• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

מאת לינווד ברקלי

הביקורת של GNOLT

תמונה של GNOLT
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

מאת לינווד ברקלי

הביקורת של GNOLT

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של GNOLT
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2009
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
זוהרצ
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 14 שנים

“את הסיפור מספר בגוף ראשון אב שביתו בת ה 17 יצאה בבוקר אל מקום העבודה שלה ולא חזרה הביתה. לאחר שהוא מ”

17/42
ביקורות על ביום שאיבדתי אותה
הבאה
ליאורה
לפני 12 שנים

“אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה מותח,מעניין,כל פרק מגלים משהו חדש שמשנה את כל מה שהבנת עד עכשיו סוף”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•1 דקות קריאה

מותחן מצוין. כמיטב המסורת של לינווד ברקלי. מספר על משפחה פחות או יותר שגרתית בפרברים וכמובן על רגע אחד שהופך את החיים שלה.
עלילה מותחת ומרתקת. לא ניתן להניח את הספר.
לא ספר שאזכור ואחשוב עליו לאורך זמן אבל כמותחן בהחלט מצוין.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ר ו נ י ת
ר ו נ י ת
תמונה של dina
dina
תמונה של יואב
יואב
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של michal_84
michal_84
תמונה של רחלי (live)
רחלי (live)
6קוראים|גיל ממוצע52|83%נשים

על המבקר

תמונה של GNOLT

GNOLT

ותיק
חבר מזה 10 שנים
98 ביקורות•1,003 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של GNOLT
GNOLT
ותיק
חבר באתר מזה 10 שנים
ביקורות98
לייקים שקיבל1,003
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת34מתח ריגול והרפתקאות25ספרות מקורית24

דיון על הביקורת

3 תגובות
אפרתי
אפרתי•לפני 8 שנים

אני דווקא כן זוכרת אותו לאורך זמן. הוא מ"הזכירים".

לי יניני
לי יניני•לפני 8 שנים

קראתי מזמן ואהבתי.

רחלי (live)
רחלי (live)•לפני 8 שנים

קראתי אותו לפני שנים רבות, אבל עודני זוכרת, זה לינווד ברקלי חח

3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של GNOLT

חלומות שכוחים

חלומות שכוחים

סטפן (שטפן) צווייג

עוד 2 פנינים של צווייג שנכרכו להן יחדיו ולא בכדי.
2 היצירות בהחלט מתכתבות להן זו עם זו ומשקפות את ההפכים הגמורים בין 2 אפשרויות קיצון - האהבה הטוטלית שלא מחזירה דבר בתמורה לעומת חוסר האהבה המוחלט שמחזירה בשפע מכל טוב.

צווייג, כדרכו, פותח לנו צוהר אל נבכי נפשה של הדמות הראשית בלפורלה ומשקף את האבולוציה החלה בה מקיצוניות אחת לשניה עד לסוף הבלתי נמנע ואילו ביצירה השניה, מנסה לשקף לנו בקצרה לכאורה תמונה הפוכה של היצירה הקודמת. איזה מן המצבים עדיף? האהבה הטוטלית או היעדר האהבה. כנראה ששום מצב קיצון איננו אידיאלי.

מומלץ בחום וקרדיט גדול על חיבור 2 היצירות לכרך אחד שנותן ערך מוסף משמעותי מעבר לערכן של כל אחת מהיצירות בנפרד.

לפני שנתיים•
★★★★★
•GNOLT
המנורה הטמונה

המנורה הטמונה

סטפן (שטפן) צווייג

פנטזיה יהודית בסגנון צווייג.

לא אאריך במילים כי כבר קדמו לי מבקרים אחרים עשו זאת בצורה יפה.

אבל קשה לי לקרוא ספר של צווייג ולא לחלוק את התפעלותי עם כולם.

זוהי ממש פנטזיה יהודית שמרתקת החל מהעמוד הראשון ועד לאחרון. אין סיכוי להפסיק לקרוא, כך שהכינו לעצמכם זמן קריאה רציף.

צווייג החילוני, מתחבר ליהודי שבתוכו (במיוחד על רקע התקופה בה חי) ומנסה אולי למצוא תקווה בתעלומה יהודית הסטורית.

צווייג , כמובן, תמיד עומד בציפיותי וכך גם הפעם.

