ביקורת ספרותית על אדם בחלל מאת דרור בורשטיין
ספר טוב

---

ספר מיוחד ומעניין, שקשה קצת לקטלג. הוא עוסק בחלל, אבל לא בצורה מדעית אלא בדרך של הרהורים פילוסופיים, התייחסויות ופרשנויות שזורות ליצירות אמנות ותרבות. באופן טיפוסי נפתח כל פרק בציטוט של שיר הייקו קצר, שלאחריו מתייחס המחבר לאיזשהו גוף שמיימי (אחד מהכוכבים במערכת השמש או מחוצה לה, הגלקסיות, הירח וכו'), מזכיר כמה נתונים מדעיים לגביו ומצרף צילום מרהיב שלו, ומפליג משם, בשפה פיוטית ובצורה מעט אסוציאציטיבית, אל כל מיני תופעות ויצירות אמנות (ציורים, שירה, ספרות) שעולות מההקשר. כך לדוגמא הוא מתייחס למופע משולש שראה בשמי הלילה של הירח, צדק וכוכב נוסף, ומשתמש בו כדי להגיע לניתוח מעניין של הציור "מרים המגדלית ביום תשובתה" של הצייר דה לה טור משנת 1790. דוגמה נוספת: גלקסית המחושים (יש כזו), וממנה הלאה להרהורים על יתושים ווירוסים. האזכורים השונים בספר רבים ומגוונים ונעים כאמור מנתונים מדעיים פשוטים אל תופעות ביולוגיות, היסטוריות ואנושיות, יצירות אמנויות קלאסיות ומודרניות, מערביות ואקזוטיות, והרבה מאוד התייחסויות למקורות היהודיים. (לי אישית היתה חסרה התייחסות לציור המדהים של וינסנט ואן גוך "ליל הכוכבים" - לבטח אחד מתיאורי החלל הידועים ביותר באמנות, אבל אולי אני לא אובייקטיבי כי אני כל כך אוהב את הציור הזה והייתי בשמחה קורא ספר רק עליו.) על כל פנים, הספר הוא כאמור לא ספר עיון, אלא נוטה יותר לכיוון הפרוזה. הכתיבה אישית, פיוטית מאוד כאמור, מלומדת ועשירה.

ייתכן שהביקורת היבשושית שלי עושה קצת עוול לספר, שלמעשה מלא בהתבוננות עדינה והרבה רגש. אני בכל אופן אהבתי.

» ביקורות נוספות של נדביציוס
» ביקורות נוספות על אדם בחלל