• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

מאת דקלה קידר

הביקורת של חסרת שם באופן תמידי

תמונה של חסרת שם באופן תמידי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

מאת דקלה קידר

הביקורת של חסרת שם באופן תמידי

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של חסרת שם באופן תמידי
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2011
סדרה:יומני שלומצי #2
קטגוריה:מקור (נוער)
הקודמת
אודה-יה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•1 דקות קריאה

לא מזמן קראתי אותו שוב. מקסים וקסום כמעט כמו הראשון.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
אין לייקים עדיין

על המבקרת

תמונה של חסרת שם באופן תמידי

חסרת שם באופן תמידי

חברה מזה 9 שנים
34 ביקורות•55 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•תרגום (נוער)•ספרות מתורגמת
תמונה של חסרת שם באופן תמידי
חסרת שם באופן תמידי
חברה באתר מזה 9 שנים
ביקורות34
לייקים שקיבלה55
דירוג ממוצע4.4 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה10תרגום (נוער)8ספרות מתורגמת6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של חסרת שם באופן תמידי

זה נמס

זה נמס

ליזה ספיט

ספר לא מוצלח, עם תיאורי זוועות של אלימות מינית הכי גרועה שקראתי עד היום. הלוואי שיכלתי פשוט למחוק אותו מהזיכרון שלי. לא מומלץ בשום צורה

לפני 4 שנים•חסרת שם באופן תמידי
מסדר האור השביעי

מסדר האור השביעי

מ.ב. פרו

או מאי גאאאאאד!!!!!!!!!!!!!!
בחיים שלי לא קראתי ספר שהוא העתק מוחלט כל כך לספר אחר.
ברצינות.
אני חושבת אם הספר הזה היה מספיק טוב כדי להתפרסם בחו"ל (והוא ל א) אז גיי קיי רולינג היתה תובעת את הסופרת המסכנה של 'איבי פנורי נושאת הסימן- מסדר האור השביעי'.
אוקיי. אז מה קורה בספר?
-----ספויילרים ספויילרים------ (דא.)
רוצים מתכון לאיך ליצור את הספר הזה?
אז קדימה.
קחו את הארי פוטר ואבן החכמים.
שנו בנים לבנות וההפך, ושנו את השמות.
אבל השאירו את האישיות ואת התפקיד----- זה חשוב מאוד, במיוחד אם אין לכם מספיק דמיון כדי ליצור דמויות משלכם.
הפכו את המטאטאים לדרקונים, ואת הסניץ' לביצת זהב.
הפכו את סנייפ לסנייקלו, המורה המרושע.
הפכו את מאלפוי לבת, ואת מצנפת המיון לקערה מיוחדת, ואת אבן החכמים למשהו שאני לא זוכרת איך קוראים לו אבל פועל ת אותה הפעולה.את וולדמוט לגבירה שאסור לומר את שמה -(מלריאן) שהשאירה לגיבורה(איבי) סימן בצורת כוכב על היד אחרי שהיא לא הצליחה להרוג אותה, בניגוד להורים שלה. ועוד, ועוד ועוד. פשוט אין לי כוח לכתוב הכל, כי זה יצא משהו כמו מאתיים עמודים.
מה קיבלתם--------------------
מסדר האור השביעי!!!!!!!!!!!
אני ממליצה מאוד לקרוא אותו, אבל אך ורק בשביל לצחוק על הדבר ההזוי הזה.

לפני 8 שנים•חסרת שם באופן תמידי
הבלתי נראים

הבלתי נראים

מטין בילמן

זה ספר ממש מוזר.
קצת לא הגיוני, או בעצם, קצת הרבה לא הגיוני, אבל בסדר. לא פחות ולא יותר.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•חסרת שם באופן תמידי
מסובך

