ביקורת ספרותית על מיילו בממלכת החוכמה מאת נורטון ג'סטר
ספר מעולה

---

מיילו בממלכת החוכמה מאת נורטון ג'סטר קרץ לי ברגע שהוא נחת על המדף. אפילו ההקדמה שעשעה אותי. כתיבתו של נורטון ג'סטר מזכירה לי את הבנת עולם הילדים שיש לרואל דאל, את שאילת השאלות הבלתי האפשריות והיצירתיות המוזרה של אריך קסטנר, והנגיעה לעולם המבוגרים המלא ציניות של לואיס קרול. הספר הוא הוכחה ניצחת שספרי ילדים לא נועדו רק לילדים.

מיילו הוא ילד משועמם שהכל בשבילו חסר משמעות. הוא לא אוהב את בית הספר, ולא אוהב את שיעורי הבית. הוא לא מבין בשביל מה הוא צריך את כל זה, ולא מצליח למצוא לעצמו תעסוקה שתעניין אותו מדי. אבל בוקר אחד מופיע בביתו שער אגרה מסתורי, ומיילו יוצא להרפתקה בלתי צפוייה במכונית הקטנה שלו. בדרך הוא פוגש את טק הכלב האמיץ ורמש מבולבל, הוא פוגש את מלך טירת מילונופוליס ואת מלך טירת מספרופוליס, הוא מנצח שדים ופוגש חברים ואפילו מציל שתי נסיכות!

ועכשיו מעבר להרפתקה הנפלאה. מבוגר שיקרא את הספר יבין בצורה יותר ברורה שהוא מתייחס לא מעט אל חוסר-ההבנה לשל ילדים את העולם. הוא פונה באופן סמוי אל עולם המבוגרים, ורומז בעדינות לילדים שדווקא יש סיבה לכל המילים הארוכות שאנחנו מנסים ללמוד, ויש משמעות לכל הבעיות המוזרות בספר לימודי החשבון. כל התהליך של שאילת שאלות וקבלת מענה בספר הזה רווי שעשוע, אבל נועד גם לרמוז לקורא (הילד) שהוא לא מבין עדיין הכל על העולם. למשל, יש דמות אחת בספר שבמקום לגדול מנמוך לגבוה (כפי שכולנו גדלים בחיינו), מתחיל באוויר, וגדל כלפי מטה. הדמות שלו לועגת למיילו - כיוון שזווית הראייה של מיילו כל הזמן משתנה ככל שהוא גדל, ואילו הוא רואה הכל תמיד אותו דבר (וככה יותר נוח לכאורה). העלילה מלאה דמויות כאלו, שבסופו של דבר מנסות להוכיח כל מיני נקודות שלילדים קשה עדיין לראות. חוויית הקריאה למבוגר ולילד יהיו מאוד שונות. עם זאת, לקרוא את הספר כאדם מבוגר זו חווייה מתוקה ומתוחכמת, מלאה צחקוקים של ידע ושימת לב לכל ההערות הציניות והמתחכמות שדאג המחבר לפזר, כדי לבלבל ולהשתשעשע עם הקורא.

מיילו בממלכת החוכמה מייצג מבחינתי את כל מה שצריך להימצא בספר ילדים טוב. העובדה שהמחבר מתייחס לילד כאל מבין גדול וכאל מבין כלום-ושום-דבר בעת ובעונה אחת, השאיפה ללמד משהו דרך העלילה, ההרפתקה הנועזת כנגד כל הסיכויים, ההומור המושחז... כל אלו הופכים את מיילו בממלכת החוכמה לאחד מספרי הילדים הטובים ביותר שקראתי. הרבה ספרי ילדים היום נותנים תחושה כאילו הסופר אינו מאמין שהילד הקורא יצליח לרדת לסוף דעתו. במיילו בממלכת החוכמה, למרות נקודת הפתיחה שהיא "חוסר-הבנה", יש אתגור של הקורא, הזמנה לעולם של הבנה שבו כלום לא מוסבר, אלא פשוט קיים. יש בזה משהו כמעט חצוף וקורא תיגר: אך זה מה שהופך את הספר הזה לכה שנון וקסום.

מומלץ בחום לכל ילד או ילדה, נער או נערה, איש או אישה שרוצים קריאה איכותית וייחודית. אוסיף שלילדים שעברו את שלב "ראשית הקריאה" ורוצים להתקדם לכיוון הקלאסיקות, זו נקודת פתיחה לא רעה, או לילדים שאהבו את צ'רלי בממלכת השוקולדה ואת ספריו האחרים של רואל דאל.

קהל יעד: נו. כל המשפחה. כל אחד ונקודת המבט שלו.

מיילו בממלכת החוכמה, מאת נורטון ג'סטר, מאוייר בנחישות על ידי ג'ולז פייפר, בהוצאת אריה-ניר, מודן.

» ביקורות נוספות של קוראת נמרצת
» ביקורות נוספות על מיילו בממלכת החוכמה