ביקורת ספרותית על הפיתוי של ברוריה מאת אברהם קושניר
ספר מעולה

---

ציון כולל : 5 מצוין
עלילה: 5 מיוחדת במינה
קצב: 5 מלא אירועים
תובנות- 5 בשפע, גם לימנו.
יחוד הספר: מאיר תקופה, עם השלכות לנו כפרטים.

שושנה היא ראש צוות חקירות מיוחד במשטרת ישראל בירושלים, לא מאלו שרצים לעיתון או לטלוויזיה לפני שחיממו את הכיסא שלהם.
היא עוסקת בעיקר בחקירות מקרים שצוותים אחרים הקדיחו בהם את תבשילם. בתוך כדי כך היא מנסה להכניס תרבות אירגונית של ביקורת והפקת לקחים מכל אירוע, בין אם הוא נכשל או מצליח, ממש כמו בחיל האוויר, התהליך נעצר מסיבה מפתיעה ועל זה כדאי לקרוא בספר.
העלילה מקבלת תפנית מיוחדת כשהיא מקבלת בקשה לחקור התאבדות שקרתה לפני כאלפיים שנה, ליתר דיוק במאה הראשונה לספירה בארץ ישראל, ועדות לכך נכתבה כאלף שנה מאוחר יותר בצרפת. המבקשת היא מרים, מנהלת מדרשה לבנות חרדיות בה הן לומדות גמרא ולימודים אחרים כמו תלמידי ישיבה רגילים.
כאן המקום שקורא ביקורת זאת עלול להיעצר ולהגיד "מה לי ולכל זה?".
וכאן קיסמו של הספר, כי כשהגעתי למקום זה, נמצאתי בטרנס של סקרנות, עם מספר הארות ונקודות חשיבה שונות ממה שהנחתי.
המתאבדת היא ברוריה, אשתו של רבי מאיר. אישה חכמה, למדנית שחלק מאנשי הסנהדרין קראו לה תנא, מסיבות שהצוות פתר, בעלה שלח אליה בחור ישיבה שיפתה אותה, ובעקבות זאת נטלה נפשה בכפה.
מגלה הסוד שנשמר אלף שנים הוא רש"י בכתיבה מצמצמת בת חמישים מילים.
הצוות של שושנה בתגבור מרים ופסיכולוגית חוקר את העניין כמקרה התאבדות או רצח, ותוך כדי כך מתגלים ההקשרים להתנהגות האדם בימנו, כמו למשל: מדוע ילך בחור ישיבה , תלמידו של רבי מאיר לפתות את ברוריה בניגוד לדיבר מפורש מעשרת הדיברות? מתברר כי הבסיס הפסיכולוגי לכך קיים גם בימנו.
הספר כתוב נפלא, עדכני, קולח ומאיר תקופה קשה של ארץ ישראל שאחרי מרד בר כוכבא.
כמו שנאמר, הספר מלא הארות ונקודות למחשבה גם לאלו שנבהלים מ"הדתה". למשל, אדם וחווה הסתובבו נבערים בגן עדן ברמת תודעה כשל כל חיה אחרת, והנה חווה טועמת מהתפוח ונפקחת לתבונה ולתודעה. השאלה היא מה מנע ממנה לא לתת תפוח לאדם ולהשאירו מסתובב סביבה עירום עד היום הזה?
ויש גם שאלה הפוכה, האם התוצאה הייתה זהה אם אדם היה אוכל ראשון את התפוח?
ואולי מבט עכשווי על ירושלים:" ירושלים היא הכי קוסמופוליטית, כל קבוצה התכנסה ברבעים משלה, ובתוך הרובע היו תת רבעים, "חוש".
גם ביציאה מהחומות ובניית "ימין משה" נקבע תקנון האומר חצי לאשכנזים וחצי לספרדים, טבון אחד לחמין לאלו ואחר לטשולנט .."
הספר מכיל ביקורת קשה על הרבנות והרבנים, כמו הצורך במנגנון לשימור שליטה של כל קבוצת כוח.
ובעיקר הדיכוי של האישה לאורך הדורות ובימנו.
ספר מומלץ לכל אחד כי הוא חורג ממסגרת סיפור הרקע ומביא השלכות גם לימנו אנו.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על הפיתוי של ברוריה