מסובך

לורי האלס אנדרסון

אחלה ספר.
הסופרת הצליחה להיכנס מעולה גם לדמות של נער בן 18 לא תמים בעליל, גם לכתוב ספר עם דמויות משכנעות, וגם שהוא יהיה מציאותי מאוד. אהבתי מאוד את יודה, ואת אחותו של טיילר. הספר הזה הוא מאוד מאוד אמיתי, כלומר הייתי ממש מסוגלת להאמין שהוא מבוסס על סיפר אמיתי. שם דבר לא מוגזם מדי. יש היום הרבה ספרים שהגיבורים הם מסכנים מעונים חסרי חברים עם שני הורים שלא שמים לב אליהם, כמעט עניים, לא מקובלים, עם מלכי כיתה מרושעים. לא שאני אומרת שזה לא אמיתי, אבל זה הרבה יותר משכנע ככה. לא שטיילר לא מסכן בגלל מה שהולך בבית שלו.
טיילר מאוד מתוסבך, מאוד אנושי, מאוד מציאות. הוא גם שמח וגם עצוב, הוא לא רק בכעס אינסופי או שמחה מתפרצת. הוא מורכב. אמנם, יש בו גם טימטום ברמה כלשהי, אבל יכול להיות שבנים יגידו שאני לא מבינה מה שאני אומרת, ויש מצב שהם צודקים.
דבר אחרון: אם אתם תמימים ורוצים לשמור על זה או בני13-14 ומטה---- אל תקראו אותו.
אבל זה ספר ממש נחמד ואהבתי אותו.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•חסרת שם באופן תמידי
יצורים יפהפיים

יצורים יפהפיים

קאמי גרסיה

הספר הזה הוא אידיוטי.
לחלוטין.
קודם כל, הוא אמור להיות רומנטי. דגש על אמור. דבר שני: הדמות הראשית נשית מאוד. אין לי בעיה עם זה במציאות כי בדרך כלל זה בא גם עם אופי. בספר הזה פשוט מאגישים בכל מילה ומילה שהגיבור אומר שהבנות שכתבו אותו פשוט לא מצליחות להיכנס לראש של בנים בני 17. בספר "מסובך" של לורי האלס אנדרסון זה הרבה יותר יותר אמין. כאילו, איתן תמים מ-ד-י. הסופרות רצו אולי לכתוב ספר אמין על שמסופר ע"י בן ועדיין להשאיר את הקוראים תמימים.
שילוב שאיפות שלא יכולות להתגשם ביחד.
כמה חבל.
דבר שלישי: כל העולם הקסום שם עבר את כ-ל הגבולןת. אם היה אפשרי איכשהו לסלוח לסופרות על מה שהן עשו לדמות הראשית, על ההעללות בעולם הקסום אי רפשר. "מלחשים?!" כאילו, מה אנחנו מדברים על מכשפות ונסיכים?! עוד רגע גם יגידו שלכל המלחשים האמיתיים יש צפרדעים וחתולים.
חה.
התחלתי לקרוא איכשהו את הספר השני אין לי מושג למה ואני פשוט לא מצליחה להתקדם מרוב שעמום. גם כל הדמויות לא שוות הרבה.
רק לינק ורידלי הוא דמויות שאהבתי. צריך להודות שהם ממש חמודים, לא?
ולינה ממש מוזרה.ויותר מדי חסרת אופי בשביל להיות גיבורה ששווה משהו.
וואו.
ממש כיף לצחוק על הספר הזה.

לפני 8 שנים•חסרת שם באופן תמידי
נפילה

נפילה

לורן קייט

וואו.
קשה לי להחליט. מצד אחד, הספר הזה הוא פשוט שילוב של מלאכים, (בקה פיצימשהו) ובני אלמוות, (אליסון נואל.) **ספויילרים** עם כל הקטע של הגילגולים הקודמים שלהם, שהם אף פעם לא הצליחו להיות ביחד, ושהוא תמיד חיכה לה. ועם הכנפיים, כמובן. אה, וזה גם מזכיר עוד ספר (נולדו בחצות) עם הקטע של בחור אחד מסתורי ומרגש, ובחור אחד חמוד ורגוע. עד הסוף, כמובן. אבל איכשהו גם אהבתי אותו. כאילו, כן, הסופרת חסרת דמיון, וגם המוות של פן בסוף היה ממש לא נחוץ, והמהפך של הספרנית היה צ פ ו י . וממש. ממש. ממש.לא מקורי. אבל הספר כ ן סבבה.
אוף.
אין לי מושג מה להמליץ. פשוט תקראו ותחליטו.