הייתי מתאר את הסיפור כמעין הכלאה של העבד של בשביס זינגר והסרט never ending story.

רוצו, תשיגו לכם עותק של הספר (או כל ספר אחר של צווייג), פנו לכם זמן, שבו ותקראו ואז תחזרו לתחילת המשפט ותחזרו על מה שכתוב עד שתסיימו את כל הספרים.

תיהנו.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•GNOLT
נובלת שחמט

נובלת שחמט

סטפן (שטפן) צווייג

הנובלה האחרונה של צוויג שהתפרסמה אחרי מותו (בלי להתייחס כמובן לעולם של אתמול אותה השלים לפני שהתאבד).

מה עוד אפשר לומר על הסופר המופלא הזה? זוהי הפעם הראשונה לדעתי, בה התייחס לנאצים במפורש בספר (ישנה גם עקיצה כלפי היטלר על כך שאסר על פרסום ספריו. עקיצה שלא הופיעה בספר בגרמנית גם שנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה).

בספר הזה, צוייג, שכנראה מופיע בספר על תקן המספר, מפליג בדרכו לברזיל ומשחק שחמט בשני רבדים:
ברובד אחד בעלילה עצמה שמספרת על אלוף שחמט ועל עוד בחור אלמוני המסתנן לסיפור לפתע.
ברובד שני, בעצם התפתחות העלילה. צוייג משחק איתנו הקוראים בשחמט. ההרגשה היא של פתיחת שחמט קלאסית ללא הפתעות מיוחדות, ואז לפתע מהלך אחד מפתיע משנה את התפתחות המשחק ומשנה את הקצב שלו עד למט הבלתי נמנע, ב 2 הרבדים.

צוייג במיטבו, גם כשחקן שחמט. וכרגיל, אמן בתיאור נפש האדם. אינך יכול שלא לחוש במצוקות אותן חש ד״ר ב׳, תחושת חוסר האונים והריקנות, לצד הגברת קצב פעימות הלב והמעבר לסוג של שגעון זמני ואיבוד שליטה עם התפתחות העלילה.

יצירת מופת, לה חיכיתי מספר שנים בעקבות אי הזמינות של ההוצאות הקודמות של הנובלה.
כגודל הציפיה, כך גודל הסיפוק. היה בהחלט שווה לחכות.

השאלה שנותרה פתוחה היא, האם זהו השיא? האם קראתי כבר את הטובות שביצירותיו או שמחכות לי עוד הפתעות? האם ישנן עוד יצירות מופת כאלו שטרם תורגמו (לפחות בהוצאות החדשות)?

אשמח לדעתכם.

בינתיים, תיהנו מכל עמוד, משפט, מילה ואות, תחזיקו הרבה זמן בפה, תלעסו בהמון סבלנות ותבלעו לאט, כי אין עוד הרבה כאלה בתנור שממנו התבשיל הגיע, והמנה די קטנה, בגודל בו מגיעים בדרך כלל דברים טובים …

לפני 4 שנים•
★★★★★
•GNOLT
בפיר המעלית

בפיר המעלית

לינווד ברקלי

במשפט אחד - הספר הפחות מוצלח שקראתי של לינווד ברקלי.

בכמה משפטים- זהו ספר מתח, אבל פחות נמשכתי לקרוא אותו ברצף ולקחתי הפסקות די ארוכות בדרך, אם זה אומר משהו…
העלילה הרגישה לי פחות אמינה וניתן היה לחזות, לפחות חלקית, את ההמשך.
היו חלקים בעלילה שלא קידמו לשום מקום ורק הוסיפו עלילות משנה כדי לנפח את עובי הספר.
יותר אהבתי את שם הספר במקור elevator pitch.

חייב לצטט קטע מהספר שהשאיר אותי קצת נפעם: ׳ברברה רדפה אחריו, כשהיה במרחק כמה מטרים ממנה, שלחה ידה ואחזה בזרועו׳. (עמוד 292 לסקרנים שביניכם).
באמת לא יודע איך להגיב למשפט הזה…. O-:

סך הכל ספר מתח סביר, מבחינתי מתחת לרמה הרגילה של ברקלי.
אבל תחפשו לכם מותחן אחר אלא אם כן אתם מעריצים מושבעים.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•GNOLT
ניצוץ של אור

ניצוץ של אור

ג'ודי פיקו

ג’ודי פיקו כותבת על נושאים חשובים ובוערים על סדר היום של ארה“ב.
הספר המוכר ביותר שלה (שומרת אחותי) עסק בילדה חולת סרטן הדם ובהוריה שהביאו לעולם אחות שתוכל לשמש לה כתורמת מתאימה.
ספרים נוספים עסקו ברשיונות לכלי ירי והתקפות ירי בבתי הספר, מתחים בין גזעים ודילמות סביב רשלנות רפואית ועוד.

