ביקורת ספרותית על קשר לאחד - מסעות, בתים ואנשים בירושלים מאת חיים באר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 במרץ, 2018
ע"י אברהם


שלום.
כאשר אני מבקר בירושלים, היעד הראשון והקבוע שלי הוא רחוב שבטי ישראל פינת "החומה השלישית" ומשם אני נכנס לתוך "מאה שערים" בואכה דבורה הנביאה שם גרתי שליש מחיי. (שני הרחובות הראשונים מוזכרים, כבר בפתיח, בעת פגישתו של חיים באר עם הקונסול האמריקאי)
כדי להכיר את ירושלים, לא מספיקה נסיעה ברכבת הקלה, או ביקור במחנה יהודה שכל אבטיח שם "מלמיליאן", את ירושלים צריך לחיות ולנשום זמן לא מעט. לחיות את האנשים על שלל גוניהם מלבושיהם ושפתם המשתנה, משכונה לשכונה, (שפת היידיש, יתרון)
העיר המיוחדת הזו בנויה נדבכים נדבכים, גם כמטפורה, וגם באופן הפיזי.
מה שראית אתמול - באותה נקודה - אינו דומה למה שאתה רואה היום, ומה שאתה רואה היום אפשר שתחשוב שמעולם לא היה.
לא לחינם, בדף טרום-הקריאה, מצטט חיים באר את ש"י עגנון המופלא (מתוך "לפנים מן החומה") וכך הוא כותב\מצטט:

"מקומות יש בירושלים שאני מכיר אותם ויודע אותם, וכשאני מזדמן לאחד מהם דומה עלי שלא ראיתיו מעולם.
כנגדם יש מקומות, שמימי לא הייתי שם
וכשאני בא לשם דומה עלי שאני מכיר אותם ויודעם."

הספר מהווה מסע של סיורים ופגישות עם אנשים, ובד בבד (בפתיח) אנו נחשפים, כ*בדרך אגב*, לשושלת היוחסין המפוארת של הסופר, אשר עם קצת "מאמץ?" אפשר שמגיעה עד דוד המלך. (ירושלמי או לא?!)
את ירושלים הטובה והישנה, זו שלפני מלחמת ששת הימים, הכרתי ככף ידי וגם בכף רגלי.
ואף את משפחת וואלס *אפשר* שהכרתי את אחד מבניה בעבר הרחוק מאוד.
והיום כמעט קשה לי לזהות את המקומות הללו מעין אהובה שקפצה עליה זקנה ופניה נפלו, וכל ניתוחי הבוטוקס והפלסטיקה לא ישיבו לה את עדנתה.
חיים באר מיטיב לצייר את ירושלים בגווניה הטבעיים, הדהויים מעט - כפי שנדמתה ונראתה לי בעת שגרתי בה שנים רבות - מעין סיור מודרך, של אבנים ופרצופים, המתפרס על שנים לא מעטות.
תמונת הכריכה קצת שונה מהתמונות, של אותה שכונה, שלפני שנים רבות.
פעם לא היה מקום בחבלים לטליתות, במקומם היו חיתולים, והקִדמה (של הטיטולים החד-פעמים) אף היא הגיעה לשכונות מרובות הילדים. או אולי לרמוז שהגדיים נעשו תיישים.
בביקורתה לספר הזה לפני זמן-מה , כתבה shila1973 "חזרתי לתל אביב בהרגשת החמצה והגעתי למסקנה שיש בכתביו של חיים געגועים וכמיהה אך המציאות הינה אחרת, אפרורית וחסרת חן".
כן, שילה, את צודקת לחלוטין, הדברים הם רק געגועים וכמיהה, העיר עצמה היא אחרת, אבל תמיד יש געגועים גם לדברים שמשתנים מעת לעת. ואין ספק שחיים באר רחש (ורוחש) אהבה עזה לעיר הזו שבה, לעניות דעתי, כל עולמו מהותו ואישיותו.
יכול להיות שבאמת צריך להקיף את ירושלים עם "חוטי תפירה" (כפי שאמרה פראו נ') לפני שהיא מתפוררת, כי העיר מזדקנת בקצב פי-כמה וכמה מזה של האדם.
ירושלים היא לא עיר לגור בה - היא עיר להתגעגע אליה.
יכולתי, אולי, להרחיב יותר, אך חיים באר עושה זאת טוב יותר ומהוקצע יותר בעשרות מונים מהסקירה הקצרה.
ספר מומלץ מאוד.
27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אברהם (לפני 8 חודשים)
תודה רבה, יוהנס1
מסכים עם דבריך לחלוטין
יוהנס1 (לפני 8 חודשים)
אברהם. ביקורת טובה ומעניינת. "ירושלים היא לא עיר לגור בה - היא עיר להתגעגע אליה". ולא רק.
ירושלים היא עיר לטייל בה, עיר שאי אפשר שלא להבחין בקסם שלה.
כל ביקור שלי בירושלים הוא חוויה.
אברהם (לפני 10 חודשים)
אני שמח שהוספת (העבר הקרוב) נעמי

אין חולק שירושלים יפה.
הפרספקטיבה היא המתעתעת.

"עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו. אין לך יופי כיופייה של ירושלים". (תלמוד בבלי, קידושין מ"ט ע"ב).

האם זה נכון גם היום?
כאשר הארכיטקטורה של הבינוי, בעיקר בימי סוף בית שני, עם בית המקדש המפואר של הורדוס.
אמרה זו היה לה על מה לסמוך. ואף להבדיל בימי בניית "אליה קפיטולינה".
חלקים אחדים מירושלים היפה, עדיין נשמרים ואחדים מטשטשים.
כמובן שאני מברך על כל בנייה ארכיטקטונית, המשלבת עבר והווה ובעיקר מתאימה עצמה למראה הייחודי של העיר.
אני מקווה שכך תחשבי גם בעוד 50 שנה.

תודה רבה נעמי
נעמי (לפני 10 חודשים)
ירושלים יפהפה בעיני, גם אם אני מפשיטה לרגע את כל המטען הרוחני, וכמובן שאיתו עוד יותר, והיא לבטח יותר יפה מבעבר (העבר הקרוב).
אברהם (לפני 10 חודשים)
תודה רבה, חני, כן, נכון. וגם דני נוימן זכור לטוב מהתקופה הנפלאה ההיא.
חני (לפני 10 חודשים)
אתה עשה עמה חסד, עם ירושלים שלי. כל מילה בסקירה באמת ממליאן או דני נויימן.
אברהם (לפני 10 חודשים)
תודה רבה, רחלי.
רחלי (live) (לפני 10 חודשים)
אברהם, ביקורת נהדרת, כיף להיכנס ולראות ביקורת שלך
אברהם (לפני 10 חודשים)
תודה רבה זשל"ב
אברהם (לפני 10 חודשים)
יחיאל. לדעתי יש הבדל עצום מאוד בין אדם שגר בעיר לבין המבקר שמעולם לא גר בעיר, או לאדם שגר בעבר בעיר ומדי פעם מבקר.
ובסוגריים אקצין ואומר שיש גם מדרג נוסף של געגוע רוחני דתי לעיר.
כפי שאתה גר בעירך ומרגיש שייכות למקום מסוים, כך (לפחות אצלי) שגרתי בירושלים, פשוט התרגלתי למקום. אני אמנם מתגעגע אבל לא יותר מדי.

אדם שמעולם לא גר בעיר ובא לבקר, אפשר שיתפעל במספר ביקורים ובזה זה נגמר, או שיקשר לעיר וימשיך להתגעגע ולבקר.
ויש מי שגר בעבר בעיר (כמו אלון, למשל) שכל פעם הוא חש מחדש את העיר, למרות ביקוריו התכופים.

ויש מי שרואה בה גם "ירושלים של מעלה" ברוחניות שלה בהווייה היהודית כעירו של דוד המלך.
ואפשר להרחיב עד אין סוף, אך הצד השווה ביניהם היא ההרגשה האישית של כל אחד בפני עצמו.

תודה לך, יחיאל.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 חודשים)
כתבת נורא יפה על ירושלים. גם אתה, אלון.
בדיוק ביקרתי שם היום. לא הייתי מתנגד לחוות אותה קצת יותר.
יחיאל (לפני 10 חודשים)
"ירושלים היא לא עיר לגור בה - היא עיר להתגעגע אליה" השנה אני מסתובב בירושלים הרבה, הולך לנגן, לבלות, וסתם לחפש את עצמי לבד.
ואכן כל יום מחדש אני מתמלא געגוע לעיר, לתחושות ולעומק שהיא מכילה מאחורי האבנים, האנשים והאווירה.
ושבוע שעבר, כשקמתי בבוקר אחד בדירה בשכונת נחלאות, תהיתי לעצמי...מה קורה כשגרים בירושלים ולא כשמבקרים בה כך סתם.

היטיבת לתאר ועשית חשק לקרוא את הספר
תודה!
אברהם (לפני 10 חודשים)
תודה רבה, גם לך כרמליטה.
כרמליטה (לפני 10 חודשים)
תודה אברהם.
כתיבתך הצליחה לרגש אותי מאד, למרות שהקשר שלי לירושלים רופף למדי.

אברהם (לפני 10 חודשים)
תודה רבה, yaelhar אולי תשתמשי בסיפא של דבריו של אלון:
"מי שיסתובב בתחנת הרכבת המחודשת, ובעיר העתיקה, ובמחנה יהודה בשעות הלילה, יראה ירושלים אחרת. לא ירושלים של סוראמללו או של יהודה עמיחי, זה נכון. אבל ירושלים חדשה, וגם בזה יש משהו מרגש."