לפני 8 שנים•חסרת שם באופן תמידי
יומנו של חנון 9 - חופשה על גלגלים

יומנו של חנון 9 - חופשה על גלגלים

ג'ף קיני

אני שונאת קומיקס.
זה תמיד חסר כל עלילה, טיפשי, מעצבן לקרוא את זה וזה רדוד. אבל יומנו של חנון יוצא דופן. ספר מקסים ומצחיק, שפשוט אי אפשר לקרוא אותו בלי לגחך או לצחוק. חוסר המודעות של גרג הופך אותו לחף מפשע, גם כשהוא האשם היחידי. לא יודעת על מה בדיוק לשים את האצבע, אבל יש בספר הזה משהו שאין בהרבה ספרים אחרים.

לפני 8 שנים•חסרת שם באופן תמידי
האבן הכחולה

האבן הכחולה

אסנת פ. לב

ספר מעולה מדהים ממש טוב כשראיתי אותו בהתחלה הייתי בטוחה שזה איזה ספר מוזר על אינדיאנים... זהו שזה ממש ל א. ספר מדהים ואני ממש אהבתי את זה שאחרי שנגמרת הדרמה הגדולה ואני לא אעשה ספויילרים אז הסיפור ממשיך ועוד קורה. אחד הספרים הטובים מומלץ מומלץ מומלץ נראה לי שאפשר להנות ממנו גם בגיל 1000
(-:

לפני 8 שנים•
★★★★★
•חסרת שם באופן תמידי
אוקסה פולוק #4 - הקרב על מגדל הזכוכית

אוקסה פולוק #4 - הקרב על מגדל הזכוכית

סנדרין וולף

קראתי את הספר הראשון בסדרה כי לא היה לי מה לקרוא. (מצב נורא ואיום בפני עצמו) ולקח לי שנים לגמור אותו כי הוא היה משעמם. ממש. המשכתי לספרים הבאים אין לי מושג למה והם היו יותר טובים. אבל הספר הזה פשוט הזוי. ועכשיו -----+++ספוילרים++++----- נראה שלסופרות אין מה לעשות עם הדמויות אז עוד ועוד מהן הופכות לאיכשהו קרובות משפחה של אורטון ואוציוס. כאילו, באמת זה היה יכול להיות מגניב שטוגדואל הוא הבן של אורטון אם זה לא היה ממש ממש ממש לעוס... כאילו, אין לי מה לעשות עם טוגדואל אז אני אקרב אותו לרעים. אורטון מת, אופס, הוא לא. (לעוסססס) כאילו, באמת!!!!!!!!! משהו הזוי. לא יודעת אם הספר הזה בסדר או לא אבל אם הגעתי עד לפה אז אני חייבת לגמור את הסדרה מקווה שזה לא יהיה מאכזב

לפני 8 שנים•חסרת שם באופן תמידי

ביקורות נוספות על "משהו פשוט מסובך"

משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

דקלה קידר

כפי שהבטחתי אני מעדכנת בהתפתחויות, סיימתי לקרוא את "משהו פשוט מסובך", הספר האהוב עלי מסדרת היומנים של שלומצי.
ומדוע דווקא הוא?
הספר עוסק בשלומית, נערה מתבגרת רגע לפני הגיוס, שחיה חיים מבוססים נטולי צרות.
נשמע משעמם? אבל הכישרון פה של דקלה הוא להוכיח יפה מאוד שגם צרות של עשירים הן לא פשוטות בכלל...

יש לה שתי חברות הכי טובות בשמות הגנריים שובל ונטע.
הן הכי אוהבות לצרוח משמחה כשהן נפגשות, להתנצל על הקנאה שהן מעוררות אחת בשנייה, להופיע על במות התיכון ולהחמיא אחת לשנייה על הופעותיהן, ולקבוע כל מיני בילויים שלרוב מתבטלים עקב הגורל האכזר.
לשלומצי השונאת את השם שלומית יש גם משפחה שפורקה והורכבה מחדש, אבא שלה התחתן בשנית ויש לו את איתן מאיה ושירי ויש גם איזה אמיר אחד.
יש לה ידיד ממש טוב שהיא לא רוצה לנשק, אלעד.
את כל שאר הידידים היא ממש רוצה לנשק: יוני המבריזן, ג'ו הממקבל, וגולת הכותרת של הספר - המורה הנערץ (והמנצל זאת היטב) עמוס יואלי.

