ביקורת ספרותית על מיכאל שלי (כתר, 2010) - עם הספר # מאת עמוס עוז
ספר בסדר

---

חנה, שמיכאל הוא שלה, היא פנקסנית, תכונה נשית שהיא מין המכוערות מבין התכונות הנשיות, תכונה שאין לה אח ורע אצל גברים. ולא, אני לא שונא נשים. מה זה פנקסנית? פנקסנית היא אחת הזוכרת כל, יודעת מתי להוציא פריט מהרישום המסודר בפנקס כדי להשתמש בו כנגד בעלה, להכריעו בוויכוח, להשפילו, לחשוב עליו רעות, להצדיק עצמה בעיניה. דבר לא נשכח, אין התקדמות, אין זרימה, אין התאמה למציאות החדשה.
מיכאל שלי הוא ספר קודר, מעיק, אפל ונטול אוויר. בדברי המחבר למהדורת הכריכה הקשה 2008, מהדורת 20 הספרים הבולטים בספרות העברית, עוז מודה שאולי לא היה כותב כלל את הספר, או כותב אותו אחרת. כך או כך, יש בספר לא מעט קטעים הכתובים בזרם התודעה, רוצה לומר, למחבר לא היה מה לומר ולכן ליהג עצמו לדעת.
עוז מודה בעצמו שהכתיבה בגוף ראשון מפי דמותה של חנה היתה יכולה להיות אחרת. הרי חנה שופעת תכונות לא ממש חיוביות, הרוע שופע ממנה לעיתים, וכל זאת היא מספרת בגוף ראשון ובגלוי. מוזר.
על מה המהומה בעצם?
חנה כמעט נקעה קרסולה במדרגות ירושלים החלקלקות ומיכאל מיהר לתמוך בה ולהצילה. חנה היא גננת הלומדת לימוד לא פורמלי ספרות. מיכאל הוא תלמיד בחוג לגיאולוגיה ובסוף הספר הוא כבר כמעט דוקטור. האם זהו סיפור ישראלי מקובל נוסף של מהנדס ואשת מהנדס? לא ממש. הפנקסנית חנה זוכרת למיכאל את הצלתה, לא שחייה עמדו ממש בפני סכנה, אבל מחווה אבירית ממהרים לרשום בדפתר. מפה לשם, מנדלסון הופיע בחתונתם בתור מלחין, לא בטוח שהיה רבע עוף ובורקס, אבל הכל היה כדת וכדין, רק כדי שנישואים צולעים יצאו לדרך. מיכאל עושה חיל בלימודיו, חנה ממשיכה לעצבן בתור דמות חולנית, עוקצנית ונטולת חמלה אמיתית ורצון להבין. לא שהיא לא מבינה, הרצון לא קיים. גם שפלות רוחו של מיכאל לא תורמת, אבל למה זה מגיע לו, והוא עוד אדם חיובי כל כך?
עוז, כאמור, מרבה ללהג עצמו לדעת. כשיגדל, עדיין לא יהיה שלו ולא אפלפלד. לנובל הוא יחכה לשווא. הכתיבה שלו לא זורמת, המשפטים קצרים. לעיתים שתיים-שלוש מילים. בנוסף, משפט סתמי העוסק בצבע השמים נוסף פה ושם כמילוי.
הספר קצר הצלחה מפתיעה ועוז מספר שעם עובד לא ממש התלהבו לפרסמו. עלילה הרי אין, כך עוז. מהו סוד ההצלחה? תעלומה. רבים מספריו מושכים לקריאה, למופתיות הם לא מגיעים. גם זה לא.
מה יש בספר שמושך אש רבה כל כך? האם זה שהמסופר בו נופל על נקודות מציקות רבות כל כך בלב הקוראים, עניינים לא פתורים ומדממים? ניתוחים רבים עבר הספר, בין השאר סיפרו כי חנה היתה בת דמותה של אמו של עוז. עוז טוען כי אין הדבר כך וכי זו דמות אתה התווכח חודשים, לעיתים הוא השתלט עליה, לעיתים היא עליו. מעניין.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על מיכאל שלי (כתר, 2010) - עם הספר #