“את נעמי , בלשית פרטית הכרנו בספרה הקודם של דנפלד מאתרת הילדים ובמיוחד את סיפורה המיוחד כילדת אומנה שאותרה על ידי צוענים משוטטת ללא בני משפחה. נעמי חיה עם זיכרון עמום של חיים מתחת לאדמה עם אחות קטנה. הזכרון והמחשבה הזו מלווים את נעמי בחקירותיה אחר ילדים אבודים בחדות מחשבה ופתרונות ייחודיים. בספר ילדת הפרפרים, נעמי לוקחת לעצמה מטרה לאתר ולו יהי מה, את זכרון אחותה. נעמי יחד עם בעלה ג'רום אשר גדל עימה בבית אומנה וחזר אליה כחיל משוחרר ופצוע מגיעים אל שכונת העוני בו היא נמצאה אי אז ומשם מתחילים החיפושים אחר האחות האבודה ללא שם תמונה או תיאור כלשהו. שם באותה שכונה, ברחוב גרה סיליה ילדה בעצמה שכבר מוכרת את גופה לקצת אוכל ומחסה, אבל בחלומותיה היא מוקפת פרפרים המכסים את גופה, שומרים עליה מרפרפים סביבה במשק כנפיהם, סיליה ברחה לרחוב לאחר שאביה החורג פגע בה, אחותה הקטנה נשארה שם מאחור עם אימה המסוממת, סיליה תשמור עליה... שם בשכונה נעלמות בנות ומתגלות אחת אחת בתוך הנהר, שם באותה שכונה מסתובבת נעמי ותולה שלטים, מי ראה את אחותה? מי פגש בחורה אבודה בת 25 ללא שם או תיאור מראה..... נעמי רוצה להתמקד בחיפוש אחותה אבל סיליה והנערות המתות לא מרפות ממחשבתה, הן נתקלות אחת בשנייה ונעמי עושה הכל על מנת להציל את סיליה. נעמי ממשיכה לחקור אודות אחותה ומנגד סיליה ממשיכה להלחם על גורלה ברחוב וגורל אחותה הקטנה שנשארה מאחור עם אותו אב פוגע. מהצד יש מי שאורב עוקב ומנסה להתקרב כאשר סיליה נעלמת, נעמי מבינה שפה היא נכנסת לפעולה, בכל הכח, עד שמפגש אחד בלתי נמנע בין כולם מגיע לשיא אשר אף אחד לא חלם או ציפה שכך יהיה. ספר מתח כובש, עם דמות אמיצה ועקשנית כנעמי, עלילה מיוחדת במינה שלא מתחנפת לתנאים הקשים של ילדי הרחוב ומשקפת את המציאות הנוראה שבה הם חיים. וילדה אחת אבודה מכוסה בפרפרים דמיוניים שמצילים את נשמתה. ספר מתח נהדר כובש עם סיום עוצר נשימה. מומלץ”