זהו הספר הרביעי שאני קורא של הסופרת וללא ספק, הפחות מוצלח מביניהם.

הפעם העיסוק הוא סביב נושא ההפלות בארה“ב. מהי האידיאולוגיה של התומכים ומהי של המתנגדים.
הסופרת מאוד יסודית וערכה מאות שיחות, ראיונות והתיעצויות עם גורמים רבים בתחום כדי לשקף נאמנה את הלך הרוח (בעיקר במדינות הדרום) ועל כך מגיע לה הרבה קרדיט.
אך כאן גם לדעתי טמונה הבעיה של הספר. יש תחושה שמרוב רצון לשקף את העבודה הרבה שנעשתה, הסופרת שיבצה דמויות שייצגו את מגוון הדיעות והסיפורים אבל העלילה קצת הלכה לאיבוד.
הספר מרגיש יותר כעבודת תחקיר וכאוסף של סיפורים שמייצג את האנשים שפגשה והעלילה פחות מתחברת ודי נמרחת על פני הספר.
העלילה די פשוטה. יורה מתנגד להפלות יורה ולוקח בני ערובה במרכז להפלות במיסיסיפי ומתנהל משא ומתן בינו לבין השוטר האחראי (שגם ביתו בין בנות הערובה).

הספר מסופר בצורה קצת מוזרה ולא כל כך מתאימה לעלילה מהסוף להתחלה. כל פרק מייצג את השעה הקודמת לפרק הקודם, מלבד הפרק האחרון שהינו באמת האחרון כרונולוגית (כי היתה לסופרת איזשהי פואנטה להעביר ולא לגלות את כל הקלפים מיד בהתחלה).

המבנה הזה לא כל כך עבד לטעמי ולא תרם להתפתחות העלילה. סדר כרונולוגי רגיל היה בהחלט הרבה יותר מתאים כאן.

העלילה נלעסת שוב ושוב לאורך הפרקים עם קצת הרחבות על מאורעות הדמויות מוקדם יותר ביום (לא ממש מעניין רוב הזמן ואף גורם לבלבול).
נראה היה שהרעיון לעלילה הספיק לסיפור קצר והתפירה שנעשתה מסביבו עם שינוי הסדר הכרונולוגי ושיקוף דמויות עם תפיסות עולם שונות נעשה כדי לספק יותר נפח לספר באורך מלא.
קצת חבל ומאכזב.

סך הכל הספר יכול לשמש בהחלט כמקור לייצוג דעות ועובדות בנושא ההפלות, אך יותר ככלי תיעודי ולא פרוזאי. העלילה נחמדה אך נמרחת מדי.
שלושה כוכבים בסולם שלי, אבל אמשיך לחפש ולקרוא עוד ספרים של הסופרת. היא בהחלט ראויה לקרדיט בראיה של מכלול הספרים.

מומלץ למעריצי הסופרת המושבעים ולמתעניינים בנושא.
תיהנו!

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT
העבד [מהדורת 2002]

העבד [מהדורת 2002]

יצחק בשביס-זינגר

יצירת מופת קסומה עם ניחוח של פעם.
כנראה שאני בין היחידים שלא הכיר את היצירה עד לפני שבועות אחדים. נתקלתי בה באחת הביקורות באתר. ולצערי (אולי לשמחתי), לא היתה אחת היצירות לבחינת הבגרות לספרות בבית ספרי וכך יכולתי ליהנות ממנה בגיל המתאים ובפרספקטיבה הנכונה.

העבד מתאר עבדות פיזית ונפשית ומעוררת הגיגים על משמעות העבדות וכן מפנה אל מקורות שונים בהקשרים שונים.
בנוסף, מעלה ביקורת חברתית וגם דתית לעיתים.

