ביקורת ספרותית על המסע אל לב התהום - הלווייתן מבבל #3 מאת הגר ינאי
ספר טוב

---

ביקורת ספר המסע אל התהום- ספר שלשי בטרילוגיית הלוויתן מבבל/ הגר ינאי
את הספר "הליוויתן מבבל" קראתי לראשונה לפני שמונה שנים וממש התלהבתי. סוף סוף פנטזיה ישראלית מקורית, מגניבה, חתרנית ולא מזכירה שום דבר אחר שקראתי בעבר. יש לה כל כך הרבה דברים מאוד לא קונפורמיסטיים לומר על שימוש בסמים, זהות מינית, דיכאון ומחלות נפש. והיא משתמשת במיתולוגיות מאזור הסהר הפורה שאנחנו לא רגילים לשימוש בהם בספרי פנטזיה ובנוסף היא קראה לדמות של הבחור הטוב, החתיך, האמיץ והמנהיג- הילל בן שחר ( הילל בן שחר מופיע בפסוק מישעיה "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן-שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל-גּוֹיִם" ע"פ המיתולוגיה הנוצרית מדובר בקינה על המלאך היפה, הטוב, והחכם ביותר ש"נפל" והפך לנסיך השאול. אתם מכירים את שמו בתרגום ללטינית-לוציפר) ומאחר והדמות שכל הבנות בספר מאוהבות בה וכולם סומכים עליה שתציל את המצב היא לוציפר- יש למה לחכות!
מיד קראתי את הספר השני בסדרה והמלצתי לכל מי שיכולתי לקרוא גם. וכך קמה לה קבוצה לא קטנה של מעריצים הכוללת את האחים שלי, חברים ותלמידים שלומדים בבית הספר בו אני עובדת. כולנו ביחד חיכינו לצאת הספר השלישי בטרילוגיה. חכינו המון זמן. בשלב מסוים החלטתי לחפש את הסופרת הגר ינאי בפייסבוק ולשאול אתה מה קורה. התזמון שלי היה גרוע במיוחד, שאלתי אותה ביום שבו היא ילדה תאומות. היא ענתה לי כעבור כמה ימים שהיא בתקופה קצת עמוסה אבל עובדת על זה... המשכנו לחכות והנה סוף סוף זה הגיע. קניתי את "המסע אל התהום" מיד שיצא, אך לקח לי קצת זמן לקרוא אותו כי הייתי צריכה לחזור לקרוא את הספרים הראשונים והנה הביקורת (זהירות ספוילרים)
.
.
.
.
.
.
התאכזבתי. כלומר, לא לגמרי, אין ספק שהגר ינאי נהייתה סופרת מקצועית יותר בשנים שעברו. הדיאלוגים רהוטים יותר, המעברים בין הסצנות זורמים יותר ופזזו השד משעשע מתמיד. היא כותבת יותר טוב. אבל היא גם התבגרה והיא לא רוצה להציף את העולם בכאוס. היא אמא שרוצה עולם בטוח וסוף טוב. ולמרות שבשני הספרים הראשונים היא זרעה בגיבורים שלה זרעי פורענות איומים, הם לא באים לידי ביטוי. הילל נשאר הבחור הטוב ואפילו הוא לא מתמודד עם איזו שהיא משיכה לרוע (אז למה קראת לו כך? ) הילל ויהונתן לא נלחמים ואפילו הכוח ההרסני בעולם, הלוויתן חוזר להיות בשליטה אחרי שהוא הורג את האיש הרע. הקורבנות שהגיבורים מקריבים הם לא באמת קורבנות (אלה מקריבה ומפסידה את כל העתידים האפשריים שלה כדי להישאר רק עם אחד-זה שהיא באמת רצתה. נינו עושה עסקה עם אלה קדמונית ולא מקיימת את החלק שלה, יהונתן לא באמת מקריב את נינו ואפילו כל אלו שמתו - חוזרים לחיים. אף אחד לא מפסיד כלום) שלא לדבר על כל הדמויות המגניבות שפשוט נעלמות. מה עם אבנעזר? העורבים? עו"ד מרמלשטיין? אלקסיקו? אחאב? מה קורה לעזאזל עם העולם שלנו שהתחרפן לגמרי?
הסדרה מתחילה במורדים שנאבקים על הזכות להיות עצמאיים במובן הפשוט ביותר, לבחור מה לחשוב ולהרגיש מה שהם מרגישים באמת ובכוחות הרסניים ונבואות אפלות שמתחילים להתהוות ונגמרת באידיליה משפחתית דביקה.
הספר כתוב היטב ומהנה, אבל התחושה היא שהסופרת מיצתה את שלב הפנטזיה בחייה והחליטה לכתוב סוף טוב כדי שהמעריצים ירדו ממנה.

» ביקורות נוספות של אזדרכת
» ביקורות נוספות על המסע אל לב התהום - הלווייתן מבבל #3