ביקורת ספרותית על בני בולטימור מאת ז'ואל דיקר
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 10 באפריל, 2019
ע"י מחשבות


501 עמודים של ספר תת-רמה זה מה שאנו מקבלים מז'ואל דיקר, סופר צעיר יליד ז'נבה. אני לגמרי לא שותף לתשבחות שהרעיפו עליו מי שהרעיפו. הם כנראה לא היו בהכרה מלאה.
בני בולטימור הם המשפחה/הענף של הגולדמנים הגרים בבולטימור, באוק פארק, הנחשבת כנראה להרצליה פיתוח של החוף המזרחי של הפרובינציה האמריקאית. הענף הגר במונטקלייר, המקבילה לפתח תקווה, הוא האח הפחות עשיר ומוצלח, אביו של כותב הספר מרקוס גולדמן. לשני האחים שני בנים: מרקוס, שכבר הזכרתי, והילל הבן של סול גולדמן המצליח והעשיר. הפרש הגילים ביניהם, בין הבנים, חודשים אחדים בלבד. למשפחה העשירה מצטרף וודי פין, חסר הבית, המתגורר במעין מעון לחסרי בית ואיכשהו משתחל למשפחת גולדמן מבולטימור וחברות אמיצה נרקמת בין וודי להילל. השלישיה הילל, וודי ומרקוס הופכת לכנופיית הגולדמנים והאושר אינסופי כשהם נפגשים בחגים, עד האסון הנוראי. כל הספר מדבר בשפה זו "עד האסון...". כשבאמת מתרחש האסון זה אסון מפלצתי, מיותר ונוגד את ז'אנר הספרים ההופכים לסדרות.
כך הספר הולך קדימה ואחורה בשנים. השלישייה נולדה, כמה נוח ב-1980, ב-1992 הם בני 12 וכוכבם דורך, לפחות של וודי והילל, להם מצטרף סקוטי השכן, חולה הסיסטיק פיברוזיס, המבקש להיות אף הוא כוודי המהולל, שחקן פוטבול. הוא כמובן לא יכול, אבל הויזואליה בסדרה כי תבוא כבר תראה אותו כמו בספר וכמו בסדרות סוג ג', מהולל ונוגע בכוכבים שבשמים.
אם הסם נגד הכאבים הממכר בסרטים/סדרות אמריקאיות הוא ויקודין, הרי פה זה טלסן. למה זה חשוב? כי זו נקודת משבר בקבלה לליגה הלאומית בפוטבול של וודי הסטודנט. האם הוא לקח את התרופה הזו במודע ובכוונה?
בקיצור, אם לא הבנתם זה כי זה ממש לא חשוב. איכשהו נכנסת לתמונה גם אחותו של סקוט החולה אלכסנדרה, גם היא תגרום למשבר מדומה בין חברי חבורת הגולדמנים ותוסיף לתפרים הגסים, להתפתלויות העלילתיות הלא סבירות, למתח הזול עד האסון הקרוב, כשגם ללא האסון לא חסרים משברים רציניים ולא מעטים, רק כדי לקבוע שאלה הגרים בפתח תקווה/מונטקלייר דווקא היו בסדר, רק שכחו אף הם לעשות בר מצווה למרקוס. פדיחה.
בסופו של דבר אנו עדים לאסון המפלצתי, אסון אותו מבכה לא חשוב מי וחושב שהוא מיותר. הוא באמת מיותר כמו כל הספר.
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 6 ימים)
הייתי. מתגעגע.
סקאוט (לפני 6 ימים)
אני מבינה שהיית בו? בפנים? נקווה שיצליחו לשפץ.. למרות שאני בספק.
מחשבות (לפני 6 ימים)
850 שנה. עשר שנות שיפוץ במאות מיליוני אירו. המקום הזה היה מדהים
סקאוט (לפני 6 ימים)
נכון!!! מבנה היסטורי בסדר גודל כזה! 700 שנה!!! אין פלא שפריז וגם העולם עצוב. בצדק רב.
מחשבות (לפני 6 ימים)
יודע ואני עצוב.
סקאוט (לפני שבוע)
מחשבות, פריז בוערת :( הנוטרדאם!
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
אני אוהב מאוד את הרומן ומחכה בקוצר רוח לעונה החמישית.
מיכל (לפני שבוע וחצי)
סחתיין על ההשוואה המקורית ל-ויקודין.... החזרת אותי לשתי סדרות שמאוד אהבתי, האוס והאחות ג'קי. אני זוכרת ששניהם היו מכורים חזק.
ואם סדרה אמריקאית עכשווית - רק "הרומן". נראה לי שתאהב.
מחשבות (לפני שבוע וחצי)
קצר, זה נקרא מהר משום שהרוב דיבורים ודיבורים סתמיים. חוצמזה, הייתי סקרן לדעת מה האסון שהובטח כל כמה עמודים.
Pulp_Fiction (לפני שבוע וחצי)
דוקא עשה רושם של ספר מבטיח
קצר ולעניין (לפני שבוע וחצי)
איך שרדת 501 עמודים של כזה זבלון???
צב השעה (לפני שבוע וחצי)
בדיוק מה ש- Tamas אבל כל הזכויות על הניסוח המבריק שמורות לה.
Tamas (לפני שבועיים)
קראתי די מזמן וזכור לי שהייתי בהכרה מלאה ולא תחת השפעה פייגלנית, ואהבתי.
מחשבות (לפני שבועיים)
יעל, הוא באמת מנסה להיות מאוד אמריקאי. מענין למה.
אור (לפני שבועיים)
קראתי את ספרו ״האמת על פרשת הארי קברט״ וממש אהבתי את הספר. זו הסיבה שהתחלתי לקרוא את בני בולטימור אך וויתרתי על התענוג באמצע הספר. אכן מיותר.
yaelhar (לפני שבועיים)
אחרי "האמת על פרשת הארי קברט" לא רציתי לקרוא עוד משלו.
הוא אמנם שוייצרי דובר צרפתית אבל לפי ספרו הוא מנסה להיות הכי אמריקאי...
מחשבות (לפני שבועיים)
מאוד. ספר די מיותר.
חני (לפני שבועיים)
מבאס שספר לא עונה על הציפיות.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