ביקורת ספרותית על בחזרה לאינישאוון מאת ג'וזף אוקונור

---

אירלנד האפורה והקודרת מתכתבת באופן מושלם עם תוכן הספר הקודר אף הוא, ויחד עם זאת כל כך מענג ומלטף את הנשמה.

מרטין אייקן הוא קצין משטרה מדבלין, ואלן קונלי היא מורה ממנהטן, ניו יורק. כל אחד מהם, מסיבותיו שלו , חוזרים לאינישאוון. ימיה של אלן הולכים ונוזלים מבין אצבעותיה, ואילו ימי הזוהר של מרטין מאחוריו. כל אחד מהם עומד בפני נקודת שבר בחייו, וכשהשניים נפגשים באופן אקראי- החיבור ביניהם מיידי וחזק.

דווקא מתהומות העצב, הבדידות, והיגון אשר אופפים כל אחד מהם- נוצר חיבור עדין ויפה, והוא מרגיש הכי אמיתי וחף מכל זיוף.

תמיד כיף ונעים לקרוא סיפורי אהבה, ועל אהבה. ולכל גיל יש את סיפור האהבה שלו. אבל סיפור אהבה של אמצע החיים, כזה שבא מבפנים, מהרבדים היותר עמוקים, יש בו משהו יותר מרגש.

קודר, כבר כתבתי, אבל מסתיים באופטימיות, וסיימתי לקרוא אותו כשחיוך קל עלה על פניי. לא שמעתי לפני כן על הספר- וזכיתי בהפתעה נעימה שריתקה אותי מתחילתו ועד סופו.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על בחזרה לאינישאוון