ביקורות ספרים על הספר קשר לאחד - מסעות, בתים ואנשים בירושלים
חיים באר כותב בחסד, בזה אין ספק. הוא אוהב את ירושלים, הוא יודע לנבור ולמצוא אוצרות, והוא גם יודע לספר סיפור, ובכל זאת משהו בספר הזה לא זרם לי. לאורך השנים קראתי לא מעט ממנו. 'עת הזמיר' על "הנביטה המשיחית", כפי שהוא רואה אותה, היה ספר פרוזה טוב, אבל פשטני בתיאור האידאולוגיות אותן הוא מבקר. 'גם אהבתם גם שנאתם' – ביוגרפיה משולשת לא רעה בכלל, על ביאליק עגנון וברנר. ואז הגיע 'חבלים' המצוין, באמת יצירת מופת, שהקדימה את עמוס עוז בסיפור על אהבה וחושך, ובמובנים מסוימים מתעלה עליו.
אבל כאן זה נגמר. 'חבלים' זה השיא של באר. מאז הספרים שלו לא מצליחים להתעלות ליצירות מופת.... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר טוב עם כתיבה מעולה (כרגיל אצל חיים באר). חיים באר לוקח אותנו בתחנות בירושלים- תחנות ילדותו ותחנות של ערש האומה והאומות. הספר בעצם מאגד עשרות כתבות שכתב חיים באר לאורך השנים (בעיקר בעיתון דבר) על ירושלים ואנשיה.
הספר מצוין אבל הורדתי לו נקודות בגלל שתי סיבות עיקריות- האחת טכנית (ומעצבנת) והשניה עקרונית (ובעיני מעציבה):
1. טכנית- הספר מושקע מאד ונראה שעבר הגהה דקדקנית מאד עם ביבליוגרפיה ומראי מקומות אבל נראה שיד עצלנית פסחה על נושא התמונות. הספר מלווה במקבצי תמונות שזה רעיון תמיד מקסים ויפה שנותן טעם וריח לסיפור- אין טוב ממראה עיניים. אך דא עקא- התמו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
בספר הזה "קשר לאחד" ,החלטתי שאיני כותבת ביקורת. נכון הספר נפלא,הימם אותי כמעט בכל עמוד ועמוד על ההיסטוריה בכלל, אודות פרקים שהוא כתב על הישוב הישן של אבי סבתו ועקרונותיהם בישיבתם מהגולה לארץ ומדוע,אודות סיפורים על ברנר הסופר והאדם המיוסר,נישואיו הקצרים והכושלים לחנה ברוידא,על עגנון כאדם, ועל מה שנעשה מאחורי הקלעים בכתיבתו את הרומן האלמותי שלו "תמול שלשום", הופתעתי לגלות גילויים חדשים שרבים מקוראי עגנון לא מודעים כיצד ואיך יצר ומאילו מקורות את הספר, זה היה פרק מרעיש ומפתיע ברמות,מבחינתי , על אליזר בן-יהודה ומלחמתו בקנאים ,וסביבתם שהתנגדו בעיקרון לה... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|
מאוד אהבתי את הספר. חיים באר כאשר הוא כותב עיתונאית/דוקומנטרי הוא טוב לאין ערוך מאשר ספרי הפרוזה האחרונים שלו. העין שלו, הידע,המבט על פינות נסתרות, על בתים, על האריות הנחבאים להם בעיר, על הסימנים המיוחדים על הבתים, על הדמויות הירושלמיות - נהניתי מאוד לקרוא.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
שלום.
כאשר אני מבקר בירושלים, היעד הראשון והקבוע שלי הוא רחוב שבטי ישראל פינת "החומה השלישית" ומשם אני נכנס לתוך "מאה שערים" בואכה דבורה הנביאה שם גרתי שליש מחיי. (שני הרחובות הראשונים מוזכרים, כבר בפתיח, בעת פגישתו של חיים באר עם הקונסול האמריקאי)
כדי להכיר את ירושלים, לא מספיקה נסיעה ברכבת הקלה, או ביקור במחנה יהודה שכל אבטיח שם "מלמיליאן", את ירושלים צריך לחיות ולנשום זמן לא מעט. לחיות את האנשים על שלל גוניהם מלבושיהם ושפתם המשתנה, משכונה לשכונה, (שפת היידיש, יתרון)
העיר המיוחדת הזו בנויה נדבכים נדבכים, גם כמטפורה, וגם באופן הפיזי.
מה שראית אתמול - ב... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
את ביקורי האחרון בירושלים תכננתי בקפידה, עוד כשהייתי על המטוס בדרך לישראל.
הקלדתי בנייד רשימה של אתרים שבהם לא ביקרתי מזמן: יד ושם, הר הרצל ובית עגנון.
שוק מחנה יהודה ואולי גם כמה חנויות ספרים.
ספרו של באר יצא בדיוק לחנויות והיתה זאת הזדמנות נהדרת לרוכשו ואולי לקרוא כמה רשימות לפני שאני מתחילה במסעי לעיר הקודש.
ישבתי באוטובוס אגד, קו 405 מתחנת ארלוזרוב והזמן חלף בנעימים.
העיר שהוא תיאר הרגישה לי כמו מתוך ציור ולרגע חלפה במוחי מחשבה שאולי פעם, לפני שנים רבות ניסה להיות צייר לפני שהפך לסופר.
היא היתה יפה וססגונית, מלאה באנשים ייחודים שרובנו עד היום א... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
עיקר הספר נסוב סביב סיפורייהם של אנשי ספר ידועים בירושלים של סוף המאה ה-19 וחצייה הראשון של המאה ה-20. ישנה סייפא מכובדת על עניינים אחרים שקשורים לאותה תקופה, אבל יותר בהקשר של בניינים ובוניהם. הסגנון מזכיר לי את שלום-עליכם, והוא עשוי להיראות יותר רכילותי ופחות עלילתי. בעיני זוהי מיקרו-היסטוריה של העיר המתחדשת, וכחובב ירושלים נהניתי מהקריאה האיטית והפרטים הקטנטנים שמובאים בספר. ייתכן שהספר לא יתאים לכל אחד, היות והוא איטי, פרטני, וסגנונו מיושן.
כמו שכבר כתבתי על ספרים "ירושלמים" אחרים, הן של עמוס עוז והן של מאיר שלו, אני ממליץ לטייל בעיר (ברגל או באו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|