ביקורת ספרותית על אחותו של פרויד - סיפור אמיתי מאת גוצ׳ה סמילבסקי
ספר טוב

---

פעם אחת קרה שקראתי ספר בנושא מלחמת העולם השניה, חוויה שנגמרה בנטישת הספר עוד לפני סיום הפרק הראשון, מאז לא קראתי ספרים בנושא. באחת המשמרות שלי בעבודה יצאתי לסיבוב בקניון ונכנסתי לסטימצקי. מאחורי הקופה בחלק האחורי של החנות אחת העובדות פרקה סחורה והוציאה ספרים מארגזים. אחותו של פרויד היה אחד מהם ובאותה שניה התיישבתי והתחלתי לקרוא כמה עמודים ראשונים, וואו! קניתי את הספר והמשכתי חזרה אל החנות.

גוצ'ה עשה עבודה מצוינת והצליח להעביר סיפור משפחתי כואב, עצוב, שמח (ברגעים מסוימים שלא נמשכו לאורך זמן) ומרגש.
הספר החזיר אותי חזרה אל תקופה קשה ונתן לי גישה אל מאחורי הקלעים של אחד מהסיפורים היותר מעניינים שיצא לי לקרוא, עצם העובדה שהספר מבוסס על מקרים אמיתיים תורם מאוד לחווית הקריאה ואף מעצים אותה. נהניתי מכל רגע והאמת לא חשבתי לכתוב ביקורת וגם לא ידעתי מה לכתוב. זאת חוויה שארצה לשמור לעצמי.
התיאורים של גוצ'ה יפים מלאים ברגש, דמויות שמנסות לחיות ולרצות את המשפחה שלהן וחלילה שלא לפגוע בכבודם של ההורים, הדמויות נפגעות, אבדות רבות, התמודדות יום יומית עם חיים לא קלים וכמובן עם המוות.

עולות שאלות כמו מיהו האדם? מה תפקידו בעולם? מה קורה לאחר המוות? שאלות על דת, על חשיבה רציונלית, על שיגעון ושפיות.

» ביקורות נוספות של Rasta
» ביקורות נוספות על אחותו של פרויד - סיפור אמיתי