ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 באוקטובר, 2018
ע"י neta
ע"י neta
אני שמחה שנפלה בחלקי הזכות להיתקל במקרה ב"שארית היום" תוך כדי התנדבות בספריית בית הספר התיכון שבו למדתי. זכיתי בכמה שעות של צחוק מתגלגל ואני בהחלט מתכוונת לקרוא ספרים נוספים של קאזואו אישיגורו.
ספר שנון ומצחיק ביותר המספר על מר סטיוונס, אשר עולמו הפנימי צר כעולם הנמלה.
דמותו גרוטסקית וחסרת מודעות עצמית באופן קומי, הוא נאמן בצורה קיצונית לעבודתו ולא מבין את רגשותיו.
משאיר טעם של עוד...
ממליצה לחובבי ההומור הבריטי
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
neta
(לפני 7 שנים)
זו לא התעקשות אלא הבעת דעה. ככה זה עם ספרים, כל אחד יכול לפרש אותם ולהסתכל עליהם מנקודות מבט שונות ומגוונות וזה מה שמעניין. לא משנה, אין צורך להמשיך את הדיון הזה
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים)
הומור אין בספר הזה והתעקשות על זה תהיה הומוריסטית להפליא, שלא לומר, גרוטסקית.
|
|
|
neta
(לפני 7 שנים)
מבנה האישיות הקומי של סטיוונס והקטנוניות שלו בנושאים מסויימים הם מה שהצחיק אותי בספר, בעיניי זה הומור שנון ומתוחכם, הומור זה עניין של טעם. מה שיצחיק אותך לא בהכרח יצחיק אותי וההפך. קראתי אותו בערך לפני שנתיים ואני זוכרת היטב פרטים מהספר מעבר להומור. מר סטיוונס פספס הרבה בגלל החשיבה המקובעת שלו.
אני אשמח לקרוא את היצירה הזאת שוב אבל יש בי פחד שלא אספיק לקרוא את כל הספרים שאני רוצה לפני שאמות, ולכן אני לא חוזרת לקרוא ספרים שקראתי בעבר. פחד מוזר ונורמלי בעת ובעונה אחת |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים)
ודן, העדר חוש הומור לא מצדיק העדר מהסימניה.
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים)
נטע, קראת מזמן ועכשיו סיקרת? זה הדבר המצחיק היחיד בכל הדיון.
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים)
לגמרי כך, יעל. מי שצוחק לחיי המשרת, באמת לא מבין כלום.
|
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים)
מסכימה עם קודמי
לא מצאתי בספר הנפלא הזה שום דבר מצחיק ומעט הומור באופן כללי. חוזקו לא בהומור, לדעתי, אלא בתיאור חיים מבוזבזים והעצב שזה גרם לי. |
|
|
עמיחי
(לפני 7 שנים)
לא הבנתי. זה על ספר של אישיגורו או של וודהאוס?
(: |
|
|
neta
(לפני 7 שנים)
קאזואו אישיגורו גם לעג לדמות באיזשהו אופן... לצערי קראתי אותו כשהייתי בגיל הטיפש עשרה. אם הייתי קוראת אותו עכשיו אני בטוחה שהייתי רואה בו יותר, אשוב ואקרא אותו שוב מתישהו
|
|
|
דן סתיו
(לפני 7 שנים)
נטע
הספר המשובח והעמוק הזה מעורר, לעניות דעתי, הרבה תגובות נוכח התובנות המעמיקות שלו על נפש האדם בכלל ועל החברה המעמדית באנגליה בפרט. הוא מאיר עיניים, מחכים ואיכותי במיוחד. עם זאת, לא מצאתי בו דבר שהצחיק אותי. יכול להיות משום שאין לי חוש הומור.
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים)
מצטער, אבל אני לא רואה שמץ צחוק בספר הנהדר הזה. אולי אני צריך לשוב ולקרוא אותו
עם מבט לעגני יותר.
|
|
|
neta
(לפני 7 שנים)
הצחוק בעיקר בסצנות בהן קאזואו אישיגורו צוחק על חוסר המודעות של סטיוונס... יש גם עצב בספר ותחושת החמצה כבדה אבל אין ספק שהצחוק הוא גם חלק בלתי נפרד מהיצירה הזאת
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים)
נניח המחשבה המוזרה על לקחת בכלל חופש.
גם כל צורת הנסיעה ברכב כמו לנשום מחדש. הצורך שלא הרגיש אף פעם ברצון לחופש.
היו הרבה דברים משעשעים. גם האיפוק של הגיבור שלנו אפילו כשהוא אוהב. כמה אפשר להתאפק? כל החיים? |
|
|
מורי
(לפני 7 שנים)
צחוק מטלטל? היכן?
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים)
צודקת לחלוטין בכל אימרותייך.
הספר הזה נפלא.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
