אוירה - 5 זרה ומנוכרת.
קצב כתיבה 4- טוב
תובנות- 4 חלקן מינוריות ובתוכם השאלה הבסיסית שבה נדון בהמשך.
סיכום- קשה לקריאה ומעיק, אבל שווה את המאמץ.
במשפחתנו, בתקופה שלפני המודרנה שברפואה והביולוגיה, הסתובבה בדיחה/אמירה בנוסח הזה:" אם אבא שלי היה עקר, האם גם אני אהיה כזה?".זאת היתה שאלה רטורית וכוונתה התייחסה לתכונות ואפיונים העוברים מדור לדור, והאם יש סיכוי לשנות את מהלך ההתנהגות והחשיבה המשפחתית הבין דורית.
כך היא המשפחה בספר זה. מתיתיהו האב, אדם מופנם, רגיש לבנו וסביבתו ונמצא בכבלים שמונעים ממנו להביע בפשטות רגשות, תחושות עצמיות וכנות ובכלל יכלתו מתבטאת בלהשתבלל בקונכיה עצמית שיודעת לתת את הצורך הפיזיולוגי ולהסתיר את הסיוע הנפשי במסך ציניות, עמלנות וכל דבר אחר.
באמצע נמצא יוחנן, הבן, מבולבל ונבוך כבר מילדות, וניחן באילמות ביכולת לפתח קשרים פתוחים עם סביבתו.
הנכד , אריק, כמו בשאלה בתחילת הביקורת נוטל מלא חופניים מהתכונות המשפחתיות ומביא אותם לידי ביטוי בדרכו שלו.
המכנה המשותף לשלושת גיבורנו הוא הנטישה של הילד והבעל על ידי האם בכל דור במשפחה.
זוהי עקרות נפשית שנבחרה בקפידה על ידי השלישיה.
ספר זה הוא חיפוש, של האחד את האחרים , תוך תהליך של פיתוח מודעות עצמית ולימוד קירבה.
ועל כך ראוי לקוראים להצטרף לגיבורים בחיפושיהם, במיוחד אחר יוחנן.
ניתן להרחיב על הסיבות למנגנונים אלו שבמודע מזיקים לאלו המאמצים אותם. יש רמז בספר מדוע מנגנונים אלו אינם מושלכים ומוחלפים באחרים.
יש בספר תיאורים שמהווים סמל ליחסים. מתיתיהו, הסב, רץ מרתון, הוא קובע מפגש עם בנו יוחנן בסוף המרוץ בלטרון. כאן ממשיכים שניהם בריצה קלה כדי להרגע ולהרגיע את שרירי הסב הדואבים, ואילו יוחנן מוצא הזדמנות לשאול שאלות בסיסיות על היחסים ביניהם.
שניהם מסיימים קטע זה כשהם באמבולנס. הסב מהתקף לב ויוחנן מהתעלפות.
גם זה פתרון למענה על שאלות מביכות.
ספר זה כאמור, קשה לקריאה, אבל יש שכר בהשקעה בו, כי התובנה העיקרית היא: הזמן קצר וכדאי לא לבזבז אותו על מכשולים שאנו מציבים לנגד עצמנו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
