרטים חוזרים ומיותרים. אך הפעם כמות העמודים מצדיקה את התוצאה. יפה עשתה ההוצאה שהדפיסה את הכ-600 עמודים, על גבי נייר עיתון מה שהקל במידת מה על משקלו של הספר. בעיני העריכה והתרגום מצוינים, ובחירת האיור וצבעיו על הכריכה יתנוססו למרחוק בתוך ערימת הספרים.

אל תוותרו על הספר הזה. יש בו לא מעט עובדות שרבים מאתנו לא ידענו. אותי הספר הזה שלח מספר פעמים לגוגל, לויקיפדיה, לאתר "יד ושם" וגרם לי לקרוא מאמרים מאירי עיניים, בעניין הגשת הסיוע של אנשי הכניסיה לקהילה היהודית. יש הטוענים שאנשי הכניסיה לא ראו עין בעין, ולא תמכו בדעותיו והתנהגותו של בניטו מוסוליני, ועל כן מרדו ובחרו לסייע לקהילה היהודית. אני סקפטית לגבי טענה זו, ויוצאת מתוך הנחה שמתחת לכל גלימה יש גם לב.

יש לא מעט אתרים שהוקדשו לשואת יהודי איטליה. בתחנת הרחבה המרכזית הוקם אתר זיכרון לזכר 816 יהודי מילאנו שנשלחו מרציף 21 (Binario 21) למחנות הריכוז. אתר ההנצחה נפתח לציבור ב-2013 ע"י הקהילה היהודית של מילאנו, והוא משתרע על פני 7060 מ"ר.

אני מקווה שמשרד החינוך ישכיל להכניס את הספר הנוכחי למערכת הלימודים בהיסטוריה.

ממליצה בחום רב, ואל תתפלאו מהעובדה ש"תחת שמי ארגמן" זינק לראש רשימת רבי-המכר של אמזון מיד עם צאתו לאור.

במילה אחת: W0W

לי יניני
הוצאת אריה ניר, פרוזה, היסטוריה, תרגום, 567 עמודים, 2018
46 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רוני (לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מצוינת אחלה ביקורת נהנתי לקרוא אותה
בדיוק סיימתי את הספר , בדכ קורא ביקרות רק לאחר הקריאה
גם אותי הספר שלח לגוגל ועוד לא מעט פעמים במיוחד שלא מזמן ביקרתי בדיוק באותם מקומות שבו הספר מתרחש .
לי יניני (לפני 7 שנים)
ayeletjon-תודה
Ayeletjon (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אני לקראת סוף הספר הנהדר הזה. ומצטרפת לעמדתך וואוו.. ספר שעשה לי חשק לחזור לקרוא אחרי הפסקת קריאה של כחודשיים.
לי יניני (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אורי תודה על התיחסותך. הסיפור אינו חף מגומות כמו שכתבתי ועדיין ספר ט"מ
אורי רעננה (לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
ללי, הקדמת אותי בביקורת על הספר. שאפו.
בקריאת הספר חשתי כי המוטיב העיקרי הוא שאין דבר כזה צדיקים ורשעים.
גיבור הספר פינו משנה גוון מצדיק גדול למשת"פ ושוב לגיבור וחזרה לשפן שאינו מציל את אהובתו.
ליירס, הקצין הנאצי מרושע כי הוא שותף לפשעי מלחמה, והנה הוא מופיע בדמות אחרת בסופה. האם זאת בעקבות "השקעה" ב"תעודת ביטוח", כמו הניסיון של אייכמן וקסטנר ב "סחורה תחת דם". או "רכבת המיוחסים" עבור קסטנר? מי יודע.
כך הפרטיזנים שהקריבו את עצמם וחייהם והפכו לחיות צמאות נקם בסוף המלחמה.
האם מישהו יכול לשפוט דמויות אלו?
האם נאצי שהציל ילדה חולה וכמה נערים מרכבת מוות , טיהר את עצמו?
עולמנו מורכב.
הכתיבה בספר זה היא בצבעי גואש ולא אקוורל, מריחות גסות. אלמלא העובדה כי זה היה מקרה אמתי, לא הייתי רוחש אמון לעלילה.
ועם זאת יש לי תחושה כי הסופר יצר דרמה נוספת .