העלילה מתרחשת בפולין לאחר מאורעות ת“ח והפרעות שבוצעו ע״י הקוזקים בנהגת חמילניק.
יעקב שנמכר לעבד מספר את סיפורו וסיפור אהבתו לואנדה בת האיכרים הפולניה.
הספר מתאר את התחבטויות הנפש, הגוף, ההתלבטויות, הקשיים של המצב הבלתי נסבל והלא נורמלי אליהם נקלעים יעקב וואנדה.

הספר מיטיב לתאר את האוירה התקופתית, מצב הקהילה היהודית ומעמדה בקרב העם הפולני, העימותים הפנימיים והחיצוניים, הקרב על ההשרדות היומיומית והפוליטיקה הקהילתית וכן את תוצאות הפרעות והשלכתן על העם היהודי כולו.

העלילה עצמה שוטפת ושואבת את הקורא, למרות שהיא מקרינה תוגה, עצב וסבל בחלקים רבים ממנה. כנראה שזוהי רק מראה לחברה בה אנו חיים ואין ליפות את המציאות.

מומלץ בחום, למרות שהעטיפה לא נראית אטרקטיבית במיוחד. מה שנקרא, אל תסתכל בעטיפה אלא במה שיש בה , או תפסיקו לחפש אמרות מתחכמות ורוצו לקרוא אם במקרה עוד לא הספקתם.

אתם עוד פה?

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT
לילה ארוך בפריז

לילה ארוך בפריז

דב אלפון

ספר ראשון של המחבר, שמתיימר מצד אחד לחשוף לנו את המתרחש ביחידה 8200 ואת דרכי הפעולה שלה , אבל מצד שני לא ממש באמת ולא בדיוק. מצד שלישי, יש קשר בכל זאת בין המציאות והבדיון וגם המחבר שירת שם ויודע על מה הוא מדבר.

עזבו שטויות. סך הכל ספר מתח קולח, רץ בקצב מהיר מהתחלה עד הסוף. מקבל ארבעה כוכבים על המתח וגם קצת על הנוסטלגיה שעורר בי בזמן הקריאה ממקומות ואירועים בזמן השירות הצבאי.
מצד שני, ירד כוכב אחד על עלילה לא לגמרי מציאותית, על כל מיני פינות לא סגורות ועל שגיאות בטקסט בכל מיני מקומות (מוטב לספר היה לעבור עוד סבב של עריכה).

נהניתי מהקצב של העלילה ומכך שהיא באווירה מקומית עם אנשים משלנו (כולל רמיזות פוליטיות כאלו ואחרות). פחות אהבתי את זה שלא כל הקצוות הגיוניים ונקשרים בצורה הגיונית.

מומלץ לאלו שאוהבים ספרי מתח אבל לא באמת חשוב להם לחשוב על כל פרט בעלילה ולמצוא בהכרח הגיון (קצת כמו הסדרה 24 למי שזוכר...)

לשיקולכם.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT
גרפיטי

גרפיטי

ורד שנבל

גרפיטי מתחיל כסיפור של לילה די הזוי.
מזכיר קצת כמה סרטים ישנים משנות השמונים, שכרגע ברחו לי שמותיהם.
שלושה אנשים, חווים חוויה משותפת אחת, הזויה, שמשפיעה על חייהם בדרכים עקיפות.
בסוף הלילה, חייהם של השלושה כבר לא ייראו אותו הדבר.

העלילה מתחילה יותר כסוג של חלום, אבל לאט לאט מופיעות הדמויות, סיפוריהן והקליפות שמתחילות להתקלף ולחשוף ולספר.

הספר כתוב ללא חלוקה לפרקים ותיאור העלילה עובר בין זוויות הראיה של הדמויות באופן קולח.

אט אט נשרגות הדמויות זו לתוך זו וכשעולה הבוקר, זהו שחר של חיים חדשים לכולם.

הספר, הקצר יחסית, נקרא מעט בעצלתיים בתחילתו, אך מאיץ ומתפתח ונקרא בשקיקה בעיקר בשליש האחרון.

סך הכל אהבתי את הסגנון ובעיקר את אריגת הדמויות יחד ואת אופן פגישתן.

תיהנו!

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT
מגלן [מהדורת 2020]

מגלן [מהדורת 2020]

סטפן (שטפן) צווייג

ספר מצוין.
כמובן, לא מפתיע בהתחשב בזהות הסופר...
סיפורו של מגלן, סיפור חזונו של האיש הראשון שטען שאפשר להקיף את העולם ואף ביצע זאת.

