הביקורת נכתבה ביום רביעי, 28 במרץ, 2018
ע"י אירית פריד
ע"י אירית פריד
יהודית הנדל היא סופרת מצוינת, וכתבתי עליה כבר ב"כוח האחר", וכמו בעלה הצייר צבי מאירוביץ, היא משכילה לצייר עבורנו יצירות מופת ממש אבל במילים. ולקרוא אותה זה כמעט כמו להסתובב במוזיאון או בתערוכה, כי כל עמוד אצלה או כל פרק אפילו כל מקטע, הוא בבחינת יצירה לתפארת. ורוב הגיבורים שלה הם בדרך כלל נעדרים. האחר-הנעדר- הופך לממשות חיה, ואם היא אינה כותבת עליה, על אותה הממשות ישירות, השפעתה הניכרת הופכת לגיבור/ה הראשית.
הנפקדות היא העיקר, כמו "חור שחור" ביקום ששואב אליו את סביבתו, ולא סתם אני ממשילה את גיבוריה ל"חורים שחורים" כי ככאלו הם לעתים גם בולעים את סביבתם. שדה הכבידה שלהם הוא כה חזק שאף חומר אפילו האור אינו יכול להתנתק מהם. זה מפתיע, מסקרן מהפנט ומאוד נוגע. כי אותו "חור שחור" הוא למעשה גם הדיאלוג שלנו בין המודע לתת מודע, וזו חוויה לגמרי פסיכואנליטית. הנעדר, החסר, יכול להיות גם התת-מודע. הכפילות הקיימת באדם. קצה הקרחון כשהתקלות אתו, של הקוראים ולא כל שכן של הגיבורים, עשויה להמיס את הקרחון כולו וליצור הצפה הרסנית. וגם אם לא הרסנית- אז בהחלט מכוננת.
וב"טירופו של רופא הנפש", הנדל כותבת בדיוק על זה. חוויה פסיכואנליטית כפי שציינתי, אבל לא מכבידה, ולשם כך היא בונה תפאורה מתאימה. שתי דירות זו מול זו, שני חלונות שמשמשים רקע לדיאלוג האנושי הפנימי הזה, להתבוננות בנפש פנימה מכאן לשם ומשם לכאן. כשהכיוון הוא להציף למעלה חלקים ניכרים מהלא מודע, מתוך ה"חור השחור". ואולי גם לנתק ממנו בסוף את האור...
נשמע כבד ?
מפחיד ?
מעיק ?– לא בדיוק .
זו פשוט חוויה אחרת. כתיבה אחרת. מדויקת ואיכותית.
היא כותבת על יואל המת, ועל אלחנן החי, החבר שתופס את מקומו ונושא את אשתו יעלי, ואליהם מתווסף כעבור קצת יותר משנה גם "יואל הקטן" בנם– שנאלץ לעטות עליו את רוח הרפאים של יואל המת .
"תמיד העמידה בפני הדף הריק היא מאוד מביכה ומאוד קשה", אומרת יהודית הנדל בראיון אתה, " אפילו כשהצטבר אצלי הרבה חומר, כשאני מגיעה לשלב עמוק של הכתיבה, והדמויות כבר מגובשות ושומעים הרבה קולות, אותן הדמויות חיות בבית יותר מהאנשים החיים, והן אלו שמכתיבות בעצם את הגורל שלהם, לא הסופר" זו הרגשתה, וכך גם כתיבתה. ייתכן שהתת-מודע הוא זה הקובע בסוף. הפחד האנושי מהדברים שאנחנו יודעים ומהדברים שאנחנו לא יודעים – רגשות מודחקים יצרים ותשוקות " ("כי לכל אחד יש את רוחות הרפאים של חייו " ציטוט.)
כדאי ומומלץ להיחשף לסופרת הנפלאה הזו. זו עשויה להיות מתנה בהחלט ראויה לכל אוהבי ספר .
35 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
כתבת נפלא - גם אני מאוד אוהב את הנדל, ביכולת שלה לצייר מלים, ולתאר את דמויותיה בצורה כל כך אנושית ונוגעת
|
|
גל
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
מסקרן.. תודה! חג שמח!
|
|
אירית פריד
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ותודה לכל אחד ואחת שהגיבו, וחג שמח .
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
סקירה נהדרת. אני מתביישת להגיד שלא קראתי שום דבר של יהודית הנדל.
נרשם...
|
|
כרמלה
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
סקירה יפהפיה. תודה אירית.
כל כך שמחה שיש מישהי שחולקת איתי את אהבתי להנדל. איבחנת במדויק ונהדר את החוט השזור מתחילת כתיבתה של הנדל ולאורך כמעט כל ספריה . בלשונך "האחר-הנעדר- הופך לממשות חיה, ואם היא אינה כותבת עליה, על אותה הממשות ישירות, השפעתה הניכרת הופכת לגיבור/ה הראשית". |
|
אירית פריד
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
חן חן לך חני, ולך מחשבות,
מומלץ להתחיל עם הסיפורים הקצרים שלה, שהם ממש בבחינת פנינים יקרות ערך, או עם "הכוח האחר" . "ארוחת בוקר תמימה" תכבוש אותכם בסערה. רוצו לחפש את הספר הזה, לבטח תמצאו בחנויות לספרים משומשים . חג שמח . |
|
חני
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
כתבת נפלא אירית סקירה ממש חגיגית של חג.
מעניין ההשוואה של חור שחור לחלקים שאנחנו לא מבינים או חסרים.
נראה לי שאוהב. תודה |
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
יפה. באמת לא נחשפתי לה. הגיע הזמן, לא?
|
35 הקוראים שאהבו את הביקורת