עדיין חשוב לקרוא אותו.
ובשולי הספר , ארבעה חודשים אחרי המבצע בעזה, "נזכר" פרקליטנו הצבאי לפתוח בחקירתך מצ"ח נגד שני חיילים. לא ועדת חקירה לבירור העניין אלא חקירה פלילית. אכן מה נפעמתי מכך, ורחב לבי.
אני חושב כי פרקליטנו היה חוגג ומאושר אם היה חי במלחמת העולם, כמה חקירות היה יכול לנהל.
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תושיק תודה
תושיק (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אלופה! תודה על ההמלצה לילוש
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
דנה יד אחות נהדר. אני אהבתי. תיהני. מצפה לקרוא את סקירתך. תודה
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אפרתי את הורסת...:-)
דנה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
הספר כבר ברשותי :) עכשיו עומדת לסיים את "יד אחות" ואז אתחיל אותו... מבינה שיש למה לצפות, איזה כיף :))
אפרתי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
צב, איך לי מספיקה לקרוא כל כך הרבה? ואיך היא מספיקה לכתוב כל כך הרבה ביקורות מושקעות? והביקורות גם מעידות על כך שזאת תלמידה חרוצה שלא מחפפת ולא מדלגת שורה.
יכול להיות שלי המציאה איזו מכונת זמן מורחבת ולא מגלה לנו???
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
רץ תודה רבה
רץ (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מושקע ומרתק
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
חני תודה. מסכימה איתך לגמרי
חני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לי סקירה הסטורית נפלאה.. מעניין לקרוא על איטליה היפיפיה ממבט של זמן אחורנית.
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
שמוליק כ. תודה רבה
שמוליק כ. (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מקסים.
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מחשבות תודה רבה:-) :-) :-)
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
.
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
PULP.....כל מילה שכתבת בסלע. זה ידוע. היסטוריה אני אוהבת . תודה
מורי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לי, את קוראת "היסטורית" מיומנת. איך לא תשכנעי?
Pulp_Fiction (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
הסקירות שלך על הספרים ההיסטוריים משובחות. ידוע אגב, כי מוסוליני כלל לא היה אנטישמי. הוא מאוד אהב נשים יהודיות. אבל כבעל בריתו של היטלר, אימץ גם את האידאולוגיה הזו. הגרמנים זלזלו באיטלקים עצמם ולעגו להם, לא ראו בהם "ארים" .
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מחשבות תודה. שמחה שהצלחתי. איתך זה לא קל... חה חה חה
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
בנצי תודה רבה
מורי (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
יפה. משכנע מקיר לקיר.
בנצי גורן (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה לי. רשמתי.
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אירית תודה יקירה. גם לי יש רתיעה מספרים עבי כרס. אבל הפעם ה600 עמודים מוצדקים
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אנקה תודה תיהני
אירית פריד (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
כרגיל כמעט כל מה שאת כותבת, מפתה ולו בזכות סקירתך המפליאה...
יש סיכוי שהוסיף אותו לרשימה למרות שכבר כמעט נדרתי לא להתעסק יותר
עם כותרים עבי כרס.. אבל ... אולי זה יהיה היוצא מהכלל.
יום נפלא . ותודה לך לי יקרה .
אנקה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
נהדר. תודה לי. הספר מחכה לי, לא מזמן רכשתי אותו במסגרת שבוע הספר.
הייתה לי הרגשה טובה לגביו.
לי יניני (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
צב השעה...חה חה חה. תודה. עם הספר הזה הלכתי לכל מקום...
צב השעה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת נהדרת. איך את מספיקה לקרוא כל כך הרבה? ועוד 567 עמודים? ממש שניים במחיר של אחד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