צווייג. טווה במומחיות, שלב אחר שלב את סיפורו של מגלן: הרקע של מגלן, הרקע למסע, ההכנות, המסע, אחרית דבר.
בקולמוסו הבלתי נלאה, הוא חודר לנבכי נפשו של מגלן ומנסה להמחיש לנו את רחשי ליבו, דאגותיו, שאיפותיו ונחישותו.

הסיפור פשוט מרתק. עם חלקיקי המידע שנותר מאותו מסע, צווייג מצייר תמונה צבעונית וסוחפת של אותו מסע, מכניס בהקשר המתאים את תוצאות המסע ומטרותיו והקונפליקטים ההסטוריים המלווים אותו.
כמו כן, מדגים כמה ההסטוריה היא בעצם ההסטוריה של החיים והמנצחים ופחות של המתים והנשכחים (כפי שמנסה בהקשר קצת אחר להדגים גם יוכי ברנדס במלכים ג).

צווייג מצליח להפיח רוח חיים ולרתק בכל אחד ואחד משלבי הסיפור, גם בפרטים האיזוטריים והטריביאליים ביותר מהמסע.

מומלץ לקרוא בלווי google maps ולעקוב בשקיקה אחרי המסע האנושי הלא ייאמן הזה לאורך היבשות והאיים שבדרך ותוך כדי ללמוד גם קצת ספרדית ולהכיר את המקור לשמות של מקומות בדרך...

מומלץ בחום. כמו כל ספר אחר של צווייג שעליו תוכלו להניח את ידכם!

הנאה צרופה מובטחת.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•GNOLT

ביקורות נוספות על "ביום שאיבדתי אותה"

ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

לינווד ברקלי

הספר קרץ לי מבין הספרים,וממבט ראשון החלטתי שאני לוקחת
לקרוא!
אין לי מושג למה אולי השם העטיפה?
וממש וממש לא איכזב,והפתיע אותי לטובה.
סוג הספרים שמהמילה הראשונה עד הסוף,אי אפשר להניח מהיד.
סידני בתו של טים נעלמת יום אחד,האבא יוצא מדעתו ולא נח אפילו לרגע אחד.
הוא מתחיל לחפש את ביתו,ועלילה רודפת את השניה,
וטים עם כל המכשולים שלו לא מרפא מלחפש את ביתו.
ספר מתח יוצא מהכלל ,ממש ממש אהבתי.מומלץ.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

לינווד ברקלי

הוא חזר מהספריה והדיון התנהל ככה:
אני: קראנו כבר את הספר הזה.
הוא: לא קראנו אותו.
אני: בטח שכן. זה לא עם האיש החרדתי הזה, שגר באיזו עיירה קטנטונת בארצות הברית?
הוא: זה לינווד ברקלי. יש לו הרבה ספרים כאלה, עם עיירה קטנה בארצות הברית ואיש חששן ופרנואיד.
אני: נו, זה שדי מציק למשפחה שלו, והוא איזה קבלן או משהו, ונמצא בבעיות כספיות כל הזמן, מה שלא עוזר לחרדות שלו. ואז הילד שלו נעלם, והוא מסתבך עם בן הזוג הנוכחי של אשתו לשעבר, או בן הזוג לשעבר של אשתו הנוכחית, כבר לא זוכרת בדיוק. ואז הוא מגלה שזה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך, ושהוא פתח איזו תיבת פנדורה שקשורה בעסקים שהחוקיות שלהם גבולית, ולא ברור באיזה צד של הגבול הם נמצאים. ושגם הילד שלו הסתבך בזה.
הוא: הילדה.
אני: מה?
הוא: הילדה שלו. לא הילד. והוא לא קבלן, הוא סוחר מכוניות. אני אומר לך שלא קראנו. אבל את לא חייבת לקרוא אם לא בא לך.

אז קראתי. מה נראה לכם? זה לא שהיה לי משהו אחר לקרוא. כלומר היה, את החדש של חיים סבתו, אבל הוא צריך מצב רוח שונה לגמרי מזה שהיה לי. אומרים שלכל ספר יש את העיתוי המתאים לו אצל הקורא. אם הוא בא בעיתוי המתאים, הוא יהיה טוב. אם הוא נופל על יום פחות מתאים, חבל. העיתוי המתאים מבחינתי זה שבדיוק חיפשתי רכב לקניה, ולא הצלחתי להגיע לידי החלטה.