רוב הספר עוסק במערכת היחסים שנרקמת בין שלומית לאותו עמוס, וממרחק של 15-20 שנה אפשר לראות עד כמה הזוגיות הזו לא מומלצת.
כספר שעוסק ברובו בתחום הכתיבה הדרמטית בשירה ובתיאטרון - אפשר להגיד שבאהבה אין אסור ומותר, אבל לא רק מבחינת הפרש הגילאים המוגזם הקשר בעייתי, אלא גם מבחינת בשלות המשתתפים בקשר. קל להצביע על העובדה שמדובר בשני ילדים שלא התפתחו בהתאם לגילם. אצל שלומצי זה אולי עוד ישתנה אבל אצל יואלי... יותר קשה לשנות הרגלים בגיל 40 פלוס פלוס.

בעוד ששאר הדמויות בספר מנסות לחשוב גם על האחר (במיוחד שרוני האחות הקטנה והמקסימה שגונבת את ההצגה), שלומצי נסחפת לקשר הזה בעיקר בשל העובדה שבתוך הבועה שהיא יוצרת עם עמוס היא סוף-סוף יכולה להיות הגיבורה והכוכבת, מה שהיא משתוקקת אליו כשחקנית סוג ג'.

גם עמוס מקבל כמובן לא מעט מהקשר, כותרות בעיקר. הכותרות בתקשורת על יצירתו מקבלות צבע אחר בזכות גילה הצעיר של שלומצי : פתאום מובנות המריבות המיותרות בין הסופרים הנכבדים, הקלילות, חוסר ההתעמקות, הצעקנות... כמו לצפות בערוץ הכנסת אך בלי חשש ביקורת ציבורית.
לאכול עוגת גבינה מושלמת שאלעד אפה איתך ולהשאיר אותה שלמה כי שיקרת לו ואין לך תיאבון.

ספר מומלץ ביותר, אני ממש נהניתי, אך גם ממש לא ממליצה על הדפוס הזה של מערכות יחסים, זה התאים אולי לתקופה שבה זה נכתב... אבל עכשיו אחרי שצברנו את הניסיון הזה נמליץ לצעירים:
אל! פשוט אל...

לפני שנה•המורה יעלה
משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

דקלה קידר

זה התחיל מגניב, מצחיק, קליל, בדיוק כמו מה שהבטיחה הכריכה
ספר על מתבגרת סוערת ומלאת אמוציות.
ואז...
זה הסתבך
ונהיה סיפור לא קליל ולא חמוד.
התאהבויות מוזרות, בחירות כבדות משקל, דברים שמסתבכים לא בקטע נערי אלא בקטעים של עול החיים
אממ...
לא זה מה שהתכוונתי לקרוא.
זה לא הסיפור שסיפרה לי הכיריה, זה לא הסיפור שהיה צפוי בהתחלה.
התלבטתי אם להניח את הספר באמצע, ולא עשיתי את זה ,
כי בסך הכל הסיפור כן בסדר
אבל האכזבה שזה לא מה שהכוונתי מראש, המשיכה ללוות אותי,
זה כמו ממש לרמוז חזק שאת םרוצים משהו ספציפי מתנה ליומולדת, ולבנו תעל זה
ולקבל משהו מושקע אחר.
מושקע,
אבל אחר.
האכזבה מכבה את השמחה על הדבר האחר המושקע,
ככה שקשה לי כתוב חוות דעת אוהבת על מה שכן קיבלתי.
לפחות, אם אתם קוראים את הביקורת הזו, תתכוננו לזה מראש...

לפני שנה•
★★★★★
•מירי הופמן
משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

