הפסקתי באמצע... לא התחברתי...
הרגשתי שהעלילה פשוט לא מובילה לשום מקום.
מין תחושה כזאת שמאוד רצו לכתוב ספר אבל לא היה להם על מה.
יכול להיות שזה רק אני כי פשוט לא התחברתי לעלילה.
ובכל זאת, חייב לשבח את עיצוב הכריכה ששבתה אותי מהרגע הראשון שראיתי את הספר.

הרבה זמן לא קראתי ספר בשעתיים. כמה זמן חיכיתי לספר הזה! וואו!
אין ספק שהציפיות היו מאוד גבוהות אחרי "היינו שקרנים". האם א' לוקהארט עמדה בהן?
אממ...
טוב, אין ספק שהיא יודעת מה היא עושה!
הספר טמטם אותי מהעמוד הראשון ועד לאחרון.
אבל...

*ספויילר*

חיכיתי להפתעה דרמטית. גם בגלל שבערך חצי ספר גורמים לך לחשוב שאין לך מושג מה אתה קורא, גם בגלל שא' לוקהארט ידועה בסופים שלה וגם בגלל שזה כתוב בתקציר מאחורה! אבל... לא הייתי בהלם... בערך באמצע הספר קלטתי לאן זה הולך... והאמת שזה קצת ביאס... מה גם שציפיתי לסיבה קצת יותר רצינית לגניבת הזהות, אולי איזו נקמה ארוכת שנים, אבל גם זה לא היה...

*נגמר הספויילר*

עוד הערה קטנה - הספר בנוי מהסוף להתחלה, זאת אומרת שהפרק הראשון הוא ההווה, הפרק שאחריו הוא חודש לפניו (סתם דוגמה) והפרק שאחריו שבוע לפניו וכך הלאה. אותי אישית זה קצת שיגע.

באופן כללי, אין ספק שזה ספר טוב ואני בהחלט ממליץ עליו. אני לא כותב כלום על עלילת הספר כי כל מילה פשוט תהרוס. תקראו את התקציר וזה מספיק.

קריאה מהנה!

הספר הראשון של כריס קולפר שאני קורא.
אני זוכר אותו עוד מימי GLEE ותמיד תהיתי לעצמי איך הוא כסופר.
הספר מציג את סיפורם של ארבעה נערים בני 18 שבדיוק סיימו תיכון ומתוכננים להתחיל קולג' בשנה הקרובה.
הארבעה הכירו בעקבות סדרת ילדים אותה הם מעריצים.
יום אחד, טופר, אחד הנערים שולח מכתב לכוכב הראשי של הסדרה ומציע לו בתמימות להצטרף אליו ואל חבריו לטיול שהם מתכננים לעשות לפני תחילת הקולג'.
בהפתעה מוחלטת הכוכב הראשי מסכים ומצטרף אליהם.
לאורך הטיול מתברר שכל אחד מהנערים מסתיר סוד כזה או אחר משאר החבורה ואט-אט הקורא נחשף להתמודדות של כל דמות, ליחסים בין החברים וכו'.
הספר בסדר. לא יותר מזה.
אני אוהב ספרי נוער ונהנה מהם בדיוק כמו ספרי מבוגרים, אבל יש ספרים שאתה פשוט מרגיש שהם מיועדים לקהל צעיר יותר, וזה אחד מהספרים האלו.
הכתיבה, העלילה הלא מפתיעה (סורי), הדמויות הדי-צפויות... אני די בטוח שהספר יתאים יותר לגילאי 12-14...
אממה? התוכן מתאים יותר לבני 16+ ולא לילדים!
אז כן, ההרגשה שלי כרגע די לא ברורה, אתן דוגמה קטנה (*ספויילר בדרך*) - חווית סמים ראשונה של החבורה, לא יודע אם הייתי נותן לילדים בני 12 לקרוא דבר כזה.
מה שכן, הספר עוסק בנושאים חשובים מאוד כמו קבלת האחר, יחסי משפחה, נטייה מינית, טרנסג'נדרים, התמודדות עם קשיים ועוד.

התקציר בגב הספר קצת מטעה. ציפיתי למשהו אחד וקראתי משהו אחר. האם מה שקראתי היה פחות טוב ממה שציפיתי לו? התשובה היא לא. אבל זה היה קצת מוזר כי זה פשוט היה משהו אחר.
הכל מתחיל כשמיליארדר תושב העיר שנמלט מידי המשטרה נעלם ביום בהיר אחד. אייזה (הגיבורה) ודייזי (על תקן החברה הכי טובה) מנסות לפענח את התעלומה. התקציר גרם לי לחשוב שאני אקרא סיפור בלשי על נערות שמנסות לתקן את העולם, אבל האמת שזה לא מה שקראתי. אמנם סיפור ההיעלמות תופס חלק נכבד מעלילת הספר, אבל הוא לא הדבר המרכזי בו.
זהו ספר על התמודדות של נערה צעירה עם בעיות נפשיות. על הקושי שלה עם מות אביה. על האהבה הראשונה שלה. על היחסים שלה עם חבריה ואמה.
ממליץ בחום.

