“זה מוזר. מישהי שהכרת לפני כמה שנים בחוג בית אצל חברה ואחר כך גם דיברתן לפעמים על ספרים ובאיזה קיץ אחד אפילו חלקתן קבוצת ווטסאפ קטנה של הסעות אל ומהרכבת כי הילדים עשו יחד איזה קורס ופה ושם גם יצא לכן לדבר על זוטות של יום יום ולפעמים קצת מעבר לזה והיום את פוגשת אותה לפעמים בהרצאות או סתם בקניון כשאת הולכת לקנות כמה דברים ששכחת בסופר וכל הזמן הזה את כאילו מכירה אותה אבל לא באמת. רוני פלומן כותבת ע”

“מי שמבקר הרבה באתר הזה וקורא את רוב הביקורות יודע פחות או יותר איזה ספרים אני קוראת. הרבה ספרות עברית אין שם, בטח לא של סופרות חדשות יחסית. לפני שנה בערך הצטרפתי למועדון קוראות בשרון. כבר בפגישה הראשונה עוררתי לא מעט אנטגוניזם כשהצהרתי איזה ספרים אני מוכנה לקרוא ובעיקר איזה לא. מבחינתי העניין היה לדבר על ספרים שאני מוצאת בהם עניין, ספרים שהייתי קוראת גם בלעדי המועדון. אולי הייתי צריכה פשוט לקום ול”

“כך זה מתחיל: "מאחורי הארונות נגלו לה קורי עכביש קרועים ומאובקים. סמרטוט השחיר, ואז עוד אחד. נמאס לה. היא מנקה מאז הבוקר. זה היום האחרון בבית ועליה להשאיר אותו פנוי מכל חפץ, מכל חובה, זכות או זיכרון, נקי מכל לכלוך, מטוהר מהחיים שחיה בו עם הילד ועם ארז".... בגיל שלושים ושש ואחרי שמונה שנים בארצות-הברית, יעל ובנה יהלי עולים על מטוס, ללא ארז-אבא של יהלי ובעלה של יעל וחוזרים לישראל. היא שבה לארץ”

“ספר מאד מעניין. בתור משפחה שחיה בארה\"ב כמה שנים טובות הספר מצליח לגעת בחלק מהתחושות הדיכוטומיות שמשפחה ישראלית עוברת. השפה אמנם פשוטה והספר לא כתוב ברמה ספרותית טובה אבל התחושות שהספר משאיר אמיתיות לחלוטין. בהחלט מתנה ראויה לחברים שנוסעים לשליחות של מעל שנתיים.”

“זה מוזר. מישהי שהכרת לפני כמה שנים בחוג בית אצל חברה ואחר כך גם דיברתן לפעמים על ספרים ובאיזה קיץ אחד אפילו חלקתן קבוצת ווטסאפ קטנה של הסעות אל ומהרכבת כי הילדים עשו יחד איזה קורס ופה ושם גם יצא לכן לדבר על זוטות של יום יום ולפעמים קצת מעבר לזה והיום את פוגשת אותה לפעמים בהרצאות או סתם בקניון כשאת הולכת לקנות כמה דברים ששכחת בסופר וכל הזמן הזה את כאילו מכירה אותה אבל לא באמת. רוני פלומן כותבת ע”

“מי שמבקר הרבה באתר הזה וקורא את רוב הביקורות יודע פחות או יותר איזה ספרים אני קוראת. הרבה ספרות עברית אין שם, בטח לא של סופרות חדשות יחסית. לפני שנה בערך הצטרפתי למועדון קוראות בשרון. כבר בפגישה הראשונה עוררתי לא מעט אנטגוניזם כשהצהרתי איזה ספרים אני מוכנה לקרוא ובעיקר איזה לא. מבחינתי העניין היה לדבר על ספרים שאני מוצאת בהם עניין, ספרים שהייתי קוראת גם בלעדי המועדון. אולי הייתי צריכה פשוט לקום ול”

“כך זה מתחיל: "מאחורי הארונות נגלו לה קורי עכביש קרועים ומאובקים. סמרטוט השחיר, ואז עוד אחד. נמאס לה. היא מנקה מאז הבוקר. זה היום האחרון בבית ועליה להשאיר אותו פנוי מכל חפץ, מכל חובה, זכות או זיכרון, נקי מכל לכלוך, מטוהר מהחיים שחיה בו עם הילד ועם ארז".... בגיל שלושים ושש ואחרי שמונה שנים בארצות-הברית, יעל ובנה יהלי עולים על מטוס, ללא ארז-אבא של יהלי ובעלה של יעל וחוזרים לישראל. היא שבה לארץ”

“ספר מאד מעניין. בתור משפחה שחיה בארה\"ב כמה שנים טובות הספר מצליח לגעת בחלק מהתחושות הדיכוטומיות שמשפחה ישראלית עוברת. השפה אמנם פשוטה והספר לא כתוב ברמה ספרותית טובה אבל התחושות שהספר משאיר אמיתיות לחלוטין. בהחלט מתנה ראויה לחברים שנוסעים לשליחות של מעל שנתיים.”