דקלה קידר

שבת קראתי ספר ישן מלפני 12 שנה של דקלה קידר
הייתי בת 18 בדיוק כמו שלומצי.
מגיל 12 אני כותבת יומן.
יש לי כבר 24 יומנים ושום דבר לא השתנה.
היא בוכה על שברונות לב, על לאה גולדברג שנכנסת לתמונה במעמקי הדפים.
השנה בדיוק קראתי לאה גולדברג,אבל לא חשבתי שארגיש כמוה בודדה.
שלומצי התאהבה ביוני ואח''כ גילתה שהוא שקרן שאוהב מישהי אחרת.
אני התאהבתי בגיל 22 ואז גיליתי שהוא אוהב את חברה שלי,אח''כ הייתה הנשיקה הראשונה שלי שהייתה בכלל למישהי אחרת.
אח''כ התאהבתי בבחור לא יציב נפשית ורגיש רציתי להציל אותו,שלומצי רצתה להציל את גיא אבל גילתה שהוא בן 14 בערב שירה,אני הייתי בבית אריאלה והתאהבתי בבחור בן 40 ואז גיליתי אח''כ לא ידעתי מראש(לא יכולתי לדעת)
יצאתי עם בחור בן 36,הלכנו לספריה חשבתי שהינה הבחור בן 40 בבית אריאלה שוקע בערפל אבל גם הוא איכזב,גרם לי לחסום אותו אחרי שבוע לשבת חולה בבית מצוננת(לא בגללו)
אני שמחה לפחות שלא כתבתי עליו שיר.
שלומצי התאהבה במנחה שלה לכתיבה שהוא בן 43 והיא בת 18.
חשבתי לעצמי אולי זה לא כל כך נורא שהתאהבתי בבחור בן 40 כשאני אהיה בת 30 השנה,זה לא פדופיליה אבל זה לא משנה את הכאב.
שלאה גולדברג כותבת ביומנים שלה על הבדידות, גם אני כותבת על הבדידות כותבת על הדברים בשקיקה רבה.
אפילו שהיא לא יכולה להיות עם המנחה שלה לכתיבה היא עדיין לא מפסיקה לאהוב אותו לא מפסיקה לכתוב ועדיין מאמינה שמשהו ישתנה.
אני לא יודעת אם אני מאמינה שמשהו ישתנה אני לא מפסיקה לכתוב.
היא ממשיכה לקרוא אותו גם אם זה נגמר, אני ממשיכה לקרוא כתבות שלו בהארץ למרות שזה נגמר ממש בילבל לי את הראש, מי היה מאמין
לפעמים נדמה לי שלהתאהב לא תמיד יש היגיון זה פשוט מצב תמידי כזה כשאנשים אוהבים להיות שהם שבורים כמו שאומר לה המנחה לכתיבה ''את שבורה שלא הצלחת בזוגיות אז את מוצאת לך תחליף מושלם אחר שהוא לא מתאים לך אז הוא מעסיק לך את המחשבות'' יכול להיות שבגלל זה אני חושבת על הבן 40 למרות שהוא לא מתאים לי,אבל למה אני חושבת על השמלה שהסתכל עלי וממשיכה לדמוע.
היא מאמינה באהבה גם אם הכול נראה אפל, אולי גם אני צריכה שאפילו אני לא באמת רואה.
תודה לך דקלה קידר ועל הספר הנפלא

לפני 3 שנים•
★★★★★
•אורי החמודה
משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

דקלה קידר

הספר כל כך נגע ללבי שכל ביקורת שאכתוב תהיה חושפנית ואישית מדי.
אפשר רק לומר שלמשך כמה ימים חזרתי להיות בת 17, שזה משהו שלצערי לא עשיתי כבר הרבה מאוד זמן.
למרות שהסוף הממש סופי הוא די צפוי, דווקא כל מה שלפניו הרבה פחות צפוי, ומעורר דילמות שאני מקווה שהבת שלי דווקא לא תצטרך להתמודד איתן.
אני מניחה שנערות שהן באמת בגיל של שלומצי יתחברו לספר ממקום אחר ממני, ובכל מקרה הוא כתוב טוב, לא ״מתיילד״ ולא מנסה להתנחמד, מצחיק ועצוב ומרגש.
שלומצי הפכה לחלק ממני והיה לי קשה להפרד ממנה בסוף הספר. אולי עוד לא ממש נפרדתי...

לפני 14 שנים•
★★★★★
•מיכל
משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

דקלה קידר

כנס נוער קורא, קיץ 2014.
אני ישבתי שם באולם, עם עוד 1000 נערים מכל הגילים, יושבים ומקשיבים בשקט לכל ההרצאות. מריעים בכל פעם שמישהו מזכיר את פרסי ג'קסון\ההוביט\שותקים בכל פעם שמזכירים את דמדומים, מצטופפים בדוכן הספרים להחלפה, מנסים להשיג ספר ששענו עליו שהוא טוב וכשחוזרים מההפסקות, אפשר לראות איך האולם התמלא באנשים עם כובעים של גרוויטי פולס\דוקטור הו\הארי פוטר\פאנדומים אחרים.
פייר, היה לי כיף. מאוד.
אין כמו כנסים.
אחת מהמרצות שהייתה שם היא דקלה קידר. היא סיפרה לנו על למה התחילה לכתוב על שלומצי, איך היא עברה לכתוב את הבלוג שלה בתפוז, על הקהילה הקטנה שהייתה סביב הבלוג ועל הרגשות שלה בכללי בנוגע לשלומצי.
אני חושבת שאם לא הייתי שומעת את ההרצאה הזו, לא הייתי נהנת כל כך מהספר.