הספר מציג אירועים מהחיים של יוחנן (מהעבר ומההווה), סביב מערכות היחסים שלו עם אביו, עם בנו ועם הנשים שקיימות (או לא קיימות) בחייו.
הספר מלא בתובנות, פשוט נהניתי לקרוא! כמה פשוט, ככה עמוק. מומלץ בחום, וכל מילה נוספת מיותרת!

ספויילר

הקשר בין שלושת הגברים מאוד חזק. נכון, הם שותקים רוב הזמן ונראה שיש ביניהם הרבה משקעים. אבל הם מאוד קשורים האחד לשני.
הדבר היחיד שקצת הרס לי זה החלק שבו יוחנן שוכב עם אלישבע, החברה של בנו. ויותר מכך, זה שהסופר השאיר את זה תלוי באוויר. זה פשוט קרה, וזהו. אין רגשות אשמה? אריק (הבן) לא יודע, וככה זה נשאר. קצת הרס לי את הקשר המיוחד ביניהם.

מדהים! איזה כיף לקרוא ספר ישראלי כל-כך טוב!
עלילה שמרתקת אותך מהעמוד הראשון ועד לאחרון.
קליל, שנון ומצחיק. ממליץ בחום!

אהבתי! כתוב טוב, קולח ובעיקר לגיטימי לתקופתנו.
פרט לנושא המרכזי של הספר - ההטרדה המינית שלא הייתה, מוצגים עוד כל מיני סיפורי רקע המלווים בשקרים של הגיבורים.
הספר מציג באופן מאוד מיוחד איך אנו טועים לחשוב שהשקר יהפוך את חיינו לקלים יותר אבל שוכחים שאין לו רגליים.
ממליץ בחום!

וואו! כמה שהספר הזה מדהים! אין לי מילים!
ציפיתי לשבת חורפית מלאה בסרטים, אבל פשוט לא הצלחתי להניח את הספר הזה לרגע!
ומה יותר כיף מספר מעולה וכוס תה? :)
קצת על הספר - מקסים, עדין, מרגש, עוסק בנושא כל כך חשוב, כל כך נוגע ללב!
התרגשתי מיליון פעמים לאורך הספר.
פשוט רוצו לקרוא.
וזה לא רק ספר נוער! ממליץ לקרוא בכל גיל!

מצטער על הביקורת הנוקבת, אבל אני פשוט חייב...
ספר כל כך גרוע לדעתי! פשוט חיכיתי שהוא יגמר...
ממש מבאס אותי שזאת החוויה שלי כי בתור נער כל כך אהבתי את סיגלית דיל, לא יודע מה התפספס לי בספר הזה - אולי אני כבר גדול מדי? (למרות שאני עדיין קורא ונהנה מספרי נוער).
בכל מקרה - לגבי הכתיבה - פשוט לא לטעמי. השפה קצת מוזרה, מי שקרא בטוח מבין אותי. ולא, זה לא שהשפה גבוהה מדי - היא פשוט לא מודרנית! הרגשתי שקראתי ספר שנכתב לפני 30 שנה (לפרוטוקול, יש ספרים שנכתבו לפני 30 שנה שקראתי והם דווקא זרמו לי מאוד).
לגבי העלילה - הרעיון חמוד, הביצוע? לא משהו... קודם כל לא הייתה זרימה בספר, לא היה רצף, הקונטקסט היה מוזר בטירוף... ובלי קשר, אני באמת חושב שהיה אפשר להוציא מהסיפור הזה הרבה יותר...
ודבר אחרון שפשוט שיגע אותי אישית - כל שלוש שורות סיגלית דיל מרגישה שהיא חייבת להזכיר לנו שיש לגיבורה אוזן ממש גדולה, וזה פשוט מעצבן!!!!!!
"היא שמעה באוזן הגדולה שלה"
"היא הצמידה את האוזן הגדולה והמעוותת שלה"
נו בחייאת?! הבנו שיש לה אוזן גדולה! בפעמים הראשונות זה היה סתם מצחיק ולא מובן, ואני בטוח שזאת לא התגובה שהיא ציפתה שתתקבל, בכל זאת ספר אימה (אמור להיות), וכשזה חזר על עצמו בלי סוף - זה כבר גבל בצעקות של "חלאס!" על הספר.
בקיצור, פחות אהבתי לצערי.