“ברגע שראיתי שיצא ספר חדש של רנה דנפלד שהתאהבתי בכתיבתה בספרה “מאתרת הילדים,” ידעתי שאקרא אותו במיידית בלי קשר לתקציר. זה בעצם סיפור המשך קורותיה של נעמי המתמחה באיתור ילדים אבודים. בספר הקודם נחשפנו לעברה העצוב והאומלל של נעמי שבעטיו היא איבדה את אחותה הצעירה ממנה. הפעם, נעמי מחליטה לא לאתר אף ילד, לא לקחת לטיפולה שום תיק כי לה חשוב מכול למצוא את אחותה. השאלה היא איך? הרי היא לא יודעת איך קוראים לה או איך היא נראית. היא זוכרת מאפיינים במעורפל ויודעת שאחותה צריכה להיות בת 25 היום. נקודת ההתחלה היא העיירה הזכורה לה מילדותה כשברחה בשל שדות התותים הסובבים אותה. היא מגיעה לשם ומוצאת את עצמה מתוודעת לעוד מקרים של ילדות אבודות וגופות שנמשות מן הנהר. על אף הכאב, היא מחליטה לא להתעסק בחקירה ולהתמקד במציאת אחותה. החלטות לחוד ומציאות לחוד. את עינה לוכדת סיליה בת ה-12, ילדה מיוחדת במינה שברחה מביתה בגלל אביה החורג האלים ואמה המכורה לסמים. סיליה מתנחמת בפרפרים ורק הם מעניקים לה נחמה ותקווה. מה ששתיהן לא יודעות שגורלן היה קבוע מראש ושתיהן ימצאו את עצמן בסיטואציות בלתי אפשריות. מדוע סיליה אובססיבית לפרפרים? האם נעמי תצליח לעזור לסיליה להיחלץ מחיי הרחוב? האם סיליה תצליח למנוע את הקורבן הבא? איזה חוט מקשר בין סיליה לנעמי? ושאלת השאלות: האם נעמי תצליח למצוא את אחותה? הסיפור מסופר בגוף שלישי מנקודת מבטן של נעמי ושל סיליה. דמויות המשנה היו מענייניות מאוד. הכתיבה עצמה טובה ומסקרנת אך לא סוחפת באותה מידה כמו בספרה הקודם של הסופרת. פה נדמה שהיא בחרה להתמקד ברובד אחר בפן העלילתי מאשר הגברת המתח. פה הרגשתי שהיא מתמקדת יותר בפן הרגשי וזה בחד עצמו נהדר במיוחד בכל הקשור בקשר שבין נעמי וסיליה, אך לטעמי האישי, פגם טיפה במקצב הספר עבורי כי באתי עם ציפייה לספר מותח ומורט עצבים. זה לא היה פה אבל כן היו סצנות והיבטים אחרים שעוררו בי חלחלה ועצב על קיומם והתרחושתם של דברים כאלה בעולמנו. סיימתי את הספר עם עצב מהול בתקווה.”

“בית. כמה שהוא נכסף ולא מובן מאליו לכל אחת מהדמויות בספר. בגילאים שונים, מינים אחרים, סטטוסים מגוונים כולם מחפשים אותו דבר - בטחון ושייכות. במסע למציאת אחותה, נעמי נפגשת עם עצמה, עם עברה, עם ההווה שבנתה ורוקמת פרק חדש - העתיד שלה. הספר קשה וכבד אבל ראוי בהחלט לציון גבוה.”

“ספר מאתגר ומסקרן.הקישור בין המאתרת לבין המאותרים פגמו בהנאת הקריאה שלי. לא תמיד הצלחתי להבין מי היא מי.”

“את נעמי , בלשית פרטית הכרנו בספרה הקודם של דנפלד מאתרת הילדים ובמיוחד את סיפורה המיוחד כילדת אומנה שאותרה על ידי צוענים משוטטת ללא בני משפחה. נעמי חיה עם זיכרון עמום של חיים מתחת לאדמה עם אחות קטנה. הזכרון והמחשבה הזו מלווים את נעמי בחקירותיה אחר ילדים אבודים בחדות מחשבה ופתרונות ייחודיים. בספר ילדת הפרפרים, נעמי לוקחת לעצמה מטרה לאתר ולו יהי מה, את זכרון אחותה. נעמי יחד עם בעלה ג'רום אשר גדל עימה בבית אומנה וחזר אליה כחיל משוחרר ופצוע מגיעים אל שכונת העוני בו היא נמצאה אי אז ומשם מתחילים החיפושים אחר האחות האבודה ללא שם תמונה או תיאור כלשהו. שם באותה שכונה, ברחוב גרה סיליה ילדה בעצמה שכבר מוכרת את גופה לקצת אוכל ומחסה, אבל בחלומותיה היא מוקפת פרפרים המכסים את גופה, שומרים עליה מרפרפים סביבה במשק כנפיהם, סיליה ברחה לרחוב לאחר שאביה החורג פגע בה, אחותה הקטנה נשארה שם מאחור עם אימה המסוממת, סיליה תשמור עליה... שם בשכונה נעלמות בנות ומתגלות אחת אחת בתוך הנהר, שם באותה שכונה מסתובבת נעמי ותולה שלטים, מי ראה את אחותה? מי פגש בחורה אבודה בת 25 ללא שם או תיאור מראה..... נעמי רוצה להתמקד בחיפוש אחותה אבל סיליה והנערות המתות לא מרפות ממחשבתה, הן נתקלות אחת בשנייה ונעמי עושה הכל על מנת להציל את סיליה. נעמי ממשיכה לחקור אודות אחותה ומנגד סיליה ממשיכה להלחם על גורלה ברחוב וגורל אחותה הקטנה שנשארה מאחור עם אותו אב פוגע. מהצד יש מי שאורב עוקב ומנסה להתקרב כאשר סיליה נעלמת, נעמי מבינה שפה היא נכנסת לפעולה, בכל הכח, עד שמפגש אחד בלתי נמנע בין כולם מגיע לשיא אשר אף אחד לא חלם או ציפה שכך יהיה. ספר מתח כובש, עם דמות אמיצה ועקשנית כנעמי, עלילה מיוחדת במינה שלא מתחנפת לתנאים הקשים של ילדי הרחוב ומשקפת את המציאות הנוראה שבה הם חיים. וילדה אחת אבודה מכוסה בפרפרים דמיוניים שמצילים את נשמתה. ספר מתח נהדר כובש עם סיום עוצר נשימה. מומלץ”

