ביקורת ספרותית על פשעים בלבן מאת אילנה רבאו-פרידמן

---

אני חייב לפתוח ולומר שאין הרבה שכותבים בעברית מותחני רפואה (דוגמאת טס גריטסן ורובין קוק) כך שאני בהחלט מברך על כתיבת ספר שכזה, מה גם שזה ז'אנר ספרותי שמעניין אותי ואולי בגלל שיש לי למה להשוות את זה אני חש איזו החמצה.

אין ספק שעולם הרפואה הוא בין העולמות שכותבים עליהם צריך להכיר אותם היטב. כפי שהביוגרפיה הקצרה של אילנה רבאו-פרידמן על גב הספר מעידה עליה שהיא במקצועה גינקולוגית ורופאת נשים (אני מרים לפניה את הכובע) היא מכירה את העולם הזה מקרוב. אני רק מקווה שבמקרה של הספר הזה היא לא באמת נתקלה במציאות במקרים של "פשעים בלבן". מצמרר אם כן.

זה הספר השלישי של אילנה ובלי לקרוא את שאר הספרים שכתבה נראה לי שגם הם לוקים באותה הבעיה. היא כותבת בשפה רזה, בלי הרבה תיאורים עד שמצליחים להיכנס לתוך העלילה הסיפור נגמר. הסיבה להכללה שאני עושה היא שגם שאר הספרים שלה לא עבים במיוחד, אז אתם יכולים לתאר לעצמכם מה קורה בספר הזה שנדחסו לתוכו לא פחות משישה סיפורים.

אני כהרגלי אוהב לסיים את חוות הדעת שלי בנימה חיובית (כך שאני חש צורך לומר, להרגיע את אלו מכם שבצדק לא אוהבים הכללות) אני לא פוסל את האפשרות שאמשיך לקרוא את שאר הספרים שלה, אחרי הכל כשם שיש מקום לפתח את הסיפורים (אלו מאיתנו בעלי הדמיון המפותח יכולים לעשות את זה בעצמם) יש לפתח את הג'אנר הזה בספרות העברית כך שמי יודע אולי בסופו של דבר מקומם של הספרים הללו יהיו כשל אבות טיפוס.

בסוף דבריי אלו אני חב להוסיף תודה ללי יניני שכתבה ראשונה חוות דעת על הספר הזה ובכך הסבה את תשומת לבי אליו.

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על פשעים בלבן