"לורנה חשבה שהם צריכים להיות צרכנים אחראים, ולכן היא היתה צריכה לבדוק כל מכונית ברמה שהם חיפשו, להשוות את הנתונים, לבחון את האחריות. וכל זה היה מצוין, עד שלב מסוים, אבל ללורנה היה עכשיו יותר מדי מידע, והיא לא ידעה מה לעשות איתו. לורנה חשבה שכל המחקר הזה יעזור להם להגיע להחלטה מושכלת, אבל במקום זה היא לא היתה מסוגלת לקבל עכשיו שום החלטה. הם היו באמצע שנות הארבעים שלהם. הוא מכר נעליים בקניון פוסט, והיא היתה מורה בכיתה ד'. זו היתה התנהגות אופיינית למורה. לחקור את הנושא, לשקול את כל החלופות, ללכת הביתה ולהכין טבלה, עם שמות המכוניות למעלה והנתונים למטה ולסמן סימונים במשבצות הקטנות."
מה אני אגיד? בדיוק אני. כולל ה"מורה בכיתה ד'". צחוקים.
כרגיל, אני מתמקדת בדברים השוליים, אבל זה מה שתפס אותי. טים בלייק הוא סוחר מכוניות. גרוש, ואב לבת שבע עשרה שיום אחד נעלמת, ובהעלמותה מתברר שגם דברים שהיו נראים ברורים מאליהם, כמו מקום העבודה שלה בקיץ, אינם כאלה. כמיטב המסורת הלינווד-ברקלית, טים נגרר לתוך שפע תעלומות, הרפתקאות, הסתבכויות עם אנשים מפוקפקים ועם החוק בו זמנית. לפי ליהוק הדמות נבחרים התיאורים, והספר אכן מלא בתיאורי מכוניות ברמות שונות של גימור, נסיעות שונות, בריחות, מרדפים. וגם הלוקיישנים בהתאם - אין כמו סוכנות הונדה לארח עימות מלא אקשן בין טים לאויביו העלומים. כל השאר הוא סיים-סיים: אנשים במעמד בינוני-נמוך שחיים מעמל כפיהם, ומגרדים את הגבולות בין החוקי לפלילי בניסיון לגרד עוד גרושים. הגיבור מקפיד להיות ישר, ובכל זאת נסחף לתוך המערבולת מלווה בדם ואש ותמרות עשן, בניסיון לעשות שיהיה רק טוב למשפחתו הגרעינית.

הסוף מתמרח לתוך מה שנראה כמו טלנובלה, ובכל זאת הספר נחמד. קל לצחוק על ספרי תבנית, אבל יש בהם יתרון גדול: אתה יודע בדיוק מה אתה קונה, בלי שום חתולים בשק, או פגושים צבועים מחדש על מנת לחפות על סימני תאונה. לחובבי לינווד ברקלי, ואלה שלא נמאס להם ממנו עדיין. בסוף ההתלבטות שלי, אגב, קניתי סקודה פאביה בצבע תכלת מטאלי. סבתא קוראת לה "שקודה" ואומרת שבפולנית פירוש המילה הוא "חבל". וגם אני מרגישה עדיין שחבל שבחרתי דווקא בזאת. אחרי הכל, מה היו חיינו ללא חרטות על דברים שנעשו?

לפני 11 שנים•נצחיה
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

לינווד ברקלי

ממש עכשיו סיימתי, איזה כייף לקרוא ספר מתח טוב, שאתה לא יודע מה יקרה? ומה יהיה סופו, עד הדף האחרון, פשוט תענוג, מומלץ בחום, תקראו ותהנו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•כרובי
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

לינווד ברקלי

ומיד אחרי כתיבת ביקורת הורסת על כחול ושחור, הנה ביקורת בונה על הספר הזה. ובכן: דוז פואה! מענג, חכם, מותח, עשיר בטוויסטים, הגיבורים - אנשים כמונו וכמוכם, סתם בני אדם עם צרות רגילות, שיום אפור אחד מתרגשת על ראשם צרה אמיתית. הם קרובים אלינו כי דמותם עשירה ועגולה, ולכן אנחנו אוהבים אותם וחרדים להם, אפילו למעצבנים שביניהם אנחנו דואגים. אין פה דמויות קרטוניות, ולא שבלונות, יש פה בעיקר בני משפחה שיוצאים מדעתם למידע על גורלה של נערה אחת.

