ביקורת ספרותית על בני בולטימור מאת ז'ואל דיקר
ספר מעולה

---

מרקוס גולדמן בילה חלקים נרחבים מילדותו עם בני הדוד שלו מבולטימור. הם אפילו כינו את עצמם כנופיית הגולדמנים. ואז הגיע האסון.
שמונה שנים מאוחר יותר, מרקוס הוא סופר מצליח, הוא רוכש בית במיקום קרוב למגורי דודו האהוב, ושם הוא מקווה למצוא השראה ושקט הנחוצים לו לכתיבת הספר הבא. אבל כלב אחד כדול שתועה אל חצרו, ושכן נודניק קצת משבשים את התכניות, או שבעצם מובילים אותו לכתיבת הסיפור של בני בולטימור.
בני בולטימור הם שלוחת המשפחה שהתיישבה בבולטימור, בשונה מבני מונטיקלייר שהם הגולדמנים האחרים.
בעקבות כתיבת הספר וחיטוט מחדש באסון ובכל מה שקדם לו, ובנוסף, הכלב שמביא אותו למפגש מפתיע (לא אעשה ספויילר) הוא מתוודע לעובדות חדשות ששופכות אור חדש על מה שקרה ומנקות רגשי אשמה וכעסים.
סיפור שכתוב מצויין על משפחה, ידידות אמיצה, אהבה גדולה ועל כוחה ההרסני.
מזמן לא היה לי ספר כזה שלא רציתי להניח מהיד. אל תחמיצו.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על בני בולטימור