#
יש מידה של ענווה שקנתה אותי בכתיבתה של דנפלד. אפשר היה לחשוב שסופרת של רבי-מכר שהיא גם בלשית פרטית מורשה – פרטים אישיים שהוסגרו בעטיפה האחורית – תנופף בדגל הבלשית המקצוענית, תפרט כל מיני בדיקות מעבדה פורנזיות, תתאר את הפושעים המתועבים בפירוט, תפרוש פרטים קרימינולוגיים וסוציולוגיים או תטווה עלילה שתאפשר לגיבורה שלה להציג תכונות אלה. דנפלד לא עושה דבר מאלה. היא פורשת את סיפורה כמעט בלי לבלבל לקורא את המוח והסיפור האמיתי מוסתר מאחורי הסיפור המסופר.

"מאתרת ילדים" הוא תפקיד האומר שיש הרבה ילדים שנעלמים, כדי להצדיקו. העובדה המצמררת הזו אמנם ידועה לנו – לאו דווקא מהתנסות פה, כי למזלנו הרב התופעה אינה ממש נפוצה פה – אלא מקריאת ספרים ועיתונים. ילדים רבים נעלמים מבתיהם, חלקם בעקבות פשע. חלקם אינם נמצאים לעולם. ואלה שנמצאים ומוחזרים אחרי זמן שונים בתכלית מאלה שנעלמו, השמורים בזכרון הוריהם. החוזרים הם ילדים לא מוכרים, שהוריהם צריכים להתאמץ מאד להתמודד עם הזרות. עד כדי כך שונים, שאלה שייחלו לחזרתם הביתה מתחרטים לעתים בינם לבינם על משאלתם שהתגשמה.

ילדה בת שש נעלמה לפני 3 שנים ביער באורגון המושלגת, ונעמי "מאתרת הילדים" מתגייסת למצוא אותה. זה הסיפור? לא ממש אם כי זה מה שמסופר פה.
הסיפור עוסק בהישרדות, התמודדות עם מציאות קשה מנשוא וחוסר אונים. אנשים שחוו טראומה הורסת-אישיות, שאינם מסוגלים להימנע ממנה, והם שוכחים. וברבות השנים הם עושים משהו עם החוויות האיומות, הרגשות שלא היה להם מוצא, האשמה. לעתים הם עושים את מה שרע: הופכים מתעללים בעצמם וחוזרים על המעשה מנקודת ראותו של המתעלל. לפעמים הם מתעלים את רגשותיהם לעזור, להציל, לפתור. זה מה שעשתה נעמי.

הספר כתוב היטב, בבהירות ואמינות. מחביא מאחורי הסיפור שובר הלב אמיתות ואבחנות לגבי מהות החיים אחרי פגיעה. את האהבה שהקורבנות חייבים להרגיש, אם חפצי חיים הם, גם אם מושא האהבה הוא רע. את עולם הדמיון אליו הם בורחים כדי לשרוד ואת התקווה שהוא מספק.

הספר "מאתרת הילדים" עוסק בנושא חמור וקשה: "היעלמות ילדים". על הכריכה נכתב: עוצמתי, מקורי, שובה לב, מפתיע, ספר שיותיר את הקורא חסר נשימה. אני מסכימה עם רוב הקומפלימנטים. לגבי המילה "מקורי" אני פחות מסכימה, משום שבעיה זו תמיד קיבלה, מקבלת ותקבל אזכורים בקולנוע, בספרות ובתקשורת. לצערנו, ברוב המקרים הפרשות הללו מסתיימות לא טוב.

ההגדרה "ילדים נעדרים" מתייחסת לסוגים שונים של היעלמויות: חטיפה על ידי אחד ההורים, בריחת קטינים מהבית, חטיפה על רקע פלילי, ניצול מיני ו/או במקרה הטוב "הילד החליט לתפוס ראש באילת". אצלנו לא חסרו פרשות כאלה: הילדה רוז, אורון ירדן, נאוה אלימלך, דני כ"ץ ועוד.