הספר הוא בעצם החלק השני של אוסף יומניה של שלומצי.
אני חייבת להודות שאהבתי את שלומצי. היא לא מושלמת(ממש לא), מצחיקה ונבונה. היה כיף לקרוא מנקודת המבט של שלומצי. הכתיבה (לרוב) הייתה ראותה וכיפית לקריאה. אפשר ממש לראות את הגדילה של שלומצי: מתחילתו ועד סופו.
בנוסף לכך, אהבתי את הסביבה שלה (המשפחה שלה, חברים וקרובים אחרים) ויחסיה איתם. הם נראו לי... אנושיים. אני חושבת שליצור דמויות אנושיות זו אחת מבין התכונות הכי טובות שיכולות להיות לסופר.


עומד להיות ספוילרים רבים מעתה והלאה: תיזהרו
בספר הזה יש טאבו.
לפי ויקיפדיה, טאבו זה " איסור חברתי כנגד שמות, חפצים, פעולות, אנשים ושיחה בנושא מסוים, אשר נחשבים כלא-רצויים בחברה או בתרבות מסוימת." וחלק נכבד מהספר מדבר על הרגשות של שלומצי לגבי עמוס, סופר שלימד אותה בקרוס מטעם בית הספר (לא פייר! גם אני רוצה!) ואחר כך הוא מלמד קורס כתיבה שהיא מצטרפת אליו.
הקטע ששלומצי מתאהבת בו זה לא הטאבו: הרי גם אני שמעתי ומכירה סיפורים שבו תלמידה מתאהבת במורה שלה. הטאבו בספר הוא שעמוס עצמו מראה רמזים לקרבה ולאהבה כלפיה בספר! ברצינות. זה כבר לא הופכת להיות קראש חד צדדי אלא משהו משותף ששניהם חווים אותו. לקרוא על זה גרם לי רגשות מעורבים: מצד אחד רציתי שהאהבה הזו תתממש ושלומצי תשמח והם יצאו לדייטים ויהיו זוג והכל, מצד שני זה הגעיל אותי. העובדה שהבחור מראה סימני אהבה כלפיה ולא לוקח את עצמו בידיים ואומר "דיי, מספיק" הרגיזה אותי.
דבר אחד שאני בטוחה בו לגבי שניהם זה שמגיע לדקלה עוד צל"ש על כך שכתבה את זה ולא התביישה.

יש עוד טאבו בספר הזה, אומנם ראיתי אותו בעולם הספרותי והוא פחות נחשב לדבר שאסור לדבר עליו, אבל אני אף פעם לא ראיתי בכתבים ישראלים שמדברים עליו: התאבדות ואשפוזים פסיכיאטרים של בני נוער.
שלומצי מתחילה לדבר עם מישהו שקורא לעצמו גיהינום אחרי שהוא כותב בפורום שהוא רוצה להתאבד והם מתחילים להתכתב. הלוואי שהיו יותר קטעים בין הקשר ביניהם, שהם היו מתחברים ובאמת יהיה ביניהם קשר חזק ויציב ושישמר בכל הספר. הייתי שמחה לשמוע על מה שעובר על גיהינום, על ההפרעה הנפשית שלו שאוכלת אותו מבפנים ועל האשפוז. דיי היה לי עצוב שבשלב מסוים הקשר התנתק והופיע מידי פעם, כמו עלה נידף שנעלם.
אולי דפנה יכולה לכתוב על חייו של גיהינום בספר אחר. אני אשמח לקרוא את הסיפור הזה.