“ברגע שראיתי שיצא ספר חדש של רנה דנפלד שהתאהבתי בכתיבתה בספרה “מאתרת הילדים,” ידעתי שאקרא אותו במיידית בלי קשר לתקציר. זה בעצם סיפור המשך קורותיה של נעמי המתמחה באיתור ילדים אבודים. בספר הקודם נחשפנו לעברה העצוב והאומלל של נעמי שבעטיו היא איבדה את אחותה הצעירה ממנה. הפעם, נעמי מחליטה לא לאתר אף ילד, לא לקחת לטיפולה שום תיק כי לה חשוב מכול למצוא את אחותה. השאלה היא איך? הרי היא לא יודעת איך קוראים לה או איך היא נראית. היא זוכרת מאפיינים במעורפל ויודעת שאחותה צריכה להיות בת 25 היום. נקודת ההתחלה היא העיירה הזכורה לה מילדותה כשברחה בשל שדות התותים הסובבים אותה. היא מגיעה לשם ומוצאת את עצמה מתוודעת לעוד מקרים של ילדות אבודות וגופות שנמשות מן הנהר. על אף הכאב, היא מחליטה לא להתעסק בחקירה ולהתמקד במציאת אחותה. החלטות לחוד ומציאות לחוד. את עינה לוכדת סיליה בת ה-12, ילדה מיוחדת במינה שברחה מביתה בגלל אביה החורג האלים ואמה המכורה לסמים. סיליה מתנחמת בפרפרים ורק הם מעניקים לה נחמה ותקווה. מה ששתיהן לא יודעות שגורלן היה קבוע מראש ושתיהן ימצאו את עצמן בסיטואציות בלתי אפשריות. מדוע סיליה אובססיבית לפרפרים? האם נעמי תצליח לעזור לסיליה להיחלץ מחיי הרחוב? האם סיליה תצליח למנוע את הקורבן הבא? איזה חוט מקשר בין סיליה לנעמי? ושאלת השאלות: האם נעמי תצליח למצוא את אחותה? הסיפור מסופר בגוף שלישי מנקודת מבטן של נעמי ושל סיליה. דמויות המשנה היו מענייניות מאוד. הכתיבה עצמה טובה ומסקרנת אך לא סוחפת באותה מידה כמו בספרה הקודם של הסופרת. פה נדמה שהיא בחרה להתמקד ברובד אחר בפן העלילתי מאשר הגברת המתח. פה הרגשתי שהיא מתמקדת יותר בפן הרגשי וזה בחד עצמו נהדר במיוחד בכל הקשור בקשר שבין נעמי וסיליה, אך לטעמי האישי, פגם טיפה במקצב הספר עבורי כי באתי עם ציפייה לספר מותח ומורט עצבים. זה לא היה פה אבל כן היו סצנות והיבטים אחרים שעוררו בי חלחלה ועצב על קיומם והתרחושתם של דברים כאלה בעולמנו. סיימתי את הספר עם עצב מהול בתקווה.”

“בית. כמה שהוא נכסף ולא מובן מאליו לכל אחת מהדמויות בספר. בגילאים שונים, מינים אחרים, סטטוסים מגוונים כולם מחפשים אותו דבר - בטחון ושייכות. במסע למציאת אחותה, נעמי נפגשת עם עצמה, עם עברה, עם ההווה שבנתה ורוקמת פרק חדש - העתיד שלה. הספר קשה וכבד אבל ראוי בהחלט לציון גבוה.”

“ספר מאתגר ומסקרן.הקישור בין המאתרת לבין המאותרים פגמו בהנאת הקריאה שלי. לא תמיד הצלחתי להבין מי היא מי.”