העלילה "מאתרת הילדים" מגוללת לקורא על ידי שתי דמויות: הילדה: מדיסון קאלבר והבלשית: נעמי.

נעמי בשנות העשרים לחייה עם שיער חום ארוך, חיוך שובה, למודת ניסיון ואחת שלא מבקשת רשות, אלא מחלקת הוראות. במילה אחרת: קשוחה... אבל בפנים רכה כחמאה.

מדיסון קאלבר נעלמה להוריה: ג'ימס וכרסטינה לפני שלוש שנים. הוריה יצאו יחד עם מדיסון לבחור עץ לחג המולד ביערות אורגון, אבל... הרע מכל קרה! מדיסון נ-ע-ל-מ-ה!

חטיבת החיפוש וכלב לאיתור גופות לא מצא גופה. ההיפותיזה: גופתה של מדיסון נקברה מתחת לשלג, או נטרפה על ידי בעל-חיים.

למרות הסיכויים האפסיים למצוא את מדיסון לאחר שלוש שנים, והחשד של כרסטינה וג'ימס שביתם היחידה נחטפה, הם החליטו לפנות לנעמי, הידועה כבלשית עם כשרון מיוחד לאיתור ילדים שנעלמו. זו הייתה תקוותם האחרונה...

נעמי מאוד מזדהה עם ילדים שאיבדו את דרכם, במיוחד שהיא עצמה הייתה ילדה אבודה. מעת פניית ההורים של מדיסון לנעמי, העלילה מגוללת לקורא תחת אזהרה שגם אם מדיסון תימצא - היא לא תהיה אותה מדיסון.

כנגד כל הסיכויים, נעמי יוצאת למסע החיפוש ביערות אורגון הקפואים, והמושלגים בצפון מערב ארה"ב. תוך כדי המסע נפרשים לקורא אזכורים מעברה כילדה אבודה, ומערכות היחסים המיוחדים שנרקמו עם גב' קיטל שאימצה אותה, ג'רום המאומץ שגדל עימה, חברתה הקרובה-דיאן, שומר היערות ועוד.

נעמי מתוארת כאחת שלא פוחדת מכלום. היא חוצה גבולות, עצמאית, לוקחת סיכונים ומרגישה מצוין בשטחים פתוחים, מאשר תאים סגורים, או משרדים עמוסי קלסרים. היעלמותה של מדיסון מהדהד בתוכה לאורך כל המסע, ומעורר רסיסי תמונות מעברה הכוללים חלומות וסיוטים. נעמי מצטיירת לקורא כאישה דעתנית, ומאותן נשים שאומרות לעצמן: "השמש שוקעת רק כדי לזרוח שוב."...

סיפורה של נעמי נארג בסיפורה של מדיסון האגדית – ילדת השלג, והשילוב ביניהם מאוד ייחודי ומעניין.

רנה דפנלד מטיבה להעביר לקורא את העלילה, ותופרת לתוכנה תיאורים קשים לעיכול ומצמררים. ראשיתה של העלילה איטית, אך בהמשכה היא צוברת תאוצה ועולה על כביש מהיר, ללא רמזורים ועד להסרת הלוט.

לדעתי זהו ספר טוב. יופיו של הספר נמדד באופן הכתיבה ובחום האנושי המוקרן ממנו. אי לכך ולאור העובדות שציינתי בראשית הסקירה, על הכתיבה אדרג את הספר בארבעה כוכבים מתוך חמישה כוכבים, ורעיונו ידורג לשלושה כוכבים מתוך חמישה כוכבים.

בשורה התחתונה: האם נעמי הצליחה לראות בקצה המנהרה את פנס הרכבת הבאה ממול?

רוצים תשובה? תקראו בעצמכם.

תיהנו

אגב, מהכריכה הפנימית הבנתי שהסופרת עצמה מתגוררת באורגון שבפורטלנד עם שלושת ילדיה וכולם מאומצים. כל הכבוד לה!

לי יניני

דני ספרים הוצאה לאור, מתח, 266 עמודים, 2018

שוב ילדה נעלמה? נחטפה ? הנושא הזה הפך להיות טרנד בקרב סופרי המתח או שזו פשוט יד המקרה שזמנה לי ספר אחרי ספר בהתחום הנ"ל.

