ביקורת ספרותית על שיניים מאת רוני פלומן
ספר לא משהו

---

כך זה מתחיל: "מאחורי הארונות נגלו לה קורי עכביש קרועים ומאובקים. סמרטוט השחיר, ואז עוד אחד. נמאס לה. היא מנקה מאז הבוקר. זה היום האחרון בבית ועליה להשאיר אותו פנוי מכל חפץ, מכל חובה, זכות או זיכרון, נקי מכל לכלוך, מטוהר מהחיים שחיה בו עם הילד ועם ארז"....

בגיל שלושים ושש ואחרי שמונה שנים בארצות-הברית, יעל ובנה יהלי עולים על מטוס, ללא ארז-אבא של יהלי ובעלה של יעל וחוזרים לישראל.

היא שבה לארץ ללא רכוש, וללא כסף. רק היא, יהלי והמזוודה.

בימיה הראשונים בארץ היא מתמקמת בביתה של האם, ולאחר זמן מה היא עוברת להתגורר עם יהלי בקרוואן במושב באזור השרון. בניגוד לחיי הנוחות שהיו לה בקליפורניה, הימים שחולפים על פניה במושב לא קלים לה. אחרי שיהלי עולה על ההסעה לבית הספר, כל מה שהיא מבקשת לעצמה: להיות לבד ולחפש מקור פרנסה.

החששות שלה מציאותיות, תשלומי השכירות, מקום עבודה ובד בבד האם נושפת לה בעורפה.

החיפוש אחר משרה שתתאים לכישוריה מתיש, והיא נאלצת לקבל על עצמה משרה, שאינה תואמת את כישוריה. היא חורקת שיניים ונאחזת בקלישאה: "יהיה בסדר".

היא גם מוצאת אהבה חדשה אבל...

לאורך הספר, רוני פלומן מגוללת את ההתמודדות של יעל עם המקום החדש, מערכות היחסים הקודמות, והתלות בעברה. היא בודדה, כאובה ומנגד שומעת את סיפורי ההצלחה של ארז בעמק הסיליקון. היא נפגשת עם חברותיה שנישאו, התמקמו בבתים יפים עם משפחות משלהן וליבה מתמלא בקנאה.

בעמוד 113 במפגש בין יעל לערן, ערן מגולל בפני יעל את תורת "עשיית הכסף" ומה מטרתו בחיים. הוא משרטט על עמוד ריבוע מחולק לארבעה חלקים. ואיך הוא מסביר ליעל? "ברביעונים האלה נמצאים השכירים והעצמאיים. הם פשוט מחליפים זמן בכסף. הם מוכרים את הזמן של החיים שלהם בשביל משכורת. לעומתם בעלי עסק ומשקיעים קונים זמן של אחרים. אצלם הכסף עובד, לא הזמן. הם פיצחו את הקוד. לשם אני הולך..." עוד אמירה שחושפת שיניים...

לאורך הקריאה היתה לי תקווה שבחלקיו האחרונים הספר ימריא. לצערי זה לא קרה ולעומת זאת, הקצב נשמר ומוטיב השיניים חזר על עצמו ואף סגר את הספר.

לדעתי שיא הרומן הוא בראשיתו, ומשם ישנה רק נחיתה, שהזכירה לי מוניטור הולטר רק שבמקרה הזה, הכתיבה אחידה ואין הפרעות קצב.

לא מצאתי בספר את ההבטחה להומור. הבנתי את כאבה ובדידותה של יעל ולצערי לא הזדהיתי עם התחושות הללו. הכתיבה מעט אנמית וחסרת חיוניות, למרות שתיאור הרגשות מגולל טוב, אך העלילה לא ממריאה. לדעתי החסך בתבלינים וצורה הגשת המנה הפך את התבשיל לתפל.

בשורה התחתונה: המטוס נחת ומשום מה המשיך להסתובב במנחת סביב עצמו... חבל...

הקריאה לשיקולכם.

לי יניני

הקיבוץ המאוחד, פרוזה מקור, 249 עמודים, 2018

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על שיניים