ביקורת ספרותית על מאתרת הילדים - Naomi Cottle #1 מאת רנה דנפלד
ספר טוב

---

#
יש מידה של ענווה שקנתה אותי בכתיבתה של דנפלד. אפשר היה לחשוב שסופרת של רבי-מכר שהיא גם בלשית פרטית מורשה – פרטים אישיים שהוסגרו בעטיפה האחורית – תנופף בדגל הבלשית המקצוענית, תפרט כל מיני בדיקות מעבדה פורנזיות, תתאר את הפושעים המתועבים בפירוט, תפרוש פרטים קרימינולוגיים וסוציולוגיים או תטווה עלילה שתאפשר לגיבורה שלה להציג תכונות אלה. דנפלד לא עושה דבר מאלה. היא פורשת את סיפורה כמעט בלי לבלבל לקורא את המוח והסיפור האמיתי מוסתר מאחורי הסיפור המסופר.

"מאתרת ילדים" הוא תפקיד האומר שיש הרבה ילדים שנעלמים, כדי להצדיקו. העובדה המצמררת הזו אמנם ידועה לנו – לאו דווקא מהתנסות פה, כי למזלנו הרב התופעה אינה ממש נפוצה פה – אלא מקריאת ספרים ועיתונים. ילדים רבים נעלמים מבתיהם, חלקם בעקבות פשע. חלקם אינם נמצאים לעולם. ואלה שנמצאים ומוחזרים אחרי זמן שונים בתכלית מאלה שנעלמו, השמורים בזכרון הוריהם. החוזרים הם ילדים לא מוכרים, שהוריהם צריכים להתאמץ מאד להתמודד עם הזרות. עד כדי כך שונים, שאלה שייחלו לחזרתם הביתה מתחרטים לעתים בינם לבינם על משאלתם שהתגשמה.

ילדה בת שש נעלמה לפני 3 שנים ביער באורגון המושלגת, ונעמי "מאתרת הילדים" מתגייסת למצוא אותה. זה הסיפור? לא ממש אם כי זה מה שמסופר פה.
הסיפור עוסק בהישרדות, התמודדות עם מציאות קשה מנשוא וחוסר אונים. אנשים שחוו טראומה הורסת-אישיות, שאינם מסוגלים להימנע ממנה, והם שוכחים. וברבות השנים הם עושים משהו עם החוויות האיומות, הרגשות שלא היה להם מוצא, האשמה. לעתים הם עושים את מה שרע: הופכים מתעללים בעצמם וחוזרים על המעשה מנקודת ראותו של המתעלל. לפעמים הם מתעלים את רגשותיהם לעזור, להציל, לפתור. זה מה שעשתה נעמי.

הספר כתוב היטב, בבהירות ואמינות. מחביא מאחורי הסיפור שובר הלב אמיתות ואבחנות לגבי מהות החיים אחרי פגיעה. את האהבה שהקורבנות חייבים להרגיש, אם חפצי חיים הם, גם אם מושא האהבה הוא רע. את עולם הדמיון אליו הם בורחים כדי לשרוד ואת התקווה שהוא מספק.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על מאתרת הילדים - Naomi Cottle #1