מידע: 3- דחוס מדי
תובנות- 2 – לא משהו
אוירה – 2 – לא משהו
בתי נסעה באוטו שלה, יחד עם חברתה, מתמחה ברפואה, לחיפה ובדרך עשתה תאונה.
קיבלתי, טלפון מבוהל מהחברה, שהיו בו צעקות ובכי ולא הצלחתי להבין דבר, כי היא ניסתה להעביר כמות עצומה של מידע ורגשות במהירות אפשרית.
כשראיתי כי הדבר נמשך יותר מדי זמן, להבנתי ולקיבולתי, ציוויתי על החברה, להפסיק את השיחה, להרגע מעט ואחזור אליה כעבור זמן קצר.
הדבר הועיל, כי קבלתי דיווח סדור ומאורגן, וקבענו דרך פעולה שנדרש.
אירוע זה היה , לדעתי, השיעור החשוב ביותר לקריירה של החברה כרופאה.
במאמר מוסגר, בתי והיא חברות בנפש עד היום הזה.
משפחת הורדוס היא משפחה מורכבת, רב ענפית, נישואים מוצלבים ופוליטיים, זאת כדי לבסס לכאורה את השליטה האדומית של הורדוס ומשפחתו על השרידים החשמונאים. תככים, מזימות חצר, חיסולי חשבונות פוליטיים ובעיקר רציחות, היו חזון נפרץ בארמון.
ניתן להוסיף לזה את מחלתו הנפשית- פרנויה, של הורדוס שלוותה במחלת מין, והייתה גורם חשוב לחלק מהתגובות המוקצנות שלו.
אכן, חומר גלם נפלא לסיפור רב שכבתי, או לטלנובלה מרתקת.
לצערי, לא קראתי את ספרו של משה שמיר, " מלך בשר ודם" על אלכסנדר ינאי, ואני מתכוון לעשות זאת בהקדם.
אפשר להשוות סיטואציה זאת של הורדוס להנרי השמיני, שגם הוא היה צריך לבסס את שושלת טיודור, ואת שלטונו מול הכנסייה. במאבקים בפנים המדינה ומול מדינות חוץ, ובתוך כדי כך "נפטר" משמונה נשותיו בדרכים יצירתיות.
בעוד שאנו זוכרים חלק מנשותיו של הנרי, כמו אן בוליין או ג'ין סיימור, הרי איננו זוכרים הרבה מנשותיו של הורדוס , למעט מרים.
האם אתם יודעים מיהי דוריס?
אין זה מקרה.
האתגר שעומד לפני סופר או סופרת במקרה זה הוא גודש המידע, צפיפותו, התקיימותו על משבצת זמן ומיקום גאוגרפי קטנים מאוד.
מעבר לכך צריך להיות בסוף... נכון, סיפור בעל עלילה ניתנת לעיכול, בהירה, רציפה ומעניינת.
הסופר צריך לזכור כי אין זה ספר היסטוריה, אלא עלילה חלקית או מלאה של האירועים של התקופה שבאים להדגיש מוטיב אחד או שניים, כשכל הדמויות האחרות משחקות משחק משני.
הניסיון לדחוס את כל הדמויות, אירועים ומקומות בארץ ובחו"ל, קרי רומא, בלי לוותר על פרטים, מביא לבסוף אסון נוסח פסטיבל ערד בשנת 1995.
הייתה לי תחושה נוספת, כי הכותבת, למדה את ההיסטוריה בפירוט, אולם לא עיכלה אותה או אפילו לא חשה אותה.
לכן הקריאה אינה נותנת תחושה של הזדהות, כמו תיעוב או אחרת, אינה יוצרת הכרה של המקום כמו רומא וכפריה באותה תקופה, הריחות והטעמים שלה, והדבר נכון גם לירושלים.
למרבית הדמויות בסיפור אין עומק, כמו רגשות, תחושות ותהליך התפתחות כלשהו.
בפרפרזה על שירה של להקת הנח"ל," יודע חקלאי פיקח.." כי הדילול הוא סוד ההצלחה של הגידולים. וטוב כמובן כי חקלאי נבון יקשיב ל"שירת העשבים.." .
למי שמתעניין, סיפורו של הנרי השמיני בחלקים ובנושאים שונים נכתב על ידי טווח נרחב של כותבים , ובעיקר כותבות, מנקודות מבט שונות, החל משייקספיר ועד מרגרט ג'ורג'.