אף על פי שכן נהנתי מהספר, ההתחלה הייתה נוראה מבחינתי, כנראה ברמה של שני כוכבים. פשוט כל הזמן היא דיברה על אהבתה ליוני ואהבה ואהבה ואהבה עוד ועוד ועוד עד שנהיה לי חתיכת כאב ראש. נכון, זו אשמתי שלא קראתי את הספר הראשון ויכול להיות שאם הייתי עושה את זה הייתי נהנת מהחלק הזה אבל לא. אהבה אהבה אהבה וכל שאר הדברים בחיים, כמו לימודים, משפחה וחברות, הופך להיות שולי. ככה זה כשמתאהבים? אם כן, תודה לכם, אבל אני לא רוצה להתאהב.
שמתי לב שזה ממשיך בהמשך הספר, אבל משום מה זה כבר לא הפריע לי כמו מקודם.
הדבר האחרון שאני מתכוונת לכתוב עליו שבהתחלה הייתה את הבעיה של השורות הקצרות, שאחרי כל חמישה מילים יש נקודה. לשמחתי, זה השתפר בהמשך הספר.

לסיכום: שווה קריאה אבל תעשו לעצכם טובה ותקראו את הספר הראשון לפני (לא כמו שאני עשיתי.)

לפני 11 שנים•
★★★★★
•sunwing
משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

דקלה קידר

בטח אלוהי הספרים יושב לו איי שם במרומי השמיים וגאה שיצא לו כזה בן יפה. "משהו פשוט מסובך" הוא הסיפור הטוב ביותר שנכתב אי פעם, לפחות לטעמי, מגזימנית שכמותי. ;)
בעמודים האחרונים כבר התחלתי לבכות. זה לא היה הסוף המרגש אלא המחשבה שהינה, עוד עמוד וזה נגמר.

לא הייתי מגדירה את "שלומצי" כספר, אלא כחוויה שלא תחזור על עצמה. בטח את/ה יושב על הספה בבית ומפקפק בדבריי. "פחח ילדה בת 14 ,ה היא מבינה?" אז ידש לי חדשות !

בזמן שכל הבנות מהכיתה שלי ישבו וחרשו על "כעט מלאכים" אני קראתי את "שומרת אחותי" ו"אליסה בארץ הפלאות" (לא רק לילדים!")

שלמות.שלמות.שלמות.
ופעם אחת ולמיד- זו לא דקלה קידר מערוץ הילדים !!!!!!!

לפני 15 שנים•סמיילי פייס . :)
משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

דקלה קידר

ספר מופלא. בכיתי, צחקתי. התרגשתי בכל רגע ולא יכולתי להפסיק לקרוא עד שגמרתי. הספר הזה ילווה אותי עוד הרבה זמן, כמו גאווה ודעה קדומה, השחף ומאה שנים של בדידות. עבר חודש וחצי מאז שקראתי אותו ואני עדיין חושבת עליו. אני לא יכולה להבין איך מישהו יכול לכתוב באופן כל כך אמיתי את מה שאני מרגישה. שלומצי היא אני. היא החברות שלי. ההורים שלה הם ההורים שלי. לפעמים אני לא יודעת אם אני כועסת שהיא כל כך דומה לי או אוהבת אותה או מה??
לא יודעת אם הוא מומלץ לבנות מתחת לגיל חמש עשרה, אלא אם כן הן מאוד בוגרות לגילן. אני לא רוצה להתנשא אבל צריך להיות קצת יותר בוגר בשביל להבין ולהזדהות עם מה שעובר על שלומצי. הלוואי ויהיה עוד ספר.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•DaGi
משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

