מחשבות- התחושה הזו שספר משאיר אותך חנוק, לא משאיר לך יכולת לדבר.
מעניין אם אחוש את אותו הדבר ולכן ייקרא :)
אני לא תמיד מחפשת סקירה של הספר בביקורת. גם תחושות יכולות לסקרן לכדי לקריאה:)

תתחילו מחמאה בצעקה

אפילו פואנטה מסכימה שהיא מיוחדת אבל תוהה מדוע יש להתחיל מחמאה במילה מבאסת כמו 'אויש', ויותר מזה - מדוע יש להתעקש להפחיד את פואנטה שאפילו מפחדת להסתובב לבד בחושך, גם אם במקרה היא מצוידת בפנס ראש אימתני.

אויש פואנטה, את מיוחדת. תצפי ב'לזמן את הרוע' 1 ו - 2, אולי תתחילי קצת לחשוש בלילות.

אפילו פואנטה ראתה את הסרט אי שם בשנות ה- 90, על שלל האפקטים המעפנים שלו (גפיים עשויים ספוג וכדומה), וזה בדיוק מה שחסר לה - לקרוא על זומבים וחתולים משוגעים על סטרואידים.

תעבור לבית קברות לחיות. חזק, קצבי, מפחיד והסרט נאמן למקור.
אפילו פואנטה תתמוגג ממנו מרוב נחת.

הצעקה נשמעה מעניינת.
כבר מזמן חשקה נפשי באיזה קינג אבל לא היה כוח ל-1000 עמודים, וזה אחד לייט של 350 "בלבד". אז יופי. ותודה.


העתק-הדבק מהתקציר, מוגש כשירות ל- מחשבות (וזאת מבלי לגרוע באינטליגנציה הגבוהה ובחוש ההומור הבלתי מעורער שלו):

פול שלדון הוא סופר רבי מכר, שמצא לבסוף את המעריצה הגדולה ביותר שלו - אנני וילקס. אך היא יותר מסתם "קורא מתמיד", היא האחות המטפלת בו אחרי תאונת דרכים. אולם היא גם השובה שלו, הסוהרת הכולאת אותו בביתה המבודד שבהרי הרוקי, והיא רוצה שהוא יכתוב את ספרו הטוב ביותר - רק עבורה. ויש לה דרכים רבות להכריחו. מזרק, למשל. או גרזן. ואם אלה לא יעזרו, היא יכולה להיות עוד יותר מרושעת.

ברברה, מה נשמע מעניין?

נשמע מעניין.
בהחלט ייקרא :)

ספר מעולה, מותח מאוד. ממליצה לך גם על הסרט בכיכובה של קאתי בייטס, תפקיד חייה לדעתי.

???

על מה הספר?