נעמי - היא מאתרת הילדים - העבר שלה לוט בערפל בנוי מרסיסי זכרונות שעולים וצפים, את ילדותה עברה במשפחת אומנה עם אח אומנה, ילדות נהדרת אבל ללא בסיס מי היא ומאיפה הגיעה.

נעמי לקחה על עצמה לאתר ילדים אשר נעלמו עקבותיהם, היא לומדת את סביבת ילדותם, הוריהם, ביתם אחיהם ומתחקה אחר עקבות קטנות כגדולות בכדי לאתר את הילד הנעלם.

הפעם זו מדיסון קאלבר אשר יצאה עם משפחתה ליערות ביום קר במיוחד לחפש עץ חג המולד, מדיסון נעלמה בשלג הטובעני ברגע של חוסר תשומת לב של הוריה.
שלוש שנים מדיסון כבר איננה ואפילו גופתה לא נמצאה וכאן נכנסת נעמי לתמונה, היא מתחקה אחרי היום האחרון של מדיסון, השעות האחרונות, הולכת בנתיב שהלכה, מתחקרת את ההורים, את כל מי שחי בסביבת מקום העלמותה.

מדיסון נעלמה ביער מושלג בצפון ארצות הברית, יער צפוף וקר, היא נפלה וטבעה בשלג העמוק, ידיים משו אותה, מדיסון פוקחת את עיניה ומנסה להתרגל לחושך לקולות המוזרים לסביבה הלא מוכרת, איפה היא איפה הוריה מה היא לובשת ומי זה האדם שכולא אותה.

הספר המותח והמרתק נע בין חקירתה של נעמי אחר אותם ילדים אבודים ותוך כדי חקירתה על מדיסון חוקרת גם היעלמות תינוקת נוספת, וזכרונות צפים של ילדותה, לבין קורותיה של מדיסון בסביבת שוביה איך מדיסון הקטנה שורדת מי הוא החוטף ומה יעלה בגורלה.

ספר מותח מרתק מתחילתו ועד סופו.
תושיק רשמה כי זהו ספר טיסה, האמת, הוא נקרא במהלך טיסה לאירופה והעביר במתח רב 5 שעות טיסה.

מומלץ ביותר.

במיוחד להורים שבינינו, מדובר בספר הופך קרביים.
הקלות שבה ילד יכול להיחטף ולהיעלם מעל פני האדמה היא מזעזעת.
במקרה זה מדובר במדינת אורגון, ארה"ב. אזור של יערות מושלגים ברוב ימות השנה, מה שמקשה מאוד על החיפושים ובוודאי על מציאת הילד.
נעמי היא בלשית פרטית המתמחה באיתור ילדים. היא מומחית בנושא משום שהיא בעצמה הייתה ככל הנראה ילדה חטופה עד שהצליחה לברוח. אין לה כל זיכרון מהעבר, זכרונותיה מתחילים מהיום שברחה.היא לא בוטחת באף אחד, מעדיפה לעבוד לבד משום שאתה לא יכול לדעת מה אמת ומה שקר בתחום הזה.
בספר היא מנסה למצוא את מדיסון, ילדה בת 5 שנעלמה לפני 3 שנים. לרשויות לא ברור אם היא נחטפה או הלכה לאיבוד ומתה מהיפותרמיה ביער המושלג.
הסיפור מוצג מנקודת מבטה של מדיסון ומנקודת מבטה של נעמי.
לנו, הקוראים, ברור שהיא נחטפה ואנחנו אף לומדים על עברו של החוטף ואני חייבת לומר עם השתדלות רבה שלא לעשות כאן ספויילר, שהעבר שלו מזעזע אותי אפילו יותר ממה שעברה מדיסון.
כשאתה קורא את הספר הזה אתה רוצה לחבק את הילדים שלך חזק ולא להסיר את המבט שלך מהם לעולם!
משום מה אין אפשרות לדרג אז.. ספר טוב - 4 כוכבים.
מומלץ אך לא לבעלי לב חלש.