דקלה קידר

אוקיי אז ככה לי ולספר הראשון של יומניי שלומצי, "שלומצי כותבת יומן" יש עבר ארוך ומפורט שאני חושבת שאין מישהו שלא יצא לי לספר לו את הסיפור הזה אז עכשיו גם אתם תדעו הייתי בספרייה ואחותי מצאה את הספר הזה היא הביאה לי אותו ואמרתי ננסה לא יכולתי לעצור לקרוא,באותו זמן הייתי בת 12 ותוך יומיים סיימתי אותו הייתי פשוט במתח בנובמבר כשהיה לי יום הולדת ביקשתי מאמא שלי שתקנה לי אותו ואת ספר ההמשך ליום ההולדת וככה קרה שהתאהבתי בו מחדש שוב פעם לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו,שוב פעם לא הפסקתי לדבר עליו עם כולם וחפרתי בלי הפסקה עליו לחברה הכי טובה שלי. סיימתי את הספר שוב תוך זמן קצר יחסית ואחרי שבוע (סתם כדי להשאר במתח) התחלתי לקרוא את ספר ההמשך. זו הייתה טעות חיי אני לא האמנתי שזה מה שהולך לקרות לא התחברתי לזה אפילו לא בטיפה אני כבר בע"מ 353 וקשה לי, קשה לי נורא. אתן בטח חושבות מה הביג דיל?? אבל בשבילי (אחת שבשבילה הספר הראשון היה יותר מספר הוא היה חרוט בלב) זה חתיחת ביג דיל אני לא מתחברת לזה ואחריי שקראתי כאן בתגובות בטעות !! מה הולך לקרות (לגבי הבתולים) אני פשוט לא יכולה אני מרגישה כיאילו העולם שלי התמוטט זאת לא אותה שלומצי וזה לא אותו ספר שאני קוראת עד 5 לפנות בוקר רק כי לא יכולתי להפסיק.. זה פשוט לא אותו דבר אז אני מבקשת ממכן רק כדי שלא תעשו את הטעות שאני עשיתי ושלא תסבלו מזה להמשך חייכן אל תקראו את זה בבקשה !!! אני אולי מגזימה ורגישה לזה יותר מידיי ואולי לא התחברתי אליו כי אני לא בוגרת מספיק ועוד כמה שנים אני יאהב את זה אבל מה שבטוח זה שאני אהבתי את יוני אהבתי את אמיר (שהיא הייתה איתו לא של אמא שלה חח)ואת החברות שלה. אהבתי את המיוחדות הזו שהפכה בספר ההמשך למוזרות וגועל, אני נגעלת, נגעלת מעצם העובדה שהערצתי את הכותבת אני אפילו קצת קינאתי בכישרון שלה לכתוב את הספר המושלם הזה, רציתי שהספר הזה יהיה שייך לי ולא יכולתי לתת לקרוא אותו לאף אחד כי זה היה בשבילי כיאילו זה היומן שליי !! הרגשתי שאני שותפה לסוד ובטח עכשיו חצי ממי שאולי שם לב להודעה הזו כבר ברח כי זה היה לו ארוך מידיי אבל לאחוזים המעטים שנשארו לקרוא את התגובה שלי-תודה שקראתן עד הסוף אין מה להגיד.. בספר הראשון בכיתי אולי מרוב התרגשות וכאן? אני אפילו לא נהנת לקרוא עוד ספר משעמם מהמדפים...

לפני 14 שנים•JUST ME (:
משהו פשוט מסובך

משהו פשוט מסובך

דקלה קידר

טוב אני באמת לא יודעת איפה להתחיל.
קודם כל,את סופרת מדהימה.
הקראיה של הספקים הללו הייתה סוחפת,מרגשת ומעניינת כ"כ,
שהצטערתי שסיימתי לקרוא אותם.
הספר הזה,מתאר בדייקנות רבה,וכך גם הספר הקודם,את מעללותיהן של טינאג'ריות,שעוברות את התקופה הזאת,בדרך הכי אמיתית שיש.הופתעתי ולטובה כמובן,איך הצלחת להיכנס לתוך מוכה של נערה בגיל הטיפשעשרה,שחווה בדיוק את מה שאנו חובים,רק שהיא מתעדת את זה,ואנחנו עדים לחייה.
הספר האחרון הייה מדהים כ"כ.
אני ממליצה בחום לכולם לקרוא את הספר הזה,אתם לא תוכלו להפסיק לקרוא אותו,וכך גם את הראשון בסידרה.
סופרת מדהימה,ספרים מדהימים,וילדה אחת,שמצליחה דרך חייה,לעזור לי לראות דברים שלא הייתי רואה לבד,ולעלות תהיות,שפעם,פחדתי לחשוב עליהם.|
דקלה,אני מעריצה מושבעת שלך,ושל שלומצי:)
תמשיכי לכתוב,ולעולם אבל לעולם-אל תפסיקי:)
מחכה כבר לספרך הבא.:)

לפני 14 שנים•
★★★★★
•Katie Lx
דירוג
5.0
לפני 5 שנים

“רומןן מעניין מאוד ומותח”

28/35
ביקורות על משהו פשוט מסובך
הבאה
שיר
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 12 שנים

“ממש ממש נהניתי , למרות שאני לא ממש מחבבת קיספרים שהם בצורת יומנים אבל הפעם זה היה מאןד מעניין וכיפי,”