ביקורת ספרותית על הסיפור של שם המשפחה החדש - הרומאנים הנפוליטניים #2 מאת אלנה פרנטה
ספר טוב

---

עלול להכיל ספויליירים או רמיזות.
ההמשך של הספר "החברה הגאונה".
הספר עוסק בתקופת ההתבגרות של אלנה ולילה, מוכיח כי חיים טובים ומלאי עושר יכולים להשתנות בן רגע ולהיפך.
נישואים אינם ערובה לדבר.
מלמד על מערכות היחסים באותה תקופה, ומדגים כיצד תגובה קיצונית מצד האישה, שאיננה מקובלת באותם הימים, גוררת אחריה אלימות וחיים עניים, איתם היא משלימה ומתמודדת בגאווה, ורואה בחיי העושר שהיו לה, חלק מהעוני של ילדותה.
מעגל העוני ממשיך, אך היא מאושרת בחלקה.
הקפריזות ומזגה ההפכפך של לילה מתחזקים, אלנה ולילה מתרחקות פעמים רבות, אלנה בטוחה שאינה זקוקה לה, ישנן תקופות בהן אינה מתגעגעת אליה ועסוקה, אך בסופו של דבר תמיד מוצאת כיצד לחדש עמה את הקשר ומוחלת לה על מילותיה ומעשיה.
הצלחתה של אלנה נובעת מהצלחתה של לילה באופן עקיף.
הן בלתי נפרדות.
כשסיימתי את "החברה הגאונה" התגעגעתי לאלנה וללילה, השתוקקתי לדעת את המשך סיפורן.
לדעתי, קשה לשחזר את הקסם שיש בספר הראשון, הספר כתוב היטב אך אינו מרתק כקודמו ויש פחות געגוע וציפייה לספרים הבאים.
לטעמי היה אפשר לקצר את הכתיבה בנושא הנופש המשותף, כתיבה יחסית ארוכה על תקופה זו שבה הרבה דברים חזרו על עצמם.
מרגש הסיפור במובן של הצלחה ממקום מאוד נמוך, באמצעות הרבה כוח רצון ומוטיבציה להשתפר ולהעלות את הרמת החיים.

» ביקורות נוספות של נויה
» ביקורות נוספות על הסיפור של שם המשפחה החדש - הרומאנים הנפוליטניים #2