ספר מתח זורם וקולח, הספר קצר יחסית ונקרא תוך כמה שעות, לדעתי מתאים מאד כספר "טיסה".
הספר מסופר בשני קולות: על ידי נעמי ועל ידי מדיסון.
נעמי היא אישה צעירה שידועה כמומחית באיתור ילדים נעלמים. היא מצאה עשרות ילדים כבר, חלקם היו בחיים אבל חלקם נמצאו מתים.
נעמי היא בעצמה ילדה שנעלמה ונמצאה על ידי נוודים. היא הועברה למשפחת אומנה וחיה עם אח מאומץ שהקשר ביניהם היה חזק מאד. נעמי לא זוכרת כלום מעברה. יש לה חלומות מלאים בסיוטים שלא נותנים לה מנוח. היא מקווה שיום אחד היא תצליח גם לפענח את היעלמותה שלה. אחיה המאומץ מנסה לעזור לה אבל נעמי מנסה להתרחק ממנו ולא ברור מדוע.
מדיסון היא נערה שנעלמה לפני שלוש שנים, בהיותה בת חמש. היא יצאה עם הוריה לחפש עץ לחד המולד ונעלמה ביער. הוריה של מדיסון פונים לנעמי ומבקשים ממנה שתמצא את בתם.
נעמי יוצאת לצפון מערב ארצות הברית במטרה למצוא את מדיסון. היא חדורת מטרה, מסורה מאד לעבודתה ומסכנת את חייה בתקווה לעלות על עקבותיה של מדיסון. היא חוקרת את האנשים באזור, חושדת בכולם ולאט לאט מגלה פרטים שמובילים אותה לפיתרון התעלומה.
כבר מההתחלה אנו יודעים שמדיסון נמצאת עם איש בשם ב' שמחזיק אותה במרתף. קשה לה לתקשר איתו כי הוא לא מדבר. בגלל חוסר התקשורת הוא כועס עליה לעיתים תכופות ואף משתמש באלימות כלפיה. מדיסון לומדת כיצד לרצות את ב' כדי שלא יכעס עליה ובמקביל היא חושבת על דרך שתגרום לכך שמישהו ימצא אותה ויחזיר אותה להוריה.
במקביל לחקירה, נעמי חווה הבזקי זכרונות מעברה עד שהיא נזכרת במשהו ומבינה מדוע היא מרגישה אשמה ורדופה כל חייה.
לקראת הסוף, הספר צובר תאוצה ונהיה מאד מותח. מדיסון בסכנה, נעמי בסכנה ולא ברור מה יעלה בגורלן.
האם נעמי תצליח לעלות על עקבותיה של מדיסון? האם מדיסון בחיים או שמא כבר מאוחר מדי? מיהו מר ב' ולמה הוא מחזיק במדיסון? מה רודף את נעמי? מדוע היא חשה אשמה גדולה כל חייה? מדוע נעמי מנסה להתרחק מאחיה המאומץ ומה מהות היחסים ביניהם?
תקראו ותגלו את כל התשובות. סיפור על הישרדות בתנאים קשים, על אומץ וחוכמה ועל הכמיהה אחר חום ואהבה.
אני מאד מקווה שיהיה ספר המשך שיתמקד בסיפור היעלמותה של נעמי ושהיא תצליח במשימתה החדשה שהגדירה לעצמה.
קריאה מהנה!

קשה לכתוב על ספר כל כך טעון "ספר טוב". הייתי מגדירה אותו כספר קשה. מסוג הספרים שצריכים שניה לעצור אחריהם. לעצור ולנשום.
סיפור לצד סיפור לצד סיפור על ילדים שעוברים דברים שאף ילד לא אמור לעבור, יוצרים יחד מארג של זוועות ששוברות את הלב.
בקיצור על אף הקושי אני ממליצה. ספר חזק מאוד.

ספר מאתגר ומסקרן.הקישור בין המאתרת לבין המאותרים פגמו בהנאת הקריאה שלי. לא תמיד הצלחתי להבין מי היא מי.