"ההפוגה" של בנדוטי (סופר אורגוואי מוערך) הוא ספר קטן בן 184 עמודים, וככזה הוא רימז בעיני כבר בהתחלה כעשוי להיות גם איכותי, משום היותו תמציתי ומרוכז. כך אני חושבת בדרך כלל. כי סופר שלא מתפרש מדי, מחויב להנגיש לקורא הרבה -במעט. עולם ומלואו -ברסיס אחד של חיים, ומריו בנדטי עושה זאת היטב. הוא כותב על שעת חסד קצרה הפוקדת את גיבורו – מרטין סנטומה- פקיד אפרורי בן חמישים, העומד בפני יציאה לגמלאות, רגע לפני מכת הברק הניחתת עליו במפתיע .

פנינה ספרותית המתרכזת בדמותו החסכנית אבל הרגישה והאנושית של מרטין בעל הגישה הפטליסטית המצפה בכיליון עיניים לאותה הזכות המחכה כמעט לכל אדם מעבר לפינה הזכות לעסוק סוף סוף במה שהוא באמת רוצה .
"כל אדם שייך רק למקום אחד על פני האדמה ושם עליו לתרום את חלקו", ציטוט .

הרומן הקטן הזה כתוב כיומן בגוף ראשון . וישנה גם אהבה :
"היא נתנה לי את ידה, ולא היה לי צורך ביותר. זה הספיק לי כדי להרגיש רצוי, יותר מאשר התנשקנו, יותר מאשר כששכבנו ביחד, יותר מאשר כל דבר אחר. היא נתנה לי את ידה, וזאת הייתה אהבה. כי מכל אותן ידיים, רק ידה שלה העבירה לי את מגע החיים"

אז "בואו ניאחז בחיים" כך הוא כותב ביומנו את מה שהוא חושב לעצמו, ואולי את המילה החיים אפשר להחליף ב"הנאה". " בואו ניאחז ב"הנאה", כל סוג של הנאה. אבל כמה שנים של הנאה נותרו לי? הוא שואל, " אני בן חמישים ואני עדיין צעיר. "עדיין " פירושו: זה עומד להיגמר..."

מומלץ בחום . כמו סרט טוב בסינימטק ...

"ההפוגה" של בנדוטי (סופר אורגוואי מוערך) הוא ספר קטן בן 184 עמודים, וככזה הוא רימז בעיני כבר בהתחלה כעשוי להיות גם איכותי, משום היותו תמציתי ומרוכז. כך אני חושבת בדרך כלל. כי סופר שלא מתפרש מדי, מחויב להנגיש לקורא הרבה -במעט. עולם ומלואו -ברסיס אחד של חיים, ומריו בנדטי עושה זאת היטב. הוא כותב על שעת חסד קצרה הפוקדת את גיבורו – מרטין סנטומה- פקיד אפרורי בן חמישים, העומד בפני יציאה לגמלאות, רגע לפני מכת הברק הניחתת עליו במפתיע .

פנינה ספרותית המתרכזת בדמותו החסכנית אבל הרגישה והאנושית של מרטין בעל הגישה הפטליסטית המצפה בכיליון עיניים לאותה הזכות המחכה כמעט לכל אדם מעבר לפינה הזכות לעסוק סוף סוף במה שהוא באמת רוצה .
"כל אדם שייך רק למקום אחד על פני האדמה ושם עליו לתרום את חלקו", ציטוט .

הרומן הקטן הזה כתוב כיומן בגוף ראשון . וישנה גם אהבה :
"היא נתנה לי את ידה, ולא היה לי צורך ביותר. זה הספיק לי כדי להרגיש רצוי, יותר מאשר התנשקנו, יותר מאשר כששכבנו ביחד, יותר מאשר כל דבר אחר. היא נתנה לי את ידה, וזאת הייתה אהבה. כי מכל אותן ידיים, רק ידה שלה העבירה לי את מגע החיים"

אז "בואו ניאחז בחיים" כך הוא כותב ביומנו את מה שהוא חושב לעצמו, ואולי את המילה החיים אפשר להחליף ב"הנאה". " בואו ניאחז ב"הנאה", כל סוג של הנאה. אבל כמה שנים של הנאה נותרו לי? הוא שואל, " אני בן חמישים ואני עדיין צעיר. "עדיין " פירושו: זה עומד להיגמר..."

מומלץ בחום . כמו סרט טוב בסינימטק ...