אברהם (לפני 10 חודשים)
תודה רבה, לי יניני.
yaelhar (לפני 10 חודשים)
ביקורת יפה מאד
האמת היא שירושלים אינה חביבה עלי. אני מזדמנת לשם מפעם לפעם מסיבות מקצועיות ותמיד שמחה לראות את השלט הירוק המצביע על מספר הקילומטרים לתל-אביב ביציאה ממנה...
לי יניני (לפני 10 חודשים)
ביקורת מרגשת
אברהם (לפני 10 חודשים)
תודה רבה שילה. קטונתי עד מאוד בפני חיים, ואני מודה שאכן הכמיהה - ובעיקר הביקורות שלך - נתנו לי את האומץ לכתוב.
אולי, אם ביום מן הימים תחליטי לעשות סיור רגלי בירושלים, כדאי לעשות זאת עם מישהו שיוכל להעביר לך מעט
מההילה האופפת את העיר בכל גוני האפור (וגם הזהב של הכנסיות והמסגדים).

יותר ממה שכתבת - יש כאן.
יש כאן הרבה מילים טובות המסתתרות בין השיטין, ועל כך תודתי לך, יקרה.
shila1973 (לפני 10 חודשים)
ריגשת אברהם!
כמו חיים שאצלו זה אכן בא באופן טבעי והוא מצליח לעורר רגשות שהצלחתי להדחיק.
הכמיהה שלו נוגעת ללב והוא הרי מכיר את המשאבה הזאת וכל הנימים והעורקים והדם ששב להציף אותה.
אני רק מתחילה ללמוד על גוף האדם, עדיין בתיאוריה.
את המעשי ייקח לי זמן ללמוד.
שמחה שיש מדריכים מנוסים ממני ואני מצויידת בסבלנות והמון רצון טוב
אלון דה אלפרט (לפני 10 חודשים)
אני מבין מה אתה כותב. אבל גם אצלי, אין בדיוק רגילות.
נולדתי וגדלתי בירושלים אחת. אחר כך בגרתי ולמדתי והתגוררתי בירושלים אחרת, שונה בתכלית. במשך תקופה נוספת עבדתי בעיר למרות שכבר נישאתי וגרתי בעיר אחרת, וגם זו היתה ירושלים שונה שהיכרתי מבעד לעיניים אחרות, ולבסוף, ירושלים של היום, שהיא ירושלים חדשה, כמעט בלתי מוכרת, ששכיות החמדה שהיו לה בעבר פינו את מקומן לחוויות אחרות. ברור שישנם געגועים למה שהיה בעבר, לשכונה ולחברים ולאיזה תום ששרר בה, אבל יש ערך שונה גם לירושלים של היום. לעומת אחרים ששמעתי, אני לא רואה בה עיר של ״חרדים וערבים״. מי שיסתובב בתחנת הרכבת המחודשת, ובעיר העתיקה, ובמחנה יהודה בשעות הלילה, יראה ירושלים אחרת. לא ירושלים של סוראמללו או של יהודה עמיחי, זה נכון. אבל ירושלים חדשה, וגם בזה יש משהו מרגש.
אברהם (לפני 10 חודשים)
תודה, גלית.
הלוואי וזה היה קל - כך כפי שזה נראה.
לי זה ממש קשה.
סקאוט הסקוטית (לפני 10 חודשים)
טוב נו, נסתפק גם בביקורת זו.
אברהם (לפני 10 חודשים)
אלון, זה בדיוק העניין.
אתה מבקר כל שבוע,(לבקר את ההורים, שיחיו), ואולי משום כך היא עדיין חלק ממך, ממש כפי שהכרת אותה עם החן המתמשך משום הרגילוּת שלך אליה.

לצערי הרב גם אני עולה "לבקר" את ההורים (מנוחתם עדן בהר הזיתים) כך שלמעט חניית הביניים בשבטי ישראל, כמעט ואיני מסתובב בירושלים. אני יותר מתרפק על העבר שלפני מלחמת ששת הימים שאז העיר נראתה אחרת, יפה יותר חיננית יותר - לפחות בעיניי.

וכמו שאמרת תלוי מה מחפשים והיכן.
תודה רבה, אלון.
גלית (לפני 10 חודשים)
למה? אתה כותב כל כך יפה!
אלון דה אלפרט (לפני 10 חודשים)
גדלתי בירושלים וכמעט כל שבוע אני שם, גם אם לרוב זה במחנה יהודה או כדי לבקר את ההורים. מדי פעם יוצא לי להסתובב ברחובות אחרים, של גאולה, נחלאות, מקור ברוך או רחביה. העיר משתנה מאוד, כל הזמן. לא יודע אם זו רק עיר להתגעגע אליה. היא בוודאי לא רק אפרורית וחסרת חן. תלוי איפה ומה מחפשים.
אברהם (לפני 10 חודשים)
תודה סקאוט.. סנונית אחת, אינה מבשרת את בוא האביב.
אני די מתקשה לכתוב ביקורות.
יש כאלה שיש להם את זה - לי לא.
רק בגלל שזה ירושלים, עשיתי מאמץ.
תודה.
סקאוט הסקוטית (לפני 10 חודשים)
יופי! שמחה לראות שחזרת לכתוב ביקורות.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