לא הכרתי את לינווד ברקלי, אבל עכשיו בטוח שאחפש אותו.
הספר כתוב היטב, ויש בו שנינויות לא מעטות, שגרמו לי לפרוץ בצחוק רם. בניגוד לספר שחור וכחול שבו המפקח כל הזמן מדבר בשנינויות שלא מצחיקות אף אחד, ובניגוד להרלן קובן, שהספרים שלו מתפוצצים מרוב ויצים לא טבעיים, עד שזה נעשה דוחה. במיוחד כשגיבורו מיירון בוליטר עובר כל מיני התעללויות, ועומד למות ויש לו איזו שנינות שרק מחכה להיוולד.
הספר מפתיע לכל אורכו, בלי רגע דל, ובלי להיות מעושה בגלל שפע הצרות. ויש שם צרות מכל הסוגים: סמים, מתבגרים, חיי נישואין כושלים, גירושין, פשעים קלים ובעיקר, פשעים גדולים.

שווה לקחת ביד ומיד.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אפרתי
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

לינווד ברקלי

הספר הזה הגיע אחרי שקראתי ספר מעולה וספר גרוע. והוא הגיע בזמן: ספר קליל, שמנקה קצת את הראש. סיימתי לקרוא אותו בשלוש שעות.
הוא מתחיל כמו המון ספרים אחרים. גבר גרוש ומופנם, שעדיין לא התגבר על הגירושין למרות שהאישה כבר בזוגיות חדשה, ובאמצע בת מתבגרת עם בעיות של מתבגרים, שקרים וקצת חוסר אמון הדדי. עד כאן אין חדש.
בהמשך העלילה מסתבכת, ומתברר שהבת שלהם מסתירה סודות גדולים בהרבה.

אז ספר קליל כבר אמרנו. הוא כן מעלה כמה שאלות: למשל, מה הופך הורים להורים, האם הזמן שעוברים ביחד, או שמספיקים גנים משותפים ולמי אכפת כמה שנות נתק. למשל, מה קורה אם את מגלה שהתגרשת מהסיבות הלא נכונות. האם את מתגרשת שוב וחוזרת אל חיבוקו החם והאוהב, או מנסה בכל זאת לתת צ'אנס לזוגיות החדשה, עם התובנות שנוספו לך.

מי שלא רוצה לחשוב על שאלות כמו אלה, לא חייב. מי שכן, יגלה שהספר פותר אותן בנפנוף קל, וכנראה ישאר עם השאלות גם אחר כך.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•נורית
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

לינווד ברקלי

ספר טוב מאוד . מומלץ מאוד . כתוב מצוין , מתח טוב , עלילה טוויסטים שונים . נהנתי כ"כ עד שתוך שבת אחת סיימתי אותו . באמת ספר טוב . מראה על מסירות אהבה ללא גבולות בין אבא לבת . קצת דומה לסרט "חטופה" (למי שאהב הוא יהנה ממנו ) . מומלץ מומלץ ! תהנו :)

לפני 13 שנים•
★★★★★
•רייצ'ל
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

לינווד ברקלי

ספר מתח מצויין עם הרבה הפתעות.תענוג צרוף!
הסוף רק יכל למשיך אותו עוד קצת הסופר לדעתי. אבל לא גורע מהסיפור.מומלץ

לפני 14 שנים•
★★★★★
•דין דין
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

לינווד ברקלי

ספר קליל, נחמד וזורם. לא איזו יצירת מופת (קראתי טובים יותר של לינווד ברקלי)- אבל עשה בשבילי את מה שציפיתי ממנו: העביר לי את הזמן עם כתיבה קולחת וכיפית. הוא היווה עבורי אתנחתא קלילה: מותח וללא תסבוכות מיותרות.

נחמד וחביב ונהדר להעביר איתו את הזמן.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•michal_84
ביום שאיבדתי אותה

ביום שאיבדתי אותה

לינווד ברקלי

את הספר הזה היה קשה לי להניח
הוא מתח אותי עד העמוד האחרון
בהפסקות בעבודה קראתי
ספר מותח מרגש מצמרר
מומלץ מאוד מאוד !

לפני 12 שנים•
★★